ארצות הברית - Park Zion (פארק ציון)

אני מרגישה שפארק ציון (Park Zion) הוא גולת הכותרת של הטיול שלנו בקניונים של אריזונה ויוטה. 

לא היינו בברייס קניון ולכן אין לי דרך לדעת עד כמה גם הוא מפעים ביופיו, אבל "ציון" מילא אותי בהתפעמות שאין לתאר - ואולי בגלל זה לא יכולתי להפסיק לצלם, והתקשיתי לבחור אילו תמונות להעלות לכאן, ואני מפגיזה. 

וזה רק מהטלפון שלי. אני מניחה שכאשר T יסיים לעבד את התמונות במצלמת הקנון המשוכללת שלו, אוכל לעדכן עם תוצרים עוד יותר מרהיבים (אבל אין לי סבלנות לחכות........😛).

בשונה מהגרנד קניון, השאטלים של פארק ציון לא מובילים אותך לנקודות תצפית, אלא למסלולים שונים ליעדים שונים בתוך הפארק. המסלולים מתועדים באופן יפה ומסודר על פי תוואי המסלול והמראות הצפויים לאורכו וגם ובעיקר על פי מידת הקושי ומשך ההליכה הצפויה.
כך יכולנו לבחור מסלולים שמותאמים לזמן שהיה לרשותנו ובעיקר ליכולת שלי ללכת - בכל זאת עדיין מוגבלת עם הקרסול אבל כבר במצב הרבה הרבה יותר טוב.

כך בחרנו לנו מסלול "קל" באורך שעה, שעולה למפלים קטנים ובריכות במפלסים שונים, ואז כשהגענו ליעד, בחרנו מסלול אחר, שחוזר לתחנת שאטל אחרת, דרך מערה קטנה.

הייתי מאד מרוצה מעצמי על האופן שבו צלחתי את המסלול, במיוחד קטעי הירידה במדרון או במדרגות סלע - שכרגע הם האתגר הכי גדול עבור רגלי המחלימה.

מבט דרך המערה

זרזיף של אחד המפלים.....

נחל וירג'ין (Virgin River) - נראה תמים אבל הוא האחראי על יצירת כל הקניון הזה! וכמובן שגם הוא שלוחה של נהר הקולורדו העצום (שאחראי על הגרנד קניון)

חלק מהתמונות צילמנו כשסיימנו את המסלול הרגלי, חזרנו לרכב ונסענו בדרך הנוף (landscape route).........

בצהריים יצאנו מהפארק, ועוד עצרנו בחנות של אינדיאנים כדי להוסיף עוד כמה פריטים יפהפיים למלאי הגבישים שלנו. הקריסטלים שם כל כך זולים, שממש הסתכנו ב"משקל יתר" במזוודות, אבל לא התאפקנו. הם היו כל כך יפים....ומזכירים את ההרים המרהיבים ההם.......

ארצות הברית - ביקור בגרנד קניון חלק שני

המלון בוויליאמס היה מוטל דרכים חביב, עם בעלת בית חביבה עוד יותר.
היא המליצה לנו על מסעדה קרובה, שמפאת הקור המקפיא וגם הרגל שלי שעדיין קרטעה קצת, נסענו אליה עם הרכב, למרות שבמצב רגיל היינו נהנים ללכת ברגל.
המסעדה, שעוצבה כמו מוסך (אולי פעם אכן היתה מוסך) היתה מפוצצת באנשים, וחיכינו כעשרים דקות עד שהושיבו אותנו. חיכינו עוד הרבה עד שהוגש האוכל, וניכר היה שהם לא היו ערוכים להתקפה כזאת של סועדים. אבל היה טעים, ונעים, וחזרנו למלון שבעים ועייפים, לנוח לקראת יום הטיול הבא, שהיה צפוי להיות מעייף עוד יותר.

יצאנו לדרכנו אחרי ארוחת הבוקר, שוב לנסיעה של שעה שלמה עד לגרנד קניון, והפעם לא נעזרנו בשאטלים, אלא נשארנו ברכב ועשינו מסלול scenic route בעצמנו לאורך שפת הקניון, עוצרים בנקודות מפתח ומתפעלים מהנוף.

ואז גילינו שבהמשך למסלול הנוף, יש יציאה מהקניון לדרך שעוקפת את כולו ממזרח ומצפון ואז מגיעה למחוץ חפצנו הבא: העיירה La Verkin שבמדינת Utah.

T היה מעט לחוץ לקראת שעות הנסיעה המרובות, אבל בסוף זה גם לא לקח יותר מדי שעות, וגם הדרך התגלתה כמופלאה ויפהפיה ומגוונת לא פחות מהגרנד קניון עצמו:

כל האזור הוא בעצם חלק משמורה אינדיאנית ענקית.

וכמו שבדרך לגרנד קניון מדרום עברנו מיקרו אקלימים שונים, כך גם בדרך הזו נענו ללא הודעה מוקדמת בין מדבר ליער ל....שלג.........

להפתעתנו כל הדרך ארכה כחמש וחצי שעות, כולל עצירה לארוחה באמצע. ולא התעייפנו בכלל.

La Verkin התבררה כעיירה קטנה וחמודה שממש צמודה לעיר גדולה יותר בשם Hurricane (תמיד שואלת את עצמי איך מישהו העניק שם כל כך לא הולם לעיר מדברית שלא גובלת בשום חוף ים.....אבל יש לכך סיפור כמובן, על המתיישבים המורמונים הראשונים ועל רוח בזק שהעיפה להם את הקרון....)

בחרנו אותה בגלל קרבתה לפארק הלאומי Zion (או ציון - גם כן שם שהוענק על ידי המורמונים....בתקווה למשוך קהל שהיה, לדעתם, נרתע משמות אינדיאנים או ספרדיים....)......אבל זה כבר בפוסט הבא