אז נכון שנראה שאני כותבת פוסט כל יום
אבל אני לא מגיבה כמעט
האמת היא שאני כמעט לא כאן - כלומר בבלוגיה - כבר כמה ימים - כי בני וכלתי והנכדים ועניינים - וכיף גדול באמת.
אבל שומעת את הצליל המוכר והאהוב של עוד מייל שמגיע, עוד הודעה שמבשרת על פוסט חדש שמישהו מבלוגריי האהובים פרסם, או עוד תגובה שמישהו כתב....
וממש מרגישה פיסית את המשיכה הזאת
לקרוא, להגיב
ממש מרגישה את הגעגוע - לראות מה כתבתם, לראות מה הגיבו לכם
וכן, למרות שגם אני מהמיסיונרים להתקין דיסקוס בבלוג (בבלוגגר) כדי שכמו בישרא, כל אחד יקבל תגובה אישית לתגובה שלו....
ובכל זאת יש משהו קסום בקריאת כל תגובה שכל אחד הגיב לבלוג שאני אוהבת....
וכך אני גם מגלה בלוגרים חדשים לפעמים
אז לא, אני לא כותבת פוסט חדש כל יום - כתבתי כמה פוסטים במהלך יומיים כשהיה לי קצת זמן, ותזמנתי את הפרסום שלהם כך שבכל יום ייצא פוסט אחד
איזה כיף שאפשר לעשות את זה בבלוגגר (וגם בוורדפרס)....הנה משהו שלא ניתן היה לעשות בישראבלוג.
אז עכשיו יש לי קצת זמן ואלך לקרוא ולהתעדכן במה שקורה אצלכם.....
אבל אני לא מגיבה כמעט
האמת היא שאני כמעט לא כאן - כלומר בבלוגיה - כבר כמה ימים - כי בני וכלתי והנכדים ועניינים - וכיף גדול באמת.
אבל שומעת את הצליל המוכר והאהוב של עוד מייל שמגיע, עוד הודעה שמבשרת על פוסט חדש שמישהו מבלוגריי האהובים פרסם, או עוד תגובה שמישהו כתב....
וממש מרגישה פיסית את המשיכה הזאת
לקרוא, להגיב
ממש מרגישה את הגעגוע - לראות מה כתבתם, לראות מה הגיבו לכם
וכן, למרות שגם אני מהמיסיונרים להתקין דיסקוס בבלוג (בבלוגגר) כדי שכמו בישרא, כל אחד יקבל תגובה אישית לתגובה שלו....
ובכל זאת יש משהו קסום בקריאת כל תגובה שכל אחד הגיב לבלוג שאני אוהבת....
וכך אני גם מגלה בלוגרים חדשים לפעמים
אז לא, אני לא כותבת פוסט חדש כל יום - כתבתי כמה פוסטים במהלך יומיים כשהיה לי קצת זמן, ותזמנתי את הפרסום שלהם כך שבכל יום ייצא פוסט אחד
איזה כיף שאפשר לעשות את זה בבלוגגר (וגם בוורדפרס)....הנה משהו שלא ניתן היה לעשות בישראבלוג.
אז עכשיו יש לי קצת זמן ואלך לקרוא ולהתעדכן במה שקורה אצלכם.....
