דיסקוס (disqus) השתגע

 למי שהטמיע בבלוג שלו את מערכת התגובות דיסקוס (disqus) בוודאי גילה בימים האחרונים את התקלה. 

מישהו מגיב לפוסט שפרסמת ואת/ה מקבל/ת חיווי על כך במייל: 

כבר במבט מהיר שמת לב שבמלבן האדום כתוב "view post" במקום "reply to" 

אבל הדבר הכי הזוי קורה כאשר לוחצים על view post - במקום להביא אותך לפוסט כדי לראות את התגובות, מקבלים את האתר של דיסקוס

ומילא, גם עם זה ניתן היה "לחיות בשלום", כי יש כאן במסך כפתור "view in discussion" שאמור להעביר אותך מייד לפוסט הנכון ולאזור התגובות.

אלא שהמסך של דיסקוס שמתקבל כולל בכלל תגובות מפוסט אחר לגמרי. כך ש-"view in discussion" כלל לא יעביר אותך לפוסט שעליו הגיב/ה המגיב/ה. 

בקיצור - בלגן. מקווה שמישהו שם ישים לב ויתקן בהקדם את הבעייה

הבעייה היא כללית, ומופיעה גם אם לוחצים על  שם הבלוג שלכם, שמופיע בחלקה העליון של הודעת המייל, מתחת לשם המגיב/ה ליד המילים "replied in". 

גם אז מגיעים לאתר דיסקוס, ל-notifications ובדרך כלל לתגובות לפוסט הלא נכון. 

בקיצור אין כרגע מעקף לבעייה, וכאשר מקבלים חיווי במייל על תגובה, יש ללכת באופן יזום וידני לפוסט הרלוונטי ולחפש את התגובות שם. 

מעצבן מאד............

מתמקדת בטוב

מנסה לפחות, להתמקד בטוב.

בשבוע שעבר שותפנו ושריתה הביאו איתם, כשבאו לארוחת הערב, צרור שושנים צחורים.

בהתחלה הם היו עדיין ניצנים סגורים

 

ואז הם התחילו לפרוח

וזה משמח אותי מאד.

עדיין מוקדם לקבוע, אבל ייתכן שהטיפות האלה שהתחלתי לקחת באמת קצת משפיעות. 

זה לא שאין לי דאגות או חרדות פתאום, אבל נדמה לי שאני מרגישה אותן טיפה יותר עמומות. אבל אולי זה כי בסך הכל הימים האלה די טובים, ואולי כאשר T יתאשפז לבדיקה הקרובה הכל יחזור לעוצמות הקודמות....אז זהירה מאד באמירות שלי. בכל מקרה כרגע מעט יותר טוב.

בגיזרת הבלוגיה - נראה לי שדיסקוס מתאושש קצת והתחיל לשלוח לי מיילים בכל פעם שמישהו מגיב אצלי בבלוג ולפעמים אפילו כאשר עונים לי על תגובה בבלוג שלהם. גם כאן אני אומרת זאת בזהירות עדיין, אבל נראה שהם מנסים למטפל בתקלה. 

בכל מקרה בזכות עדה (כרגיל) גיליתי שאם נכנסים להגיב דרך דיסקוס אצלי בבלוג או אצל מישהו אחר, ניתן לראות אם מחכות לי תגובות שטרם קראתי. 

לחיצה כפולה על העיגול האדום עם המספר בתוכו שצמוד לכינוי הדיסקוס שלי פותחת לי חלון עם כל התגובות והמענים לתגובות שלי, בסדר כרונולוגי מהמאוחר יותר למוקדם יותר. 

עוד בבלוגיה - בינתיים למרות ההצהרות של גוגל - feedburner ממשיך לשלוח מייל עדכון בכל פעם שבלוג שאני מנויה עליו מפרסם פוסט חדש. לא ברור מה קורה שם, אבל כרגע יוצא שאני מקבלת שלושה מיילים בכל פעם שבלוג שאני מנויה עליו מפרסם פוסט חדש - אחד כרגיל באמצעות feedburner של גוגל, אחד באמצעות blogtrotter ואחד באמצעות follow.it. זה קצת מבול של מיילים אבל מעדיפה יותר מדי מאשר לפספס פוסט של בלוג אהוב. 

בגזרת החיסון  - קמתי לגמרי בסדר ברביעי בבוקר, נראה שתופעות הלוואי חלפו לגמרי. עשיתי הליכה, התעמלתי, תפקדתי כרגיל בבית. אני שמחה שהתחסנו. במיוחד לאור האשפוז הצפוי לצורך הבדיקה של T והסתובבות בבית חולים ובכלל הסתובבות במקומות הומי אדם. אין לי מושג עד כמה החיסון הזה יעזור אבל ברור לי שגם בפעם הבאה שיציעו לנו בוסטר נקח את זה. 

