בתי באה עם חתני והנכדים לארוחת ערב בששי וכמובן שהנכדים ביקשו להישאר לישון.
אנחנו כמובן הסכמנו מיד, אבל היתה התלבטות קטנה כי לנשמותק כאבה הבטן, הוא בכלל לא הצליח לאכול ארוחת ערב, ונרדם על הספה, ובתי חששה להשאיר אותו לילה אצלנו.
חכמוד ביקש להישאר לבד, ואמרנו לו שזה לא הוגן שהוא יישן אצלנו ונשמותק לא.
מפה לשם החלטנו להסתכן ולהשאיר אצלנו את שניהם.
היה כל כך מצחיק לראות איך נשמותק התעורר אצלנו בבוקר כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם - למרות שהוא כבר ישן כשהוחלט שהם נשארים, וכלל לא ידע שלקחנו אותו למיטה......
הם התחילו להשתולל ו-T התגושש איתם קצת, נזהר שאף אחד מהם לא ייפגע והם נהנו מאד. באיזשהו שלב נכנס נשמותק לאמבטיה היכן שצחצחתי שיניים והכריז "סבא המגן שלנו" וחזר להשתוללויות.
אחר כך ירדנו למטבח והכנתי להם ארוחת בוקר - חכמוד טרף French Toast ונשמותק ביקש דגני בוקר - ולמרות שביקשתי שישקול זאת, כי אמש כאבה לו הבטן ואולי חלב זה לא רעיון טוב - התעקש על זה. זה עבר בשלום.
הקפצנו אותם הביתה לפני שנסענו להתעמל בקאנטרי, ובתי עוד ישנה. אחר כך היא סיפרה לי שהיא בילתה חלק ניכר מסוף השבוע בשינה. היא משלימה הרבה שינה ומנוחה מאז שעברה את ההסמכה, ולפני שתתחיל לעבוד שוב במחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי, בתחילת פברואר.
בראשון היו לי לימודים באימושיין, זה היה שיעור על קארמה וריקות. ריקות - היכולת להתייחס לדברים כפי שהם, בלי תוספות, בלי פרשנות, בלי אחיזה כלשהי - היא חלק משיטת סאטיה וחיונית לעבודת המאמן. היכולת לראות את המתאמן ואת מה שעובר עליו תוך אמפתיה אבל ללא הזדהות, או כעס, למשל. היכולת לתמוך בחולה, למשל, בלי להזדהות ולהיסחף בדרמה שלו.
אבל קארמה - עם כמה שאני מאמינה בקיומה של החוקיות הזאת ביקום - לא לגמרי מתחבר לי אחד לאחד לשיטת סאטיה. והמורה, כמה שהיא רהוטה ומוצלחת, לא הרגיש לי שהצליחה באמת להעביר בצורה ברורה את הנושא.
או שזו אני שלא הצלחתי לחבר את זה.
מה שכן נקלט לי זה ככה: מה זאת קארמה? הפירוש של המילה קארמה זו פעולה.
כשאומרים קארמה מתכוונים בעצם לדיבור, למחשבה (וגם לכוונה) ולפעולה.
כאשר מה שהכי חזק כשמדובר בקארמה, זו הכוונה.
עוד לגבי קארמה - זה שאין סמיכות אירועים בקארמה. כלומר - אין תוצאה מיידית לפעולה / דיבור / מחשבה או כוונה.
וגם אין קיזוזים בקארמה. אם עשיתי משהו רע וגם משהו טוב - זה לא מתקזז.
הטוב נחשב לזריעה טובה, והרע נספר "לרעתי".
כל דבר שקורה - הוא בעצם הבשלה של קארמה שזרעתי מתישהו - שלשום, לפני רגע, לפני 10 שנים, בגלגול קודם....אי אפשר לדעת.
אם קורה לי משהו טוב, זו הבשלה של זריעה טובה. מתי שהוא.
אם קורה לי משהו רע, זו הבשלה של זריעה שלילית.
החדשות הטובות הן, שברגע שהיתה הבשלה, הקארמה הספציפית הזאת התנקתה. ויש הזדמנות לזרוע מחדש.
כל דבר שאני עושה, חושב, אומר - נזרע.
אז כמובן ההמלצה היא תמיד לשאוף לזרוע טוב.
ולזכור שכל תגובה למשהו שקורה - זו גם זריעה.
כלומר אם קורה משהו והתרגזתי, אם אני מגיב באופן פוגעני - זרעתי מחדש פוגענות. אז גם קרה משהו שהבשיל כתוצאה ממשהו שזרעתי בעבר, וגם עכשיו מייד זרעתי מחדש פוגענות.
זה מסובך.
