במדור השרביט החם השבוע מבקש טליק לשמוע איך אנחנו מתמודדים עם יוקר המחייה וכיצד אנחנו מנהלים את משק הבית שלנו מבחינת קניות מזון, דלק או הוצאות כאלה ואחרות.
אכן אנחנו חיים בתקופה, במדינה, בעצם בעולם - שבו יוקר המחייה רק עולה ועולה כל הזמן.
עולם שבו תשלומי המיסים, החשבונות, קניות המזון, המשכנתא או שכר הדירה, עלויות הנסיעות ברכב (כולל דלק, ביטוח, טסט, טיפולים) או בתחבורה ציבורית (ותרשו לי לגחך על ה"צדק התחבורתי") ושאר הרכישות לבית ולעצמנו - כל הזמן עולים ועולים.
זהו גם עולם שבו ההכנסות שלנו - בין אם ממשכורת או הכנסת עסק או תשלומי פנסיה / ביטוח לאומי - בדרך כלל לא עולות באותו קנה מידה.
אז איך אנחנו מתנהלים מול המציאות הזאת?
כמו טליק, אנחנו לא בודקים בכל שבוע היכן זול יותר כרגע, אבל אנחנו לא קונים את הקנייה הגדולה השבועית שלנו בסופר מקומי ויקר אלא מטריחים את עצמנו ל'יוחננוף' בנתניה. כן, כמובן שגם אצלם המחירים עולים כל הזמן, אבל יחסית לסופר המקומי הם יותר זולים, וגם יש הרבה מאד מוצרים מוזלים עם המותג של 'יוחננוף' - חומרי ניקוי, מזון יבש ועוד - שבדקנו והם באיכות טובה מספיק.
עד המלחמה היינו נוסעים לטירה לעשות את קניות המזון שלנו - ירקות ופירות בנפרד, בשר ודגים בנפרד וסופר בנפרד - וזה מאד מאד השתלם, גם מבחינת המחיר וגם במבחינת איכות הסחורה. הירקות והפירות וגם הבשר שם היו באיכות הרבה יותר טובה מאשר בסופר/היפר ובמחירים יותר זולים גם מהסופר ובטח מהירקנים הקרנים שביישוב שלנו.
בינתיים מאז אוקטובר לא חזרנו לקניות בטירה - למרות שאין באמת ראיות שמסוכן לנסוע לשם - וגם את הבשר, העוף והדגים אנחנו קונים ב'יוחננוף', אלא אם מארחים ורוצים בשר איכותי יותר, אז מצאנו מקום די טוב בנתניה, ל"מיוחדים".
יש לנו רכב היברידי פלאג אין - ויוצא שאת רוב הנסיעות שלנו אנחנו מצליחים לעשות על המנוע החשמלי, כך שיוצא שאנחנו ממלאים דלק פעם בשלושה חדשים בממוצע. וכשכבר ממלאים דלק, יש לא רחוק מאיתנו שתי תחנות דלק שמתחרות בינן לבין עצמן עם מחירים מאד נמוכים יחסית לאחרים. הרכב הבא שאנחנו מתכננים לרכוש, לכשנחליף, כנראה יהיה חשמלי לגמרי.
את הרכב שלי מכרנו כבר לפני כמה שנים, ואנחנו עם רכב אחד, אבל יש ל-T אופנוע כך שברוב המקרים אנחנו מסתדרים גם כאשר שנינו צריכים לנסוע בו זמנית. T גם ככה מעדיף את האופנוע, כך הוא נמנע מעמידה בפקקים ואין לו בעיות חניה.
כל שנה אנחנו בודקים את העלויות השוטפות של האינטרנט, טלוויזיה וכמובן ביטוח. אנחנו אף פעם לא מחדשים אוטומטית ביטוחי רכב או בית - בכל פעם מחדש מקבלים כמה הצעות מחיר.
אנחנו לא מאלה שקונים הרבה בגדים. אני בכלל לא נהנית מזה וגם T קונה מה שצריך כשצריך. בשנים עברו הוא היה נוסע לאזור התעשייה רעננה ל"האנגר" - מקום של בגדים זולים ללא מותגים - וקונה שם. מאז שהתחלנו לבקר אצל בני בארה"ב גילינו שם את הרשתות הזולות TARGET ו- MARSHALL'S וגם T.J.MAX ואנחנו קונים שם בגדים גם לנכדים וגם קצת לעצמנו.