בגזרת הרכב - נראה שמצלמת הרברס של האוטו שלי בכל זאת עובדת, לא ברור מה היתה התקלה הרגעית אבל היא חלפה בפעם הבאה שנסעתי איתו. יש לאוטו הזה דברים כאלה לפעמים. חלון שנפתח ומסרב להיסגר. בלותות' שפתאום לא מגיב בשיחות נכנסות. באגים קטנים. אולי בפעם הבאה שאקח אותו לטיפול אבקש שיבדקו חלק מהדברים האלה. 

השייט של T עם אחיו ושניים מנכדיו היה מוצלח מאד. אני מקווה שייצא לו בקרוב לעשות זאת גם עם הנכדים שלנו. שמחתי על ההזדמנות שלו לשוט, כאשר בתקופה האחרונה הוא היה צריך לבטל כל כך הרבה פעמים בגלל הבריאות. שמחתי גם על ההזדמנות שלו להכיר קצת את הנכדים של אחיו, אנחנו לא כל כך בקשר עם הענף הזה של המשפחה, בגלל יחסים מורכבים בין T לבין אח שלו. וגם יחסים מורכבים ביני לבין אשתו. חבל לי כי היינו קרובים מאד לאחיינים. ועכשיו לכולם יש גם ילדים משלהם. 

השבוע בתי התקשרה בשמחה וצהלות רמות לבשר לי שנשמותק עשה שוב את המבחן של המחוננים והפעם התקבל. היא כל כך שמחה בשבילו, כי חברים שלו התקבלו לשם גם וכך ייצא לו להשתתף איתם בחוגים מחוץ לבית הספר, וגם כי הבטחון העצמי שלו בריצפה, שלא בצדק. הוא שאל אותה אם זה זמני....והיא ניסתה להבין אם הוא מתכוון לחוג עצמו, למסגרת, או לעובדה שהוא הוכרז כמחונן.

היא הסבירה לו דבר ראשון שהוא תמיד היה מחונן, ופשוט כרגע יש עוד אנשים שיודעים את זה. היא הסבירה לו שהוא יהיה מחונן כל החיים. היא סיפרה שהחוג הזה שבית הספר נותן יהיה קיים כל עוד הוא בבית הספר הזה, ושאחר כך אם הוא ירצה יוכלו למצוא לו מסגרות דומות נוספות, בהן הוא יוכל - אם ירצה - ללמוד דברים שמעניינים אותו. בעיקר היא אמרה לו שהוא יכול להשתתף במסגרות המוצעות לו של המחוננים כל עוד הוא עצמו ירצה בכך. אני מקווה שהוא ייהנה ממש שיציעו לו שם, ושיהיה לו שוב משהו שהוא רק שלו - בכוחות עצמו, בכשרון שלו - כמו שהיה לו בזמנו עם הפסנתר. 

השבוע גם נפגשתי עם 'מחברת'. סוף סוף מצאנו זמן שבו שתינו פנויות, ואחרי התלבטות קצרה החלטנו שהיא תבוא אלי. בלי בית קפה, בלי חיבוק. כמה שפחות סיכוי להיחשף לקורונה. מחברת כל הזמן מתקשרת אלי ומסמסת לי ותומכת בי, נפשית, בתקופה הזאת שאני עוברת עם T. ודוקא כשהיתה כאן הייתי בסדר, והייתי פנויה להקשיב לצרות שלה. באותו היום היא באה מאוכזבת, כי ביום הולדת שלושים של בתה (זו שהתחתנה) הילדים שלה ייפגשו עם האבא שלהם ולא איתה. אני מבינה את הקושי שהוא חווה בכל פעם מחדש מהמצב הזה, המצב של ארבע השנים האחרונות מאז שהם פירקו את הנישואים האלה. ימי הולדת, חגים - שם זה תמיד מתנגש. הפעם היא גם היתה מאוכזבת מכך,  שהאקס לא הציע לה להצטרף למפגש הזה. בכל זאת יום הולדת עגול. מצד שני אולי היא שוכחת שבעבר היא היתה זו שהתעקשה לחגוג ימי הולדת של ילדים ונכדים בנפרד. אני לא יודעת אם האקס שלה בכלל חשב שזו אופציה. בנוסף היא סיפרה שהיא מאוכזבת שהילדים לא ממש מקבלים את החבר שלה. בסך הכל קשה לילדים - גם כשהם גדולים - כאשר ההורים מתגרשים. במיוחד כשזה נעשה עם דרמה כזאת גדולה. גם את החברה של האבא הם לא אוהבים. ככה זה כל כך הרבה פעמים, ילדים מתקשים לבלוע את השינויים שההורים עוברים במצבים כאלה. אני מבינה אותם ואני מבינה אותה. לא פשוט. 

בגזרת הבריאות של T - כרגיל בדקה התשעים הגיעה ההתחייבות לאשפוז ממכבי (את הבקשה הגשנו לפני שבועיים), וכמובן שיש טעות בקוד וההתחייבות הזאת בעצם לא שווה כלום. ברגע האחרון T הצליח לתפוס את מתאמת האשפוז מאיכילוב שתדריך אותו מה צריך לומר למכבי כדי שיתקנו את ההתחייבות, וברגע העוד-יותר-אחרון הוא תפס את מכבי וקיבל מהם הבטחה שהם יעבירו את הדרישה לתיקון ההתחייבות באופן מיידי. ברם, עד לרגע זה לא קיבלנו מהם כלום, והם כמובן לא יעבדו שוב עד יום ראשון, והאשפוז כבר במוצאי שבת.....אז נראה מה יהיה. 

