בתאריך 22/11/2024 מבקש טליק במדור השרביט החם שנספר על ימי הולדת אצלנו.
כשאני חושבת על זה, נראה לי שאני עלולה לכתוב פוסט ארוך כאורך הגלות על נושא זה של יום הולדת.
אבל אתחיל ונראה לאן אגיע.
כשהייתי קטנה הורי תמיד חגגו לנו ימי הולדת, בתצורה כזו או אחרת.
אני לא זוכרת את כל החגיגות, מן הסתם, אבל אני זוכרת שזה היה יום שמח עם מתנות וחגיגיות ותשומת לב.
אני חושבת שאני זוכרת את רוב המתנות שקבלתי מהורי לימי ההולדת השונים בילדותי ובנערותי, בעיקר כי בשאר השנה הם לא נטו לקנות לנו דברים. כשרצינו משהו אפשר היה לבקש אותו "ליום הולדת".
עד גיל 10, כלומר עד שהגענו לארה"ב לארבע שנים, אינני זוכרת את מתנות ימי ההולדת שלי.
אבל כשהגענו לקליפורניה, והתחלתי לצפות בטלוויזיה, והיו פרסומות, התחילו הפיתויים והתחלתי לרצות דברים. זוכרת מצלמת פולרואיד, כותנת לילה מפונפנת, בובה שידעה לנפח בלונים ולהשתין...
זוכרת כי לא היו לי רצונות בין לבין ימי הולדת, וגם אם התעורר איזה רצון - היה לי ברור שאין מה לבקש כי לא אקבל. בשנים ההן ברור לי שזה לא היה קשור למצבנו הכלכלי, כי מרגע שהגענו לארה"ב הוא מאד מאד השתפר. זה היה עניין של חינוך, וחיינו עם זה מאד בשלום.
חגיגות ימי ההולדת עצמן היו נחמדות. או שארחנו משפחה או שיצאנו למסעדה, ובגיל 12 עשו לי מסיבת פיג'מות עם כמה חברות. לא היתה חגיגת בת מצווה או משהו כזה. סתם עוד חגיגת יום הולדת.
זוכרת שבגיל 16 עברנו דירה וליום הולדתי ביקשתי מיטה ברוחב 70 ס"מ במקום מיטת ה-60 ס"מ שהיתה לי.
כל זה בעצם מהווה הקדמה למה שקרה כאשר נהייתי אמא בעצמי.
דבר ראשון, ימי הולדת אצלנו היו באמת "הו הא" גדול, עם הרעפת תשומת לב רבה, חגיגות - גם לילדים וגם למשפחה - ומתנות מושקעות. אפיתי עוגות בכל מיני צורות - בהתאם למה שעניין את הילדים באותו השלב - השקעתי ברעיונות ובמקומות בילוי....עשיתי מימי ההולדת של הילדים שלי עניין גדול.
עם בתי בכלל הגדלתי לעשות, כי אנחנו חגגנו לה את יום ההולדת לפי התאריך העברי, שהיה בפורים, אבל גם בתאריך הלועזי - ובמשך כל הימים בין התאריכים נתתי לה כל מיני תשורות קטנות וחמודות.
אחרי שנים חתני בא אלי בטענות כי הרגלתי אותה לרמה כזו של ימי הולדת שזה הגדיל את הציפיות שלה גם ממנו.
גם את ימי ההולדת של T תמיד השתדלתי לחגוג בגדול ולהשקיע, ולפעמים אפילו הצלחתי לקלוע למטרה עם המתנות עבורו - אבל לא תמיד. הבעייה עם T היא שכאשר הוא רוצה משהו, הוא מייד קונה זאת לעצמו, ואז כשרוצים לקנות לו משהו - קשה מאד למצוא רעיונות.
פעם אחת ממש הצליח לי, אי אז בשנת 1986, כאשר הוא עמד לחגוג 29. היה לנו כבר מחשב אבל לא היתה לנו מדפסת. ידעתי שהוא מאד רוצה מדפסת, והצלחתי לקנות לו מדפסת סיכות PRO PRINTER של IBM. בנוסף, עשיתי לו מסיבת הפתעה במסעדה. זו היתה מסיבת ההפתעה הראשונה שעשינו זה לזו. זה היה מאד מוצלח ו-T היה מאד מבסוט.
