קצת מבולבלת....אבל כנראה שאני לא לבד בזה

השבוע קבלתי "טעימות" מעד כמה אני ואנשים סביבי לא לגמרי מפוקסים. 

בכל זאת המציאות שלנו בשנים האחרונות כנראה לא לגמרי מאפשרת מיקוד.

אז היו כמה דברים קטנים - כמו שנתתי לשוכרים פוטנציאלים של הדירה של בתי את מספר הדירה הלא נכון - והם לא הבינו מדוע אף אחד לא עונה להם ולא פותח את הדלת. 

למזלי הם חיכו לנו למטה, כי T לקח על עצמו להשכיר להם את הדירה - גם כי הוא מבין בזה וגם כי זה מוריד מהם (בעיקר מבתי) מטלה שכפי הנראה מלחיצה אותה. 

מזל שנסענו לשם להראות את הדירה, כי עוד מישהי שהתעניינה בשכירות הגיעה באותו הזמן לראות את הדירה - למרות ש-T קבע איתה למחרת באותה השעה. כן, גם היא קצת מבולבלת. 

באותו היום היה יום הולדתה של שרי ודיברנו מראש שנקפוץ אליהם, ובתי קנתה לה במיוחד מתנה מאיתנו (כי אין לי מושג מה לקנות לילדה, היא אוהבת ורוצה דברים שאני פשוט לא מכירה). 

אבל אז במקרה בתי אמרה ל-T ש"ניפגש בים". איזה ים בדיוק? אף אחד לא דיבר איתנו על ים.....בשום שלב. 

אז כן, בתי וודאי ובוודאי מבולבלת, מכל המשימות והעומס שיש עליה. היא שכחה לומר ששרי ביקשה "לחגוג" את יום הולדתה בים. 

נו, טוב, אמרנו. נזרום. נראה את הדירה לשוכרים פוטנציאלים ומשם נגיע לחוף לפגוש אותם. 

כשיצאנו מהדירה התקשרנו לשאול באיזה חוף הם נמצאים. התברר שהם בכלל בדירה החדשה שלהם, עדיין לא יצאו לכיוון הים. "אתם חייבים לראות איזה יופי" היא אמרה, "תבואו קודם לכאן". היינו עם אופנוע (מזל!) אז יצאנו לכיוון, וכמובן שנתתי ל-T את מספר הבית הלא נכון של הדירה החדשה.........מבולבלת, כבר אמרתי?  מזל שאנחנו מזהים את הבניין ועצרנו במקום הנכון. 

בתי חיכתה לנו למטה, ואמרה שהם לא רוצים להתעכב עוד והם כבר יוצאים לים. אז לא עלינו לדירה. לא נורא, היא שלחה לנו אחר כך סרטון שהיא צילמה כשהיתה בפנים. באמת יצא יפה מאד. 

אבל הבלבול הכי גדול והכי מעצבן קרה לי כשהכנתי את המסמכים לחידוש הויזה האמריקאית שלי ו-T התנדב להקפיץ אותם לחברה שמבצעת את הדיוור אל השגרירות וממנה. הייתי מאד מאד מסודרת - הכנסתי למעטפה את הדפים הנדרשים, תמונה תקנית, את הדרכון הישן עם הויזה הקודמת ואת הדרכון החדש שבו יטביעו את החדשה.........

והוא קפץ עם האופנוע לשם, חיכה המון בתור, קיבל מחמאה מהפקידה על כמה הוא הביא חומר מסודר..........ואז שניהם גילו שהכנסתי למעטפה בטעות את הדרכון שלו במקום את שלי! פאדיחות! 

"מה עשית? מה עשית?" הוא התקשר אלי לבשר לי על הטעות. ביקשתי מיליון סליחות. אמרתי שאני אסע בעצמי למחרת, למרות הפקקים ולמרות  החניה........

אבל הבעל המתוק שלי סלח לי, לקח אותי איתו למחרת על האופנוע, לא היה תור בכלל - ומסרנו את המסמכים כמו שצריך, ומשם עוד המשכנו לראשון לציון לניחום אבלים.........אבל זה כבר לא קשור לבלבול.....

אגב טרם שכרו את הדירה. ועוד כשבועיים הם כבר כנראה עוברים. נראה מה יהיה. 

ועוד אגב - היה עוד משהו ממש מצחיק שעשיתי בגלל בלבול.......אני בטוחה שהיה, אלא שאני לא זוכרת מהו 🤣

בלבולים ושיבושים קלים

 יש ימים כאלה של בלבולים, אי הבנות, שיבושים קלים. 