בחמישי היה יום הולדת לחתן שלנו אז נחגוג לו בארוחת ערב ששי. בקיצור, אנחנו מנסים "עסקים כרגיל" כל עוד אפשר. בחמישי בערב אפילו יצאנו להליכה (אחרי שבבוקר כבר היינו בחדר כושר). היה חם מאד ולח אבל שנינו הרגשנו שחייבים לחלץ קצת עצמות, והיה טוב ללכת ביחד בחוץ.

המשך יבוא. 

סוג של שיגרה

 אפשר לומר שאנחנו מנהלים סוג של שיגרה. מידי פעם יש ל-T כאבים, מידי פעם יש גם ימים ללא כאב.

אגב לא זוכרת אם כתבתי על זה אבל בסוגיית הערמונית המוגדלת מצד אחד האורולוג אמר שבבדיקה קלינית הוא לא הרגיש הגדלה, וטען שבעת לקיחת בדיקת ה-PSA עדיין היתה דלקת בדרכי השתן ולכן אי אפשר להסתמך על תוצאותיה, אבל מצד שני הוא כן אמר להמשיך עם הכדורים וגם שלח לאולטרסאונד של כל המערכת ובדיקת דם חוזרת. הוא מתוכנן לשבוע הקרוב. בינתיים בימים האחרונים פתאום ההשפעה של הכדורים כאילו פחתה, ו-T שוב קם כמה פעמים בלילה לשירותים ולפעמים מעט מתקשה. קצת מדאיג. בכל מקרה ברור שצריך להמשיך לבדוק. 

בכל מקרה ביומיים שאחרי ששמרנו על שלושת הנכדים הרגשנו לא טוב, T ואני. היה נראה שנדבקנו משרי, ודי רבצנו לנו בבית. אפילו בוקר אחד לא יצאנו להליכה מרוב חולשה והרגשה זיפתית. לשמחתי התאוששנו מהר וחזרנו לעצמנו, וכך גם אירחנו כרגיל את המשפחה לארוחת ששי. 

היה טעים מאד - T הכין חריימה של סלמון (פיקנטי אבל לא חריף מדי) עם רוטב מעולה שחכמוד פשוט לא יכול היה להפסיק לזלול (וגם הכתים לגמרי את החולצה שלו מרוב התלהבות), רוסט ביף מנתח סינטה (שנשמותק טרף כאילו אין מחר), עם תוספות של פולנטה, שעועית ירוקה, סלט מאטריות שעועית וברוקולי וגם קצת תפוחי אדמה ובטטה בתנור. לקינוח הוא השקיע והכין ספוליאטלי (sfogliattelle) שזה סוג של קרואסון נאפוליטני ממולא בריקוטה. כולם ליקקו את האצבעות (והורי טחנו כמה וכמה כאלה).

כשכולם הלכו ורק חכמוד ונשמותק נשארו ניסינו ללמוד לשחק את המשחק החדש "שם קוד" אבל נשמותק כמעט נרדם באמצע קריאת ההוראות ועזבנו את זה לפעם אחרת. בבוקר אחרי ארוחת הואפל הבלגי המסורתי נזכרתי שחכמוד ביקש שאעזור לו לכתוב מילים לשיר שהוא הלחין על הגיטרה, כשהם היו כאן עם שרי וממש לא היתה אפשרות להתפנות לכך. 

שאלתי אותו על מה הוא רוצה שהשיר ידבר, והוא הציע שיר שמעודד אנשים לא לוותר. הוא ניגן את האקורדים שהוא חיבר, ואני הצעתי מילים וחרוזים. נשמותק לקח על עצמו את הייעוץ הלשוני ( למשל "הֱיֵה נָחוּשׁ , אל תוותר" בציווי במקום "תהיה נָחוּשׁ , אל תוותר" ) ושניהם השתתפו בבחירת הנוסח הסופי. זו היתה חוויה ממש נחמדה. 

אחר כך נסענו לסינמה סיטי לראות איתם את הסרט "קרודים 2" שהיה די קורע (הם לא הפסיקו לצחוק) ואז הקפצנו אותם הביתה, אכלנו והלכנו לישון צהריים.

רוצה לספר שהיה מוזר להיות בקולנוע לראשונה מזה מעל לשנה וחצי, לשבת כל הסרט עם מסיכה (כן, כן, האדים על המשקפיים) פרט לרגעים הבודדים של הכנסת פופקורן לפה. היה רגע מצחיק גם בקופה, אחרי שכבר קניתי את הכרטיסים וכבר שילמתי, T שאל אם ביקשתי הנחה של אזרחית ותיקה. ברור ששכחתי מזה לגמרי. הקופאי שמע אותו ואמר לי שאין לו בעייה לזכות אותי במחיר הכרטיסים ולחייב מחדש במחיר המוזל. אז זהו, רשמית נכנסתי לעולם האזרחים הוותיקים. בעצם כבר זכיתי בהנחה בארנונה, אז זו לא היתה הפעם הראשונה. 

