‏הצגת רשומות עם תוויות היער השחור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות היער השחור. הצג את כל הרשומות

יום שני, 24 ביולי 2017

חופשה ביער השחור - (חלק שני) וגם שטרסבורג

למחרת עזבנו את המלון ב-FELDBERG ונסענו לעיר מקסימה בשם TRIBERG. 
היעד העיקרי שלנו שם היתה שמורת טבע ענקית שיוצאת ממש ממרכז העיר. 
מזג האוויר היה קריר ונעים ואפילו טפטף קצת גשם מידי פעם. 
טיפסנו בשבילי היער וראינו המון סנאיים (שלא הצלחתי לצלם אף אחד מהם כמו שצריך), וגולת הכותרת של הטיול היה כמובן המפל המרהיב של TRIBERG




מה שמאד אהבתי בשמורה הזאת, היה שבכל שלב היתה לנו האופציה לבחור בשבילים ל"מיטיבי לכת" או מתונים יותר

בהתחלה נזהרנו וטיפסנו במתונים, עד שבאיזשהו שלב תפסנו אומץ ועלינו בתלולים יותר, והיינו מאד גאים בעצמנו שהצלחנו.

הגשם התגבר קצת אז כשירדנו מההר, נכנסנו לחנות מקסימה (שהיא בעצם קצת מוזיאון) בשם
HOUSE DER 1000 UHREN, כלומר הבית של 1000 השעונים


לא ספרתי אבל היו שם שעונים מכל הסוגים ובכל הגדלים. כמובן שעוני קוקיה ושעוני "סבא" ענקיים, חלקם מרכבים מאד ויקרים מאד. היו גם שעונים סופר מודרניים....הסתובבנו שם המון זמן ונהנינו מכל רגע.

מ-TRIBERGתכננו לנסוע לעיר בשם ALPIRSBACH, אבל תחילה נסענו למלון שלנו בכפר קטן בשם Schenkenzell ששכן במעלה גבעה מיוערת והשקיף על כל העמק.

המלון הזה התברר כאחד המוצלחים בטיול. בנוסף לנוף המהמם גם החדר היה נעים ונוח, וגם האוכל בו היה טוב.
דווקא מ-ALPIRSBACH מאד התאכזבנו, כשהגענו אליה באותו אחר הצהריים.
אולי מפאת השעה המאוחרת - הגענו אחרי ארבע - כבר היה מאוחר מדי לסיורים במפעל הבירה, העיר היתה די ריקה ומנומנמת.....בסוף סיירנו במוזיאון המנזר שצמוד למפעל הבירה, שהמוצגים בו היו די משעממים. בכנסיית המנזר התאמנה מישהי בנגינה בעוגב מרשים וענקי לקראת איזה קונצרט שעמד להתקיים למחרת, אז רק כדי לראות ולשמוע את החזרות שלה היה שווה הביקור.

למחרת היה היום העמוס ביותר שלנו בטיול הזה: בבוקר נסענו ל-Hohenzollern, טירה נהדרת בבעלות משפחת המלוכה הפרוסית (שושלת שקיימת עד היום).

גם לטירה הזו טיפסנו כ-300 מטר בעלייה תלולה בתוך יער.... (בדרך חזרה כבר עלינו על אוטובוס השַאטֵֵל כדי לחזור לחנית הרכבים).


הטירה כאמור בבעלות פרטית, מתוחזקת וממומנת על ידי כרטיסי הכניסה של המבקרים. יש אפשרות לבקר באתר החיצוני, להסתובב בגנים וליהנות מהארכיטקטורה המרשימה של המבנה, ויש גם אופציה לסיור מודרך בתוך הטירה.


