הגיעו

לקח לנו חצי שעה למצוא חניה בנתב"ג, אבל אולם מקבלי הפנים היה ריק יחסית אתמול בעשר בערב.
ההשערה הרווחת היא שמגרשי החניה לטווח ארוך התמלאו, ונתנו לטסים לחנות גם בטווח קצר, באותו מחיר. כבר היה לנו את העניין הזה כשטסנו בחגים.
אוגוסט. שמעתי בחדשות שאתמול היה יום שיא מבחינת העוברים בנתב"ג.

הורי הגיעו ובתי טסה.
הגענו לנתב"ג "ברוב עם" - T ואני כמובן, וגם משפחתו של אחי בהרכב מלא. ובלון "ברוכים הבאים" שגיסתי זכרה לקנות. היא תמיד חושבת על התוספות הקטנות האלה.

הטיסה עברה להם בשלום, אפילו בנעימים. הם טסו ב"טורקיש איירליינס" והיה להם נוח ושירות מדהים ואוכל טעים.
כן, התורכים יודעים לארח ולשרת, חבל רק שהמנהיג שלהם עסוק בלשנוא.

התחבקנו כולנו והתרגשנו ונסענו אלינו הביתה (אחרי שנפרדנו מאחי ומשפחתו).

"זה מרגיש לי כמו ביקור רגיל שלנו באוגוסט" אמא אמרה בשלב כלשהו.
"נכון, תתייחסי לזה בשלב ראשון כאל ביקור רגיל...." הסכמנו.

הלכנו לישון הרבה אחרי חצות, והם עדיין לא יצאו מהחדר. מקווה שהצליחו לישון.
הם ירדו במשקל בחודשים האחרונים - וזה ניכר ולא נראה טוב - אבל מקווה שעם ההתאקלמות והחזרה לשיגרה (והפיטום של T) זה ישתפר בהדרגה.
הוא כבר כיבד אותם בגלידה תוצרת בית לפני שהלכנו לישון............
החל פרק חדש במשפחה.