קמתי עם קצת כאב ראש, אולי לא שתיתי מספיק היום. 

סיימתי את הספר THE BOOK OF LOST FRIENDS ואני בהחלט ממליצה (למי שקורא באנגלית, כי כאמור עדיין לא תורגם) ובכלל ממליצה על ליסה וינגייט כסופרת שגם עושה תחקירים רציניים ומעמיקים על הנושאים שעליהם היא כותבת וגם מצליחה לספר סיפור מרתק ומרגש וקולח. 

התחלתי לקרוא את "כל מה שלא סיפרתי" מאת סלסט אינג. קיבלתי אותו במתנה ליום הולדת מ'שריתה' אבל כשהבנתי שגם הוא תרגום מאנגלית, העדפתי לקרוא במקור. אני ממש בהתחלה, אדווח בהמשך. 

אז בסך הכל הימים לא רעים, אמנם ברקע עדיין הבריאות (או חוסר הבריאות) של T, וכמובן הקורונה שלא ברור מה יהיה איתה. אגב גיסי כבר הבריא אבל עדיין מרגיש קושי בריאות כאשר הוא מתאמץ (וכיון שהוא כמו אח שלו, הוא מתאמץ). אשתו השתפרה מעט כל יום ואני מחכה לשמוע איך היא היום, אבל בסך הכל נשמע ששניהם עברו את זה די קל. הם מחוסנים כמובן. עכשיו נחכה ונראה מה יהיה איתם פוסט- קורונה. נקווה שעברו את זה בסך הכל בשלום. 

נקווה שכולנו נעבור את זה בסך הכל בשלום. 

לסיום - שוב מערכת התגובות דיסקוס עושה בעיות, הפעם היא מאחרת לשלוח מיילים כאשר יש תגובות או מענה לתגובות. מאחרת, ולעיתים קרובות לא שולחת בכלל. כך יוצא שכדי לראות אם הגיבו לי או אם ענו לתגובות שלי, עלי להיכנס לפוסטים באופן יזום מידי פעם ולבדוק. אז אמנם נראה שהם התגברו על התקלה הקודמת שהיתה להם לפני כחודשיים (כאשר לפעמים לא התאפשרה גישה לתגובות בכלל) אבל עכשיו הם לא שולחים מיילים. מקווה שגם בעייה זו תיפתר בקרוב. 

בכל זאת אף מילה על אקטואליה

 כי אין לי כוחות להיכנס לזה בכלל.
מעבר לאמירה של גועל נפש ויאוש כללי הולך וגובר אין לי מה לומר.

מעניין לעניין בערך באותו עניין, השבוע קיבלתי פתאום התרעה באפליקציית "המגן" על "חפיפה אפשרית" ביני לבין חולה קורונה מאומת, בשני תאריכים שונים ב'אחוזה'.
לא היה כתוב היכן באחוזה (והרי אני לא נכנסת לבקר אצל הורי אלא פוגשת אותם מעבר לגדר באוויר הפתוח) אבל לפי התאריכים והשעות הבנתי שהכוונה לימים בהם התעמלתי בחדר הכושר במועדון הספורט שם.
כיון שאני פדאנטית (ולא אכפת לי שגוגל עוקב אחרי) נכנסתי ל"timeline" שלי בגוגל וראיתי שהשעה (כלומר הדקה הספציפית) של ההתרעות באפליקציית המגן חלו בדיוק על הדקה שבה עזבתי את המקום ונכנסתי לרכב ונסעתי משם. מוזר.
אז הודעתי לאפליקציה שלא הייתי שם באותן דקות, אבל זה המשיך להטריד אותי, כי כידוע הורי גרים ב'אחוזה' ואין לדעת היכן הסתובב חולה הקורונה המאומת.
התכוונתי להתקשר ל'אחוזה' למחרת (כי אחר הצהריים ממש אין שם עם מי לדבר) ולברר לגבי זה (ולא לשאול ישירות את הורי, כדי לא להלחיץ אותם סתם).
אבל לפני שהספקתי לעשות זאת, בשיחה היומית עם אמא, היא סיפרה לי שאכן התגלה מקרה קורונה ראשון ב'אחוזה': מטפל שמגיע לעבוד באגף הסיעודי אובחן כחיובי. אמא סיפרה שכבר באותו היום הגיעו למקום מספר אמבולנסים עם צוות שערך בדיקות קורונה לכל העובדים ולכל הדיירים של האגף.
בגאווה רבה דיווחו להם יומיים אחר כך שכולם יצאו שליליים. כלומר - המטפל לא הדביק אף אחד. כלומר, בכל זאת התנהגות קפדנית וזהירה (מסיכה, כפפות, ריחוק חברתי כמה שניתן) בכל זאת נושאת פרי. טוב לדעת.

