דווקא בחודשיים האחרונים ובעיקר בשבועיים האחרונים התחלנו לחטוף אזעקות, לאחר שבכל השנה האחרונה בקושי היו אזעקות ביישוב.
בחדשות היה מי שטען ש"זה דווקא ככה כי אנחנו לקראת הסדרה בצפון". שמעתי גם שפתאום החמאס לא דורשים עוד את הפסקת המלחמה כתנאי לעיסקת חטופים. אבל אני כבר לא מאמינה לשום דבר ולאף אחד.
בכלל, החדשות רק הולכות ומדכאות ומרגיזות ומתסכלות יותר ויותר ככל שעובר הזמן, ובין החיילים ההרוגים והחטופים הסובלים והנמקים שם בעזה, ותושבי הצפון (וגם הדרום עדיין) המפונים מבתיהם, והמילואימניקים ומשפחותיהם הכורעים תחת הנטל ... מה שמגיע מהממשלה והכנסת הוא פשוט זוועת הזוועות ואין שום סיכוי שאאמין למישהו שיאמר לי שיהיה טוב. אני לא מבינה איך יכול להיות טוב כשאנחנו ממשיכים בכיוון הזה. פשוט לא.
אז אני שמה את כל זה בצד עד כמה שאני מסוגלת, והחיים ממשיכים.
באורח פלא T הצליח גם להשיג תורים זריזים לכל מה שהוא היה צריך. תור טלפוני מהיום למחר למומחה גסטרו שקבע לו קולונוסקופיה כבר השבוע. אז הוא עבר שלושה ימים של הכנות - דיאטה ללא סיבים, כדורים, אבקות.... והבטן כמובן השתוללה והתרוקנה לה, והקולונוסקופיה עצמה התקיימה באסותא חיפה. כן, חשבתי שאולי זה לא רעיון כל כך טוב, הם בכל זאת חוטפים טילים וכתב"מים הרבה יותר מאיתנו. אבל T רצה מועד כמה שיותר קרוב, וזה מה שיצא. וזה עבר בשלום. וגם הבדיקה עברה בשלום והיא תקינה לגמרי.
רק שהוא חטף איזה וירוס כנראה, צינון או שזה אולי קורונה. וגם נשמותק לא מרגיש טוב, אז ביטלנו את הגעתנו לבתי לארוחת ששי.
בכל מקרה נקבע ל-T תור חוזר אצל "ד"ר בקע" בשבוע הבא, לקראת קביעת מועד לניתוח. באמת מתקתק אותה הבעל שלי.
השבוע המשכנו עם ההתרוצצויות עבור הורי ועשינו עוד V ועוד V על רשימת המטלות.
בתחילת השבוע הגיעה המיטה החדשה של הורי, מיטה מתכווננת חדשה. אבא כמובן עוד לא ניסה אותה, כי הוא עדיין בשיקום, אבל אמא נשמעת מרוצה. מה שכן, במיטה החדשה כבר אין לה ארגז מצעים, אז נוסף לרשימת המטלות סעיף חדש של ארון מצעים.
בנוסף מצאנו להם קלנועית משופצת במצב מצוין ובמחיר ממש סביר. היא אמורה להגיע אליהם הביתה בימים הקרובים.
אבא משתקם מאד יפה פיזית, אבל מצד שני לא נראה לי שהם מצליחים להתגבר על השיעול שלו, בימים ובלילות. אני מאד דואגת שזה שוב יגיע לדלקת ריאות.....כבר החליפו לו את סוג האנטיביוטיקה והוסיפו עוד שתי תרופות, ובינתיים אין כל כך שיפור.
הוא התחיל לומר שנראה לו שהוא מיצה את השיקום, ושהוא רוצה הביתה. שוחחתי עם האח במרפאה באחוזה ונראה לי שאכן הגיע הזמן לבקש מהשיקום לשחרר אותו, ולהמשיך את השיקום בבית במסגרת "אשפוז ביתי". נראה מה אבא יחליט. האח מהמרפאה באחוזה התקשר אלי, ביוזמתו, ומאד עודד אותי לשכנע את אבא לחזור הביתה, ואמר שידאג לו לשלב המעבר מהשיקום הביתה. מאד נחמד מצידו, לדעתי.
הביטוח הלאומי ביקש מאמא עוד מסמכים, לטובת גמלת הסיעוד שלה, אז שלחתי. לזכותם ייאמר שהם התקשרו אליה למחרת לאשר שקיבלו ושלא תדאג.
לאבא הם הודיעו שהתביעה נדחית כי הוא עדיין בשיקום. אני די כועסת על העובדת הסוציאלית של האחוזה שלא באמת מבינה מהחיים שלה ועודדה אותי להגיש את התביעה כבר עכשיו. היא לא הצליחה לעזור לאמא שלי עם בקשת ההיתר לעובד זר (ובסוף עשיתי את זה בעצמי מחו"ל) ובאופן כללי לא ידעה יותר מדי להדריך אותי לגבי הגשת התביעות השונות או הפניות לתאגידי הסיעוד. הורי כנראה צדקו כשאמרו שהיא חסרת תועלת.
השבוע גם אספנו את שרי מהגן יום אחד ושמרנו עליה עד הערב. שיחקתי איתה ו-T הכין פנקייקים, לשמחתו של נשמותק. חכמוד לא הרגיש טוב ובילה במהלך כל הביקור במיטה של הוריו, לא רצה אפילו לשתות מים. למחרת הוא כבר התאושש. בתי חשבה שזה היה כי הוא התאמן קשה מדי יום קודם, ב-MMA. היא אמרה שחתני כל הזמן מזהיר אותו לא להגזים, מזהיר אותו מפני פציעה, אבל שהילד נחוש. אבל כאשר למחרת גם חתני לא הרגיש טוב, הבנו שזה כנראה סוג של וירוס שפשוט תקף את שניהם.
בבוסטון סביבוני הגאון ממשיך להתקדם בחשבון להנאתו (כולל חיסור, כפל וחילוק) ועכשיו ביקש מבני גם ללמוד לשחק שחמט. הילד בן חמש וחצי.
גם היחסים בינו לבין קיקה הולכים ומתקרבים, הם משחקים יותר ביחד וגם רבים יותר - לשמחתם של בני וכלתי, שבשנתיים הראשונות דאגו שהילד מתעלם לגמרי מאחותו הקטנה.
אצלנו מיינקוני ממשיך עם עשיית צרכיו במטבח, ולא תמיד בתוך הארגז. התיאוריה של T היא שהוא זקוק לארגז גדול יותר וגם לפי שניים (פי שתיים?) כמות של חול. אז בינתיים הכפלנו את כמות החול והוא נראה מבסוט, כי הוא חופר הרבה וקובר את הכל מתחת לחול. נראה אם זה באמת יעזור. אני ממתינה בינתיים עם נושא החלפת הארגז לגדול יותר. אולי אין צורך.
פרט לזה, הוא מתוק וחמוד ומתפנק, ישן עלי לפעמים בלילה ויושב עלי לפעמים ביום, ובאמת אין חתול מתוק ממנו. ולא, עוד לא התפניתי לדבר עם הפסיכולוגית.
בין לבין הזמנו שבכה חדשה ושער לירידה למרתף.