ואין גיל לקארמה. אז כשמשהו רע מבשיל בחייו של ילד קטן ותמים - זו הבשלה של משהו שהוא עשה בגלגול קודם.
לא פשוט לחיות את זה ביום יום, וחלקים מזה מזכירים לי דתות מסוימות - אבל אני כן מתחברת לנושא של השאיפה לזרוע טוב כל הזמן.
נדמה לי שהיה זה הדלאי למה שאמר שהדת שלו היא טוב לב (kindness). מתחברת לזה.
כך או אחרת כמו תמיד נהניתי שם, וחזרתי הביתה מרוצה (ומורעבת....).
היום התקשרו מהמוסך של יונדאי שהמנוע של המתזים ("שפריצרים") הגיע, ושוב ניצלתי את ההזדמנות שהרכב במוסך, ללכת לקאנטרי. היה אימון מצוין.
בין לבין עזרתי לאמאל'א בשילוב דיסקוס לבלוג שלה בבלוגגר, וכמו תמיד כשאני מצליחה לפתור בעייה טכנולוגית, הרגשתי גם מופתעת וגם מרוצה. זה היה אתגר מעולה בשבילי.
לא נתנו עדיין את התרופה לחתול - נראה שהוא מעט השתפר אז אנחנו מחכים לראות אם תהיה עוד הטבה או שאין ברירה אלא לתת את התרופה (או כעצתו של קנקן, לעשות בדיקות נוספות כדי לדעת מה בדיוק יש לו).
נפגשתי שוב גם עם 'מחברת', שמצד אחד מתקדמת לאט לאט לקראת הסכם גירושין, ומצד שני מתחבטת לגבי מערכת היחסים החדשה שנרקמה בשבועות האחרונים. והיא יודעת שהיא עדיין ב'ריבאונד' (פירוש מספר 2) ואין צורך לצפות מהקשר להיות משמעותי או ארוך טווח, ובכל זאת הקשר החדש מביא לה סוג של בלבול.
אני כמובן מקשיבה ולא שופטת, ומנסה לא לייעץ אבל כן לשאול שאלות שיגרמו לה להבהיר לעצמה מה קורה, מה היא רוצה, מה טוב לה ומה לא.
נראה לאן זה יתפתח.
גם בתי התקשרה להתייעץ איתי לגבי משהו בעבודה הפרטית שלה, ושמחתי שהתקשרה ושמחתי שיכולתי לייעץ לה. שוב ושוב אני רואה כמה דברים למדתי במנטורינג אצל המאמן ג' - למשל שלא משנה כמה אתה מאמן / פסיכולוג מעולה, חשוב שגם תדע להיות בעל עסק. ואלה שני דברים שונים לגמרי.
וחשוב ללמוד איך להתנהל עם שותפים עסקיים, מול עובדים שלך....מול לקוחות. זה לא רק איך אתה כאשר אתה בכיסא המאמן / המטפל. זה גם כל המסביב.
נראה לי שעזרתי לה לראות כמה דברים בבירור, לגבי שתי פסיכולוגיות שהן שותפות איתה באחת הקליניקות הפרטיות שהיא עובדת בהן. שעזרתי לה לנסח את מה היא רוצה לשאול אותן, ומה היא רוצה לגבי עצמה. היה לי כל כך טוב שהיא פנתה אלי בנושא הזה.....
בכלל, נראה לי שגם היום (כלומר כיום) וגם לאורך כל חיי (גם כילדה, וגם בצבא, וגם בתחום המחשבים כל השנים) מה שהכי הכי עושה לי טוב - זה לעזור לאחרים. איזה כיף זה.
ובנושא הזה - T עדיין מחפש לעזור ולהתנדב, אחרי שפרויקט ה"חיילת הבודדה" הסתיים (כבר כמעט לפני שנה), ורשם את עצמו לתכנית מנטורים שתומכת בחיילים שחווים קשיים במהלך השירות.
הפעם לא מכניסים אף אחד הביתה, מהעניין הזה כבר נכווינו קשות.
הפעם מדובר על פגישה של כשעה, פעם בשבוע. אין לי מושג מה זה יעשה ואיך זה ייעשה.
כרגע שידכו אותו עם חייל שנמצא בכלל במעצר עקב עריקות - כמובן עם סיפור חיים קשה. לא ברור לי מה T יכול לעשות עבורו, הסניגוריה הצבאית מנסה לפטור אותו ממשפט עקב הסיבות הלכאורה מוצדקות לעריקותו.
נראה לי שביום רביעי הוא ייסע להיפגש איתו בכלא.
לא בטוחה איך אני מרגישה לגבי העניין הזה.