הוא אגב מעולם לא שכח את יום הולדתי, ותמיד הופיע עם איזו מתנה שווה. פעם, עוד לפני שהיינו נשואים, הוא קנה לי סט של חצאית וחולצה, ככה בלי שאמדוד, זה התאים בול. במשך רוב שנים הראשונות שלנו הוא קנה לי תכשיטים, עד שאמרתי לו שדי, אני לא צריכה עוד תכשיטים, אני בקושי עונדת תכשיטים גם ככה. שנה אחת הוא קנה לי תיק, וקיבל הנחה משמעותית מהמוכרת שהעריכה את העובדה שהוא קונה לי לבד, בלעדי. אחר כך הגיעו השנים של הגאדג'טים. הוא קנה לי מכשיר ניווט, ועוד איזה מכשיר אלקטרוני שאני אפילו לא זוכרת מה הוא היה....זה היה טרום עידן הטאבלטים והסמארטפונים.
בקיצור, השקיע.
בימי הולדת 40 וגם 50 הוא ערך לי מסיבות הפתעה מושקעות.
אגב בשני המקרים לא היה לי מושג שזה מה שהוא מתכנן, ולקראת יום הולדתי ה-40 משום מה שהוא החליט שהכי כיף זה לעצבן אותי בימים שקדמו ליום ההולדת, כי (לדעתו) זה יגרום להפתעה להיות עוד יותר גדולה וטובה. אופס, טעות גדולה. הייתי כל כך עצבנית עליו, שזה הפחית את ההנאה שלי מההפתעה ומהחגיגה שהיתה בסופו של דבר.
לקראת יום הולדתי ה-50 הוא כבר למד את הלקח ולא עיצבן אותי בכלל, והכין מסיבת הפתעה מושקעת והרביץ נאום מרגש שעד היום מדברים עליו, לא היתה עין יבשה אחת בכל המסיבה כשהוא דיבר. זה היה בתקופה שדי הייתי בדכאון - ממותו של אבא שלו, מהעבודה שלי, מעוד גורמים - והמסיבה הזאת איכשהו הצליחה לעשות RESTART וזו היתה ההתחלה של ההתאוששות שלי. אז כל הכבוד ל-T.
ליום הולדתי ה-60 הוא כבר לא הפתיע, שאל מה אני רוצה, וחגגנו באופן מצומצם עם המשפחה הכי קרובה וקומץ של חברותי וחברינו הכי קרובים.
את ימי ההולדת 40 ו-50 שלו תכננו ביחד (בראשונה עשינו מסיבה על הגג של הדירה שגרנו בה אז, ובשנייה הוא בחר להזמין את כל בני הדודים שלו). וביום הולדתו ה-60 הפתעתי אותו שוב, בעזרת 'שריתה' ו'שותפנו' ויצאנו לארוחה של EAT WITH עליה סיפרתי באריכות כאן ואז כאן.
גם בימי הולדת "רגילים" אנחנו ממשיכים לקנות מתנות זה לזו ביום ההולדת, אבל לפעמים זו דווקא חוויה (כמו עיסוי, חופשה וכדומה) או שזו רכישה שממילא רצינו (כמו המיטה שקנינו לפני כמה שנים).
וגם לילדים ולנכדים אנחנו דואגים להשקיע בימי הולדת, וכמובן במתנות. רק שהנכדים מקבלים מאיתנו מתנות גם לאורך כל השנה, ולא רק בימי הולדת.
נזכרתי עכשיו גם שחמי וחמותי (ז"ל) נהגו לקנות "מתנות ניחומים" גם לנכדים שלא חגגו יום הולדת. כאשר נהיו חמישה נכדים זה כבר נהיה מסורבל העניין הזה..........
אז כן, ימי הולדת זה BIG DEAL במשפחת אמפי.