השבוע 'נוקת' סבלה שוב מדלקת אוזניים. בתי סיפרה, שרופאת האף אוזן גרון שניתחה בזמנו את נשמותק (ושמה לו 'כפתורים' באוזניים) אמרה שרק אם הסיפור הזה יחזור על עצמו עוד הרבה פעמים היא תביא בחשבון לשים גם לנוקת.
נסעתי לעזור לבתי באותו היום, לקראת הצהריים. נוקת נראתה דווקא מאוששת, היתה במצב רוח טוב וגם אכלה כמו שצריך, ושיחקנו יחד המון. היא עכשיו בקטע של להחביא דברים ולעשות תנועה "איפה?" עם הידיים. זה הדבר הכי חמוד בעולם.
אגב בצידו השני של העולם הבנתי שגם תינוקי כרגע בשלב של להחביא דברים. מצחיק.
בכל מקרה עד שהגעתי הביתה באותו היום נחתתי על המיטה לשנ"צ בלי כוחות, וכבר ויתרתי על חדר הכושר.

בגיזרת האינטרנט אין הרבה חדש.
בסוף ביטלנו את הטכנאי ה"לא חריג" ביום ראשון כי החוצפנים בהוט הודיעו לנו שאם הוא מגיע ואין באותו הרגע תקלה, הם יחייבו אותנו על הביקור. במשך יומיים לא היו כלל תקלות, וכבר חשבנו שהם בכל זאת סידרו משהו, אבל היום הנפילות חזרו, וכבר ניתקנו וחיברנו את ההוטבוקס פעמיים מאז הבוקר.

בלי קשר: למי שעובד עם מערכת התגובות דיסקוס, נתקל השבוע בכמה בעיות. למשל חוסר יכולת לאשר תגובות של משתמשים לא מאומתים (כלומר לענות " approve" למשתמשים "אורחים" דרך מייל). ניתן לעשות זאת ישירות באתר של דיסקוס בקישור הבא
 https://<username>.disqus.com/admin/moderate/pending
(כאשר username במקרה שלי הוא empiarti, כמובן)

ל'מחברת' היה יום הולדת אבל היא סופר לחוצה עם עבודה (ומברכת על כך) ומעבר דירה (גם כן ברכה אבל עמוס ומלחיץ ועוד יותר כאשר את עושה הכל לבד) אז לא יצא לנו להיפגש. שוחחנו כמה פעמים בטלפון.

כן יצא לי לפגוש את 'שושנה' בפארק הרצליה לפני שנסעתי אל בתי השבוע. היא היתה שם עם הכלב שלה, טיילנו באוויר הפתוח עם מסיכות ובמרחק תקני ושתינו קפה קר מתרמוס שהיא הביאה מהבית. גם זו דרך לראות חברות בתקופת הקורונה.

היא (שושנה) מאמינה שלא באמת יצליחו להגיע לחיסון לנגיף. היא טוענת שהנגיף משתנה כל הזמן, בדומה לשפעת, ושלא באמת ניתן יהיה ליצור חיסון שיתפוס, בדומה לחצבת או פוליו. אמנם היא היתה אחות, אבל מוזר לי הבטחון שבו היא אומרת דברים כאלה. כמו המומחים ההם בתקשורת, שכל אחד מהם מדבר בפסקנות כאילו הדברים שהוא אומר הוכחו ואין עליהם עוררין. אבל לא התווכחתי, כי לא היה באמת טעם. אולי היא צודקת, ואז אנחנו באמת בצרות.

דיסקוס - איך לאשר תגובות של אורחים בבלוג שלכם

כשהתחלתי לכתוב בבלוג בפלטפורמה הזאת (בלוגגר/בלוגספוט) והוספתי לו את מערכת התגובות "דיסקוס" כתבתי מספר פוסטים שכללו הדרכה כיצד ניתן להגיב אצלי.
בין היתר היה פוסט הדרכה כיצד להגיב בדיסקוס כאורח.

בעקבות הגעה של בלוגרים חדשים לפלטפורמה וגם עקב כמה תקלות שחלו לאחרונה בדיסקוס עצמה, רציתי לכתוב גם מדריך לבלוגר החדש: מה עושים כאשר מגיבים אצלם בבלוג כאורח - כלומר ללא משתמש דיסקוס או גוגל.

לצורך התזכורת - כאשר המגיב מעונין להיות אורח (בלי להזדהות עם משתמש דיסקוס, גוגל, פייסבוק או טוויטר) הוא מקבל פיסקה כזאת,

ועליו להקיש על שדה ה"שם" או name כדי שהפיסקה תתרחב ותיראה כך:

ותכלול גם שדות דוא"ל (email), סיסמא (password) וקופסית סימון (checkbox) שמציינת שברצונו להיות אורח.