זה לא קורה לי הרבה (כן, אני יודעת שיש אנשים שזה קורה להם כל הזמן!), אבל הבוקר פתאום הבנתי שלאחרונה היה לי מקבץ קטן של דברים כאלה.

כמו למשל כשקיבלתי הודעה מ"עלי אקספרס" שמסירת חבילה שהזמנתי "נכשלה". 

מה זאת אומרת נכשלה, שאלתי את עצמי? הרי זה אמור להגיע לסניף הדואר, איך נכשלים במסירת חבילה בסניף הדואר?

אז נכנסתי לאתר הדואר עם מספר המשלוח, וגיליתי להפתעתי ש"מאחר שהנמען לא אסף את החבילה, היא בתהליך החזרה לשולח". הלו, כלל לא הודעתם לי שהחבילה הגיעה ומחכה לי! 

התאריך היה של אותו היום, אז תוך שנייה קבעתי תור לדואר (אצלנו אפשר להגיע רק עם תור מוזמן מראש) ותוך דקות התייצבתי בסניף - וגיליתי שהם חושבים שהם שלחו הודעת סמס (לטלפון של T, אבל לזה אני כבר רגילה ואין עם זה בעייה) לפני מעל לשבועיים. כן, אבל לא הגיעה שום הודעה שכזאת. וגם לא הודעה שנייה. לא הגיע הודעה על החבילה הספציפית הזאת בכלל. 

בכל מקרה, אמרה לי הפקידה החביבה, אין לי מה להילחץ כאשר אני מקבלת הודעה כזאת לגבי חבילות מחו"ל, כי הם לא באמת מחזירים את החבילות האלה לשולח. מה?? כן, זה בדיוק מה שהיא אמרה. זה מצטבר אצלם כנראה, לא טרחתי (ובאמת חבל, אני מאד סקרנית) לשאול מה קורה עם החבילות הנטושות האלה אחרי כמה שבועות/חודשים.......

בכל מקרה היא הלכה לאגף ה"החזרות" ושלפה לי משם את החבילה, ובא לציון גואל.

ואז, באותו שבוע, קיבלתי הודעה על חבילה אחרת, שנשלחה מהארץ ועלי לאסוף אותה מחנות ביישוב. גם זה מנהג שרווח בשנים האחרונות במקומותינו - חנויות שלוקחות על עצמן גם את משימת חלוקת החבילות. הרבה פעמים לאסוף חבילה שהוזמנה און-ליין מחנות, פשוט זול יותר מאשר לקבל שליח עד הבית. נסעתי לחנות (שזו הפעם הראשונה שאני אוספת שם חבילה) עם קוד המשלוח. היה שם תור - גם של אנשים שקנו דברים בחנות וגם של אנשים שגם הם חיכו לחבילות - וקיבלתי חבילה שתאמה את גודל החבילה שציפיתי לה, אז ברוב טפשותי לא בדקתי שאכן זו החבילה שמיועדת אלי.

נסעתי הביתה, פתחתי את החבילה ו....גיליתי שזו כלל לא החבילה שלי! 

לא התבלבלתי, נכנסתי לרכב, חזרתי מהר לחנות (לפני שימסרו את החבילה שלי למישהו שאולי לא יטרח להחזיר) ובסוף עוד חיטטתי בעצמי בערימת החבילות (שהיו זרוקות על הריצפה בכניסה לחנות בערבוביה) ומצאתי חבילה ארוזה להפליא עם שמי מתנוסס לו בגאון - אי אפשר לפספס. נו, לא נראה לי שהייעוד שלהם הוא חלוקת חבילות! 

להשלמת ה"בלבולים" הצטרך T הבוקר כאשר יצאנו שנינו לפעילות הגופנית של הבוקר - הוא הלך לחדר כושר "כי לא היה לו זמן" להליכה (של כמעט שעתיים) כי נסע הבוקר ללקוח, ואני יצאתי להליכה. אחרי כארבעה קילומטר קיבלתי ממנו טלפון (כן, ברור שנבהלתי, טלפון מ-T באמצע פעילות ספורט בימים אלה מקפיצה לי מעט את הדופק) שהוא שכח לקח מפתח וצריך שאחזור הביתה מהר יותר מהמתוכנן. נו, מילא. העיקר שהוא בסדר. במקום שמונת הקילומטרים שהתכוונתי ללכת, עשיתי חמישה וקצת. לא נורא. באמת העיקר שהוא בסדר.......