אנחנו בחרנו בסיור המודרך, ולמרות שהאולמות בתוך הטירה היו יפים ומעניינים, סיפורי הרכילות על משפחת הקייזרים הפרוסית היו מעניינים פחות, וסופרו באנגלית מאד מאד לא ברורה על ידי מדריכה שעצמה את עיניה בכל פעם שאמרה משהו....זה היה קצת מוזר.
הטירה עצמה, כאמור, היתה מרשימה ויפה, והמיקום שלה....מושלם.
אמנם זה האריך את הנסיעה שלנו בשעתיים (כי זה היה בכיוון ההפוך ליעד הסופי שלנו לאותו היום - שטרסבורג, צרפת) אבל זה היה שווה.

עוד האריכו את הנסיעה שלנו עבודות אינסופיות בכבישים, סגירות של כבישים ראשיים (והם לא מעדכנים את ה-WAZE!), אבל היי....נסענו בהמון דרכים צדדיות, בתוך היער השחור, והכל ירוק ושופע ויפה.....

עצרנו בחצי הדרך לשטרסבורג - עיירה קטנה וציורית בשם GENGENBACH (הכל הכל בזכות המלצותיה של JRB הנהדרת).


הסתובבנו ברחוב הראשי, התיישבנו לכרסם משהו, והמשכנו בדרכנו.

את הגבול בין גרמניה לשווייץ כלל לא ראינו. פתאום פשוט מצאנו את עצמנו בשטרסבורג היפהפיה, אזור אלזאס (שזכור לי בעיקר משיעורי ההיסטוריה, אזורי המריבה הנצחיים בין גרמניה לצרפת - אלזאס ולוריין).

שטרסבורג הפכה ליעד בטיול הזה בעיקר בגלל "דרך היין" - אזור מלא כרמים ויקבים, ש-T שמע עליו דברים טובים ומאד רצה לבקר בהם (בחלקם).

בדיעבד התגלתה העיר כפנינה, שמאד מאד נהנינו לבקר בה ולחרוש את רחובותיה השוקקים חיים, ודווקא דרך היין היתה אכזבה גדולה. רוב היקבים היו סגורים, חלקם היו פתוחים אך איש לא טרח לגשת אלינו, להראות לנו או למכור לנו יין....
באיזשהו שלב התחיל גם לזרזף גשם קיץ מעצבן....ובסוף חתכנו מוקדם מכפי שתכננו, ושמנו פעמינו בחזרה לשווייץ, למלון שליד שדה התעופה של ציריך - משם המראנו למחרת בבוקר ארצה.

את שטרסבורג חוצה נהר הריין, והיא מלאה גשרים קטנים ויפים שמתחתיהם תעלות שמתפצלות מהנהר הגדול.

יש לה כנסיית נוטר דאם משלה, אולי לא כמו של פריז אבל יפהפיה בפניה עצמה, שדרות יפות ומרשימות, כיכרות מקסימות הומות אדם.....
בקיצור - יופי של עיר.

ולנו היה גם די מרענן לשמוע צרפתית סביבנו במקום הגרמנית שקשה לנו על האוזניים....


המלון בשטרסבורג היה ברובע ה-ORANGERIE המקסים, שזור שדרות וגנים גדולים, וכל הרחובות בסביבתו (כולל שלנו) היו על שמם של מלחינים מפורסמים.

"דרך היין" אמנם אכזבה, אבל דווקא ביקור בקניון הגדול של שטרסבורג (כדי לקנות מתנות לנכדים) התברר כמוצלח מאד דווקא בזכות הסופרמקרט הגדול בו סיירנו כאילו היה מוזיאון בפני עצמו.





וזהו. תם הטיול.
הנסיעה לציריך היתה קלה ומהירה, יחסית, המלון ליד שדה התעופה היה מאד נוח (והיה בו מזגן!), וגם המסעדה האיטלקית החמודה Ristorante Romantica מרחק כמה דקות מהמלון היוותה סיום מוצלח לחופשה שלנו.