ברגע שסומנה הקופסית תהפוך הפיסקה לכזאת:

ואז ניתן לכתוב את התגובה, למלא בשדה השם כינוי או שם כלשהו, 

למלא בשדה הדוא"ל כתובת אמיתית או פיקטיבית (העיקר שתעמוד בסטנדרט של תבנית כתובת מייל)

קופסית הסימון "כאורח" מסומנת

לאשר שאת/ה לא רובוט (נכון שזה מלבב בכל פעם לאשר דבר כזה??) וללחוץ על חץ שליחת התגובה.

לאחר השליחה, המגיב יראה על המסך את זה: כי גם אם הגדרנו בדיסקוס שמותר לאורחים להגיב, הוא עדיין מתעקש שתגובות של אורחים תאושרנה על ידי הבלוגר. 

הערה: יש דרך לאשר תגובות של אורחים "קבועים" - בהמשך הפוסט. 

בשלב הזה התגובה עדיין לא קיימת בבלוג. רק המגיב עצמו רואה את ההודעה הזאת, ולבלוגר נשלחת הודעת דוא"ל שישנה תגובה שמחכה לאישורו. 

הודעת המייל נראית ככה:

הערה: ייתכן שההודעות האלה מגיעות ל"ספאם" או דואר זבל, אז המלצה לבלוגרים חדשים עם דיסקוס: בידקו תדיר את דואר הזבל שלכם בחיפוש אחר תגובות אבודות, וסמנו אותן כ"לא זבל".

במקביל, באתר דיסקוס, תחת תפריט moderate comments ולשונית pending (מחכות לאישור), מופיעה התגובה כך:

כעת יש לבלוגר שתי דרכים - שתיהן טובות באותה המידה - כדי לאשר (או לחסום, או לבטל) את התגובה. 

דרך ראשונה הקצרה ביותר: לענות על הדוא"ל (לעשות reply) ולכתוב בטסט מילה אחת בודדת: approve 

לצורך אישור התגובה (או כמובן spam או delete במקרה של רצון לבטל או לחסום) ולשלוח את המייל. 

תוך כמה דקות תופיע התגובה בבלוג ותיראה ככה: 

דרך נוספת לאשר את התגובה, היא להיכנס לדיסקוס

https://username.disqus.com/admin/moderate/pending (כאשר username הוא שם משתמש הדיסקוס של בעל הבלוג)

ומתקבל מסך אישור התגובות (moderate comments)

לראות את התגובות הממתינות לאישור תחת לשונית pending
לסמן תגובה בקופסית (checkbox) הסימון, ולהקיש על approve לאישור, או spam לסימון זבל או delete לביטול התגובה.
ניתן לראות שמדובר בתגובה של אורח (שלא הזדהה עם משתמש גוגל, דיסקוס, פייסבוק או טוויטר) כי בצד ימין כתוב
guest comment (מסומן בעיגול).

לאחר אישור התגובה על ידי הבלוגר (אם דרך תשובת approve  דרך מייל או דרך אתר דיסקוס) תעבור התגובה בדיסקוס ללשונית התגובות המאושרות

כאשר יש אנשים שמגיבים באופן קבוע בבלוג שלנו כאורחים, תמיד עם אותו כינוי ומייל (גם אם הוא פיקטיבי), יש לנו אפשרות לאשר אותם באופן קבוע כ"אמינים" trusted, כדי שלא ניאלץ לאשר את תגובותיהם בכל פעם מחדש. 

הדרך הקצרה והנוחה ביותר לעשות זאת לא עובדת כרגע - יש תקלה לא פתורה בדיסקוס - אבל בתקווה שהיא תתוקן בקרוב, אני בכל זאת מביאה כאן את ההסבר כיצד לעשות זאת: 

יש להקיש על כפתור ה-guest comment לצורך פתיחת תפריט אישור אורחים 

בחלונית שנפתחת מופיע שם/כינוי המגיב האורח ואת המייל (האמיתי או הפיקטיבי) שהוא סיפק בתגובה.
ניתן להקיש על כפתור trust user כדי לסמן אותו כ"אמין".

לחלופין ניתן גם להקיש על ban user כדי לחסום את המגיב הזה באופן קבוע.

כאשר לוחצים על trust user נפתחת חלונית שאמורה לאשר את המגיב הזה כ"אמין" . עקב התקלה הקיימת כרגע בדיסקוס, האופציה הזאת לא זמינה כרגע, וכפתור ה-add to trusted list (הוספה לרשימת האמינים) מנוטרל, לא פעיל.

קיימת דרך נוספת להוסיף מגיב אורח לרשימת האמינים "הרשימה הלבנה"  - אבל לשם כך יש צורך לדעת את כתובת המייל בה הוא משתמש בעת תגובתו כאורח. 

בעצם, יש צורך שהוא יגיב באמצעות הכתובת הזאת תמיד, אחרת (אם בכל פעם ייתן כתובת פיקטיבית שונה) יהיה צורך לאשר את התגובות שלו באופן ידני בכל פעם מחדש. 