אבל כמוני, גם T רוצה לעזור לאחרים...............
אנחנו כמובן הסכמנו מיד, אבל היתה התלבטות קטנה כי לנשמותק כאבה הבטן, הוא בכלל לא הצליח לאכול ארוחת ערב, ונרדם על הספה, ובתי חששה להשאיר אותו לילה אצלנו.
חכמוד ביקש להישאר לבד, ואמרנו לו שזה לא הוגן שהוא יישן אצלנו ונשמותק לא.
מפה לשם החלטנו להסתכן ולהשאיר אצלנו את שניהם.
היה כל כך מצחיק לראות איך נשמותק התעורר אצלנו בבוקר כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם - למרות שהוא כבר ישן כשהוחלט שהם נשארים, וכלל לא ידע שלקחנו אותו למיטה......
הם התחילו להשתולל ו-T התגושש איתם קצת, נזהר שאף אחד מהם לא ייפגע והם נהנו מאד. באיזשהו שלב נכנס נשמותק לאמבטיה היכן שצחצחתי שיניים והכריז "סבא המגן שלנו" וחזר להשתוללויות.
אחר כך ירדנו למטבח והכנתי להם ארוחת בוקר - חכמוד טרף French Toast ונשמותק ביקש דגני בוקר - ולמרות שביקשתי שישקול זאת, כי אמש כאבה לו הבטן ואולי חלב זה לא רעיון טוב - התעקש על זה. זה עבר בשלום.
הקפצנו אותם הביתה לפני שנסענו להתעמל בקאנטרי, ובתי עוד ישנה. אחר כך היא סיפרה לי שהיא בילתה חלק ניכר מסוף השבוע בשינה. היא משלימה הרבה שינה ומנוחה מאז שעברה את ההסמכה, ולפני שתתחיל לעבוד שוב במחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי, בתחילת פברואר.
בראשון היו לי לימודים באימושיין, זה היה שיעור על קארמה וריקות. ריקות - היכולת להתייחס לדברים כפי שהם, בלי תוספות, בלי פרשנות, בלי אחיזה כלשהי - היא חלק משיטת סאטיה וחיונית לעבודת המאמן. היכולת לראות את המתאמן ואת מה שעובר עליו תוך אמפתיה אבל ללא הזדהות, או כעס, למשל. היכולת לתמוך בחולה, למשל, בלי להזדהות ולהיסחף בדרמה שלו.
אבל קארמה - עם כמה שאני מאמינה בקיומה של החוקיות הזאת ביקום - לא לגמרי מתחבר לי אחד לאחד לשיטת סאטיה. והמורה, כמה שהיא רהוטה ומוצלחת, לא הרגיש לי שהצליחה באמת להעביר בצורה ברורה את הנושא.
או שזו אני שלא הצלחתי לחבר את זה.
מה שכן נקלט לי זה ככה: מה זאת קארמה? הפירוש של המילה קארמה זו פעולה.
כשאומרים קארמה מתכוונים בעצם לדיבור, למחשבה (וגם לכוונה) ולפעולה.
כאשר מה שהכי חזק כשמדובר בקארמה, זו הכוונה.
עוד לגבי קארמה - זה שאין סמיכות אירועים בקארמה. כלומר - אין תוצאה מיידית לפעולה / דיבור / מחשבה או כוונה.
וגם אין קיזוזים בקארמה. אם עשיתי משהו רע וגם משהו טוב - זה לא מתקזז.
הטוב נחשב לזריעה טובה, והרע נספר "לרעתי".
כל דבר שקורה - הוא בעצם הבשלה של קארמה שזרעתי מתישהו - שלשום, לפני רגע, לפני 10 שנים, בגלגול קודם....אי אפשר לדעת.
אם קורה לי משהו טוב, זו הבשלה של זריעה טובה. מתי שהוא.
אם קורה לי משהו רע, זו הבשלה של זריעה שלילית.
החדשות הטובות הן, שברגע שהיתה הבשלה, הקארמה הספציפית הזאת התנקתה. ויש הזדמנות לזרוע מחדש.
כל דבר שאני עושה, חושב, אומר - נזרע.
אז כמובן ההמלצה היא תמיד לשאוף לזרוע טוב.
ולזכור שכל תגובה למשהו שקורה - זו גם זריעה.
כלומר אם קורה משהו והתרגזתי, אם אני מגיב באופן פוגעני - זרעתי מחדש פוגענות. אז גם קרה משהו שהבשיל כתוצאה ממשהו שזרעתי בעבר, וגם עכשיו מייד זרעתי מחדש פוגענות.
זה מסובך.