למחרת חזרנו הביתה לחום ולכל מיני תלאות....אבל זה כבר בפוסט הבא

וגם כאן

יום שבת, 22 ביולי 2017

חופשה ביער השחור - חלק ראשון

גרמניה.
עדיין, אחרי כל השנים האלה ואחרי שכבר היינו בברלין.....מוזר לי להיות כאן.
גם ככה היה לי קשה בשווייץ עם כל הגרמנית הזאת מסביב.....אבל כאן זה הדבר האמיתי.
נושמת עמוק.
מנסה להבין מה המשמעות של "שחור" בשמו של "היער השחור", והמקורות השונים לא ממש סגורים על זה. יש סברה שאומרת שרוב העצים ביער הם מחטיים (בעיקר אשוחים) שהם כהים יותר, וגם הצפיפות שלהם יוצרת אזורים כהים מוסתרים מאור השמש. אבל זה המצב כיום, לאחר שהאשוחים האלה נשתלו מחדש, לאור כריתת היתר שנעשתה כאן במאות קודמות, ובעבר מגוון העצים כאן היה הרבה יותר גדול.
בכל מקרה היער השחור מאד מאד ירוק, וזה תענוג.

נפרדנו מהבן ביום שלישי בצהריים. הדמעות חנקו את גרוני והיה לי קשה להתנתק. הוא הרגיש את זה ובא לעוד חיבוק ועוד אחד.

בבוקר מוקדם נסענו לעיר הסמוכה ILANZ למוסך של VOLVO להפקיד בידיהם האמונות את הרכב לתיקון, לאחר שכבר יום קודם הם הרגיעו אותנו שהחלק הנדרש לרכב הגיע בזמן ונשלח לצביעה. הם נתנו לנו רכב חלופי (בעלות של 50 יורו), וכאשר הגענו אליהם כשעתיים לפני השעה הנקובה אחר הצהריים, הרכב היה כבר מוכן. מושלם. ובעלות יותר נמוכה מההערכה המקורית שהם נתנו לנו. אין מה לומר, היה לנו מזל גדול עם העניין הזה.

יצאנו לכיוון היער השחור קצת אחרי ארבע אחר הצהריים. מעבר הגבול לגרמניה היה סתמי - שלטים של גבול אבל עמדות לא מאוישות ופשוט המשכנו לנסוע חלק. הרשיתי לעצמי להרהר בעצב אם ומתי יהיה לנו משהו כזה בארץ......

היער השחור מאד מתויר על ידי ישראלים וגם כל השאר, ובעיקר הוא גן עדן לילדים. כיון שאנחנו (הפעם) נטולי ילדים (מתכננים לחזור לכאן עם הנכדים מתישהו), חיפשנו לנו מסלולים שלא כוללים גמדים ופארקי שעשועים, מים, חבלים ואומגות.
קבלתי עזרה עצומה מ-JRB ששלחה טבלת אקסל עם תכנון הטיול שהם עשו לשם בשנה שעבר.

את המלונות כמובן הזמנו ברשת דרך BOOKING ועד כה כולם היו מעולים.
לראשון ב-FELDBERG הגענו בסביבות שבע וחצי בערב, ועוד לפני שהעלינו את המזוודות לחדר, התיישבנו לאכול במסעדת המלון (כי הכל באזור הזה נסגר בסביבות שמונה/שמונה וחצי בערב ואחרי כן אין עם מי לדבר). זו היתה טעות - כך התברר - המלון היה מדהים, אבל האוכל.....עדיף לא לדבר על זה.

איך שהתארגנו בחדר חזרנו לרכב ונסענו, מרחק כעשר דקות, לאגם TITISEE הקרוב.



העיירה TITISEE חמודה ושוקקת תיירים. לאורך המדרחוב שלה יש שפע של חנויות, מסעדות ובתי קפה, והכל מקושט ומצויר ונעים לעין. חזרנו לכאן למחרת בערב לגלידה, כשכל שאר המדינה כבר מזמן הלכה לישון. גם ב-TITISEE רוב העסקים היו סגורים, וכמעט לא היו אנשים במדרחוב....אבל יחסית לשאר המקומות ביער השחור היתה קצת פעילות לפחות. ישבנו לאכול גלידה (T  התאכזב שלא היה דוכן נקניקיות), הסתובבנו קצת שוב לאורך האגם וחזרנו לישון בחדר.

