מה שאני זוכרת מהחלום הוא שאני בחו"ל (איך לא?) באיזשהו מקום ליד ים או אגם עם בת דודתי מאורגון (כנראה משום ששוחחתי איתה בטלפון השבוע).
שתינו שומרות על ילדה קטנה שאני לא מזהה ומשחקות איתה במים.
פתאום אני שמה לב שליד שפת המים נעמדה חבורת אנשים שעומדים ושרים, ואני קולטת שהם ישראלים ושרים בעברית.
אחת הנשים מוכרת לי וכנראה הזכירה לי את עלמה זק - או שזו באמת היתה עלמה עצמה - והיא מחייכת אלי תוך כדי שירה ואנחנו מתבדחות על איך שאנחנו לא שוכחות אף פעם את המילים לשירים שגדלנו עליהם, גם אם היום הצעירים בכלל לא מכירים אותם.
ואז אני קולטת שהם שרים את "לחיי העם הזה"
וכך אני מתעוררת, כאשר השיר הזה מתנגן לי בראש ולא עוזב אותי......
ואני מוצפת בגעגוע נוסטלגי לתקופה שבה ככה הרגשתי.....וכל כך רוצה שזה באמת עדיין יהיה כך......
לחיי העם הזה
מילים: חיים חפר
לחן: דובי זלצר
העם הזה המפולג כל השנה
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה
איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי
כי הוא יודע ש...
אם אין אני לי מי לי
אה...
לחיי העם הזה, העם הזה
העם הזה,
שכמה טוב שהוא כזה,
שהוא כזה!
לחיי העם הזה
שכמה טוב שהוא כזה!
העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור
ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור!
אה...
לחיי העם הזה...
הרימו כוס ושתו נא בלי להתבייש
אל מול הנוער שעמד אל מול האש
לבני תימן, לבני אלג'יר, לבני הייקים -
לבני עקיבא ולבני הדיסקוטקים
אה..
לחיי העם הזה...
השיר הזה נכתב לפני עשרים שנה
כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה
היום יאמרו תלך תספר לסבתא
והלוואי ויום יבוא נשיר זאת שוב בצוותא!
אה...
לחיי העם הזה...