לשם הוספה ידנית של מגיב לרשימת האמינים, יש לעבור באתר דיסקוס לתפריט רשימת המגיבים החסומים

https://username.disqus.com/admin/access/banned/ כאשר username הוא משתמש הדיסקוס של בעל הבלוג. 

בתפריט זה ניתן להוסיף כתובות מייל של מגיבים לחסימה ושל מגיבים לאישור אוטומטי.
יש להקיש על לשונית ה-trusted (אמינים) ואז על כפתור add item (הוסף פריט)

בחלונית שנפתחת ארבעה שדות:
שדה "אמין/חסום" - יש לבחור אמין או חסום
שדה "שם משתמש" או "כתובת אימייל" - (בכל ניסיונותי עד כה רק הוספת כתובת אימייל עבדה כראוי.
יש איזו בעייה עם הוספת כינוי או שם).
שדה "ערך" - כאן יש לכתוב את כתובת המייל
שדה (אופציונלי) להערות (מדוע המשתמש אמין או מדוע בחרתי לחסום אותו). ניתן להשאיר ריק.

הוספה לדוגמא: 

לאחר מילוי השדות המבוקשים יש ללחוץ על כפתור add to trusted list ואז רואים את המגיבים האמינים ברשימה

מעתה ואילך בכל פעם שהמגיב ישתמש בכתובת המייל שאושרה מראש (גם אם היא לא אמיתית) התגובות שלו יפיעו מייד בבלוג ללא צורך באישור בעל הבלוג. 

הערה חשובה לאורחים: תמיד השתמשו באותה כתובת מייל, גם אם היא פיקטיבית, כאשר אתם מגיבים כאורח. 

כל אחד יכול להגיב כאורח, גם אם הוא מחובר עם משתמש גוגל או דיסקוס.... פשוט מתנתקים מהמשתמש על ידי לחיצה על המשולש הזעיר ליד שם המשתמש המחובר, ייפתח תפריט שיאפשר 'התנתקות' או logout

בהצלחה

איך להגיע לאתר הבלוג של המגיבים שלכם דרך דיסקוס

מזמן לא כתבתי פוסט "הדרכה". הפוסט הזה מסביר כיצד ניתן להגיע לבלוג של מי שמגיב דרך דיסקוס. 

אחד המאפיינים הטובים ביותר של אתר ישראבלוג הוא מנגנון התגובות.

ואחד המאפיינים הטובים ביותר של מנגנון התגובות הזה, הוא  הקישור לאתר של המגיב.

כך בעצם גיליתי את רוב הבלוגים והבלוגרים האהובים עלי, וכך התחלתי לעקוב אחריהם.

דרך התגובות שלהם בבלוגים אחרים, וגם דרך התגובות שלהם בבלוג שלי.

מנגנון זה לא קיים בבלוגגר. לצערי.  

אבל מי שמגיב עם משתמש דיסקוס בבלוגגר,

יש לו אפשרות להכניס את כתובת האתר שלו – לא משנה איזה אתר – בהגדרות פרופיל הדיסקוס שלו.

איך עושים זאת?

נכנסים עם המשתמש שלכם לדיסקוס

מקישים על לוגו הפרופיל שנמצא בצד ימין למעלה, וכאשר נפתחת רשימת DROP DOWN מקישים על הגדרות SETTINGS

  

בחלון שנפתח ליד שם המשתמש יש להקיש על "עדכן פרופיל" EDIT PROFILE

בחלון עדכון הפרופיל שנפתח, בשדה אתר האינטרנט WEBSITE יש למלא את כתובת הבלוג.

לסיום ושמירת הגדרות הפרופיל יש להקיש על "שמירה" SAVE

וכך, כאשר תגיבו בבלוגים דרך דיסקוס, יוכל כל מי שירצה למצוא את הבלוג שלכם,  להקיש על משתמש הדיסקוס שלכם ולהגיע לפרופיל שלכם, בו מתועדת כתובת הבלוג שלכם.

בהצלחה

נ.ב. עבור תגובות בבלוגים באתר וורדפרס (WORDPRESS)  ישנן כמה אפשרויות לאפשר קישור לבלוג של המגיב.

אני פחות מיומנת בוורדפרס, אבל יודעת שאם למגיב יש אתר בוורדפרס אז לחיצה על הכינוי שלו בתגובה, מובילה לבלוג שלו.

בזכות תגובתה של עדה למדתי שישנה עוד דרך אחת (לפחות) להגיע לבלוג של המגיב בוורדפרס:

כאשר מגיבים בוורדפרס באמצעות חשבון גוגל, וורדפרס מאפשר לעדכן את כתובת הבלוג בפרופיל של המגיב...
כאמור, אני פחות מיומנת בפלטפורמה הזאת ולכן נדרשת עוד קצת חקירה לפני שאוכל להביא כאן הדרכה גם על זה.
ואולי ישנן עוד דרכים.

אם זה מעניין מישהו אשמח להתעמק בזה עוד קצת, ואז לכתוב מדריך נוסף.