מילה על המלונות שלנו עד כה (כולל הדירה ב-VALS): בלי יוצא מן הכלל כל המיטות שישנו בהן היו סופר נוחות. אנחנו
כידוע נוסעים הרבה וזה מאד יוצא דופן שעד עכשיו כל המיטות היו מצוינות.
מצד שני, אין איוורור בכלל. אין מזגנים, רק במלון אחד סיפקו מאוורר רצפתי קטן.
כשקר זו לא ממש בעייה, למרות שגם אז רוצים אוויר - אז בחלק מהמלונות היו חלונות קיפ (שניתן לפתוח חלקית מלמעלה), אבל אין רשתות, ואז נכנסים החרקים.....להקות שלמות של עש לילה, יתושים ויתושות בעיקר, וגם עכבישים, זבובים ועוד מרעין בישין.
כשחם - גם פתיחת החלון והסכמה לדור יחד עם צבא החרקים האלה לא עוזרת. וזה ככה גם בכל המסעדות. אפילו בקניונים הגדולים, היכן שכן יש מזגן לכאורה - הוא חלש וחסר אוויר.
טוב, סיימתי לקטר.

למחרת היום ערכנו כמה טיולים נהדרים בסביבה.
היעד הראשון היה מפל Todtnau, אליו בחרנו לרדת (ואז לטפס את הכל בחזרה, לא משימה פשוטה כלל). יש גם אפשרות לחנות למטה ולטפס אליו ואז לרדת.



בסך הכל ירדנו (ואז עלינו) מרחק של כמאה מטר בלבד, אבל זו היתה ירידה תלולה (אוי הברכיים הברכיים!) ואז כמובן בחזרה עלייה תלולה (אוי הריאות....) אותה עשינו עם הפסקות קלות. שמחתי לגלות שהכושר שלי לא רע (יחסית למשקל העודף וגם יחסית ל-T) ובכל זאת הזעתי (היה גם חם מאד) והתנשמתי והדופק הואץ מאד......

מ-Todtna u נסענו לעיר מתוקה ויפה בשם FREIBURG.



כאן בעיקר הסתובבנו ברחובות, נהנים מהארכיטקטורה, מהרכבת הקלה החשמלית (השקטה והאיטית) וגם עשינו קצת שופינג.
T כמובן קנה לעצמו עוד חולצות T (על שמו.....חחח) כרגיל, וקצת מכנסיים קצרים (לחדר כושר) ואני (שבדרך כלל שונאת לעשות שופינג) השגתי את שני הדברים היחידים שהייתי זקוקה להם: נעלי הרים/הליכה חדשות (את שלי קניתי לקראת הנסיעה לארגנטינה בחורף 2010-2011) ומעיל גשם דק. 
בפרייבורג גם אכלנו ארוחת צהריים/ערב משביעה ביותר במסעדה תורכית - שווארמה עם סלט והרבה טחינה....בהחלט שיפור על הארוחה המסכנה שאכלנו במלון ערב קודם.

מעיל הגשם החדש הוכנס לשימוש מיידי, כי ארובות השמיים נפתחו לפנות ערב וגשם חזק מלווה בברקים וברעמים ניתך ארצה וליווה אותנו כל הדרך למלון. 

היינו עייפים, מיוזעים אך מרוצים - כבר לא היינו רעבים (כי אכלנו בפרייבורג בסביבות שלוש וחצי) אז אחרי המקלחת קפצנו, כאמור, ל-TITISEE לגלידה וטיול קצר. 
המשך בפוסט הבא.....

וגם כאן