בארץ T גילה מזמן את "עלי אקספרס" וקונה באינטרנט גאדג'טים ומוצרים לבית (כמו נורות וסוללות ועוד) במחירים מצחיקים. מה שכן, מאז שהתחלנו לעשות ספורט באופן אינטנסיבי אנחנו כן מקפידים על נעליים משובחות, אבל גם אותן אם אנחנו מוצאים הרבה פעמים ברשתות זולות בארה"ב (כמו DSW) וזה ממש משתלם.
בסך הכל מצבנו הכלכלי טוב, ולכאורה אנחנו לא חייבים להיות כל כך מודעים להוצאות שלנו, אבל יש דברים שכרגע, לפחות, אנחנו נמנעים מהם כי זה פשוט נראה לנו בזבוז מוגזם של כסף.
למשל - אנחנו טסים הרבה, גם לטיולים בעולם וגם לביקורים אצל בני שחי בחו"ל, ומעולם לא טסנו במחלקת עסקים.
יש בסביבתנו אנשים שלא מצליחים להבין מדוע, בגילנו ובמעמדנו ועם בעיות הגב בשילוב הטיסות המאד ארוכות שלנו - אנחנו לא מפרגנים לעצמנו טיסה ב"ביזנס". אז אין לי דרך לענות על השאלה הזאת פרט לעובדה שאני מעדיפה לנסוע אל בני שלוש פעמים במחלקת תיירים מאשר פעם אחת בביזנס. אני מעדיפה, כל עוד אנחנו מספיק בקו הבריאות ומסוגלים לכך, לנסוע למקומות יפים ורחוקים בקצה העולם להנאתנו כמה שיותר, מאשר לצמצם בנסיעות ולשלם פי שלושה ב"ביסנס". מה שכן, אנחנו כן מוכנים לשלם מעט יותר על טיסות ישירות, היכן שאפשרי. אולי יום אחד בקרוב יגיע הרגע שנבין שאנחנו כבר לא ממש מסוגלים לטוס במחלקת תיירים. ואז נעשה חשבון מחדש.
את חיינו הכלכליים אפשר בגדול לחלק לשניים - השנים בהן השתדלנו לא להיכנס למינוס, והשנים בהן הגענו לרווחה כלכלית ויכולנו לחסוך. זה לקח לא מעט שנים, אבל מרגע שיכולנו לחסוך - השקענו בעיקר בנכסים מניבים, כל עוד השתלם לעשות זאת (לפי התשואה המתקבלת).
זה מאד חשוב להיות מודעים לכך, כי הריבית על חסכונות נמוכה יותר מאשר הריבית על משיכת יתר.
בנוסף, עדיף לחסוך לקראת קנייה של משהו גדול - כמו מקרר - מאשר לקחת הלוואה לצורך הרכישה. בסוף זה הרבה פעמים עולה הרבה יותר.
עוד סוגיה שעלתה כאן בבלוג לא מזמן ודובר בה כמה פעמים היא נושא הסיוע לילדים.
המטרה שלנו כל השנים היתה לתת לילדים בסיס טוב מבחינה חינוכית והשכלתית כדי שיעמדו על רגליהם בכוחות עצמם. אנחנו מממנים את הלימודים וגם מסייעים ברכישת הדירה הראשונה.
אבל אחר כך כל סיוע לילדים הוא נקודתי. מתנה פה מתנה שם. לפעמים אלה מתנות גדולות, לפעמים קטנות. אבל אין מצב שבו כל חודש זורם כסף באופן קבוע מאיתנו לילדים. זה עניין יותר ערכי אולי מאשר מעשי - כדי שלא הם ולא אנחנו נרגיש שהם לא עצמאיים וחיים בכוחות עצמם. שני ילדינו עובדים קשה מאד וכך גם בני זוגם. כל אחד מהם שונה באופן שבו הם משקיעים או מבזבזים את כספם וזה עניינם, אבל הם כולם עושים כמיטב יכולתם לעבוד ולפרנס את עצמם ואת ילדיהם.
בכל מקרה תמיד הסיוע לילדים יהיה ממקום של אקסטרה, אף פעם לא על חשבון איכות החיים שלנו או חלילה העתיד שלנו. המטרה בסופו של דבר שלא ניפול למעמסה על אף אחד, וגם על הדרך שתהיה לנו ירושה יפה להשאיר לילדים ולנכדים.