אין מנוס - נדרשים עוד הסברים כיצד מגיבים אצלי בבלוג

מסתבר שאין מנוס, חלק מקוראי ישראבלוג מתקשים להגיב כאן בבלוג, כל אחד מסיבותיו הוא, ולכן אחזור על חלק מההסברים שנתתי כשרק פתחתי את הבלוג הזה.

הנה הקישורים לכמה פוסטים שכתבתי בזמנו בנושא:
מדריך לתגובות בבלוג החדש שלי: חלק ראשון: כיצד להגיב אצלי בבלוג דרך גוגל

מדריך לתגובות בבלוג החדש שלי: חלק שני: כיצד להגיב אצלי בבלוג החדש כאורח

מדריך לתגובות בבלוג החדש שלי: חלק שלישי: כיצד להגיב אצלי בבלוג החדש עם משתמש של דיסקוס

היום אני יודעת לומר שהדרך המומלצת ביותר לדעתי להגיב דרך דיסקוס, היא להקים משתמש בדיסקוס.
נכון שלפעמים יש צורך בעת כתיבת התגובה להכניס שוב את הפרטים (אם יצאתי מהמחשב והוא לא "זוכר" אותי),
אבל זה נותן לי אפשרות להקים משתמש בדיסקוס עם שם בדוי, כמו בישרא, עם כתובת מייל חלופי שאני בוחרת.
אני לא חייבת את משתמש הגוגל או הפייסבוק שלי.

אני מקבלת את המענה לתגובות שלי ישירות, לאותו מייל חלופי, בלי שאצטרך להיכנס לבלוג המדובר ולבדוק אם ענו לי, כמו במקרה של תגובה כאורח.
הדיסקוס בכל מקרה "מכריח" את האורח לכתוב שם כלשהו וכתובת מייל כלשהי - אז כל ה"יתרון" של להיות "אורח" מתפספס פה.
אז כאמור אני ממליצה על הקמת משתמש דיסקוס ספיציפית לצורך התגובות בבלוגים, אבל כל אחד כמובן יבחר מה שנוח לו.
מה אני בעצם אומרת? אל תימנעו מלהגיב רק בגלל קשיים טכניים.... בואו, הקפה עלי ☕️

וגם כאן

מדריך לתגובות בבלוג החדש שלי: חלק שלישי: כיצד להגיב אצלי בבלוג החדש עם משתמש של דיסקוס

שמתי לב שהפוסט הזה נשכח בטיוטות......אז הנה המדריך האחרון בסידרה - כיצד להגיב אצלי בבלוג החדש עם משתמש של דיסקוס

ההתחלה זהה כמובן :

לאחר שפותחים את הקישור לפוסט רואים בתחתית הפוסט את הפרטים הבאים: כפי שמראים החצים הירוקים שהוספתי כאן, יש כרגע על הפוסט הזה 0 תגובות (באדיבותם הם כתבו על זה גם בעברית וגם באנגלית)

בחלון הקטן למטה כתוב start the discussion ויש ציור עלום של איש אנונימי

ישנן כמה דרכי תגובה, כל אחד לפי בחירתו:

אם לוחצים על המילה "התחבר" בצד שמאל למטה נפתח תפריט שמאפשר להתחבר דרך דיסקוס (אפרט בהמשך), פייסבוק, טוויטר או גוגל.

אם בוחרים Disqus, נפתח חלון הזדהות, שבפעם הראשונה צריך ללחוץ על Need an account? למטה בצד ימין

ואז בחלון הבא למלא את הפרטים הבאים: שם, כתובת דוא"ל וסיסמא  ואז SIGNUP

בפעם הראשונה שנרשמים מתקבל מסך כזה:

 אתם כבר מזוהים אבל צריך ללחוץ על send verification email כדי לאמת את כתובת הדוא"ל שלכם

ולמייל שלכם יגיע מייל לאימות

אם לא מגיע, יש לבדוק אם הגיע בטעות לספאם...       

בתוך המייל יש כפתור אימות כחול. לוחצים על verify…

ואז נפתח חלון חדש

שמאפשר לתת לעצמכם כינוי משתמש במערכת דיסקוס. ברגע שלוחצים על SAVE  נפתח החלון המלא של דיסקוס, שבו באמת אין לי כרגע המלצות מה אפשר לעשות, אבל מה שכן חשוב הוא להגדיר כמה דברים בהגדרות (settings) לטובת ההודעות והמיילים. בלחיצה על גלגל השיניים של ההגדרות

נפתח תפריט קטן

כאן יש ללחוץ על settings ובחלון שנפתח להגיע ל-email notifications

ובחלון שנפתח

לוודא שמסומנים רק הריבועים האלה:

Enable email: receive emails from Disquis                                                                         

Replies: Receive an email when someone replies to your comments

זהו, כל השאר צריך להיות לא מסומן, ואז לוחצים על שמירה SAVE

ובזה זה נגמר, יש משתמש במערכת דיסקוס, ואפשר להזדהות דרכה כדי להגיב בבלוג.

ב-ה-צ-ל-ח-ה 😊

וגם כאן