ואין גיל לקארמה. אז כשמשהו רע מבשיל בחייו של ילד קטן ותמים - זו הבשלה של משהו שהוא עשה בגלגול קודם.
לא פשוט לחיות את זה ביום יום, וחלקים מזה מזכירים לי דתות מסוימות - אבל אני כן מתחברת לנושא של השאיפה לזרוע טוב כל הזמן.
נדמה לי שהיה זה הדלאי למה שאמר שהדת שלו היא טוב לב (kindness). מתחברת לזה.
כך או אחרת כמו תמיד נהניתי שם, וחזרתי הביתה מרוצה (ומורעבת....).
היום התקשרו מהמוסך של יונדאי שהמנוע של המתזים ("שפריצרים") הגיע, ושוב ניצלתי את ההזדמנות שהרכב במוסך, ללכת לקאנטרי. היה אימון מצוין.
בין לבין עזרתי לאמאל'א בשילוב דיסקוס לבלוג שלה בבלוגגר, וכמו תמיד כשאני מצליחה לפתור בעייה טכנולוגית, הרגשתי גם מופתעת וגם מרוצה. זה היה אתגר מעולה בשבילי.
לא נתנו עדיין את התרופה לחתול - נראה שהוא מעט השתפר אז אנחנו מחכים לראות אם תהיה עוד הטבה או שאין ברירה אלא לתת את התרופה (או כעצתו של קנקן, לעשות בדיקות נוספות כדי לדעת מה בדיוק יש לו).
נפגשתי שוב גם עם 'מחברת', שמצד אחד מתקדמת לאט לאט לקראת הסכם גירושין, ומצד שני מתחבטת לגבי מערכת היחסים החדשה שנרקמה בשבועות האחרונים. והיא יודעת שהיא עדיין ב'ריבאונד' (פירוש מספר 2) ואין צורך לצפות מהקשר להיות משמעותי או ארוך טווח, ובכל זאת הקשר החדש מביא לה סוג של בלבול.
אני כמובן מקשיבה ולא שופטת, ומנסה לא לייעץ אבל כן לשאול שאלות שיגרמו לה להבהיר לעצמה מה קורה, מה היא רוצה, מה טוב לה ומה לא.
נראה לאן זה יתפתח.
גם בתי התקשרה להתייעץ איתי לגבי משהו בעבודה הפרטית שלה, ושמחתי שהתקשרה ושמחתי שיכולתי לייעץ לה. שוב ושוב אני רואה כמה דברים למדתי במנטורינג אצל המאמן ג' - למשל שלא משנה כמה אתה מאמן / פסיכולוג מעולה, חשוב שגם תדע להיות בעל עסק. ואלה שני דברים שונים לגמרי.
וחשוב ללמוד איך להתנהל עם שותפים עסקיים, מול עובדים שלך....מול לקוחות. זה לא רק איך אתה כאשר אתה בכיסא המאמן / המטפל. זה גם כל המסביב.
נראה לי שעזרתי לה לראות כמה דברים בבירור, לגבי שתי פסיכולוגיות שהן שותפות איתה באחת הקליניקות הפרטיות שהיא עובדת בהן. שעזרתי לה לנסח את מה היא רוצה לשאול אותן, ומה היא רוצה לגבי עצמה. היה לי כל כך טוב שהיא פנתה אלי בנושא הזה.....
בכלל, נראה לי שגם היום (כלומר כיום) וגם לאורך כל חיי (גם כילדה, וגם בצבא, וגם בתחום המחשבים כל השנים) מה שהכי הכי עושה לי טוב - זה לעזור לאחרים. איזה כיף זה.
ובנושא הזה - T עדיין מחפש לעזור ולהתנדב, אחרי שפרויקט ה"חיילת הבודדה" הסתיים (כבר כמעט לפני שנה), ורשם את עצמו לתכנית מנטורים שתומכת בחיילים שחווים קשיים במהלך השירות.
הפעם לא מכניסים אף אחד הביתה, מהעניין הזה כבר נכווינו קשות.
הפעם מדובר על פגישה של כשעה, פעם בשבוע. אין לי מושג מה זה יעשה ואיך זה ייעשה.
כרגע שידכו אותו עם חייל שנמצא בכלל במעצר עקב עריקות - כמובן עם סיפור חיים קשה. לא ברור לי מה T יכול לעשות עבורו, הסניגוריה הצבאית מנסה לפטור אותו ממשפט עקב הסיבות הלכאורה מוצדקות לעריקותו.
נראה לי שביום רביעי הוא ייסע להיפגש איתו בכלא.
לא בטוחה איך אני מרגישה לגבי העניין הזה.
אבל כמוני, גם T רוצה לעזור לאחרים...............
