‏הצגת רשומות עם תוויות בוסטון 05-2025. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בוסטון 05-2025. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 31 במאי 2025

בוסטון 05-2025 - ביקור אצל בני ומשפחתו המתוקה - חלק שני

על הטיול שלנו בצפון קרולינה אספר יותר מאוחר.

כעת נותר לי לתעד את השבוע האחרון שבילינו עם בני ומשפחתו המתוקה. 

אחת הפשרות שבני וכלתי עשו כשהחליטו לקנות את ביתם החדש, אולי הפשרה היחידה, היתה שבבית החדש אין ממש גינה, רק כביש גישה וקצת אדמה בצד הדרך ומאחורי החניה. 

ועדיין, T חשב שאפשר וכדאי לשתול גם לאורך כביש הגישה וגם בחלק האחורי של הבית פרחים וצמחי תבלין. בני וכלתי התלהבו מהרעיון ומהיוזמה, ויצאנו כולנו - כולל הילדים - למשתלה לבחור שתילים. 







קיקה עוזרת לסבא T לשתול פרחים

את סביבוני כל עניין הגינה והשתילה לא ממש משך, אבל קיקה התלהבה ועזרה ל-T במלאכת השתילה. 

באחד מערבי השבוע פגשנו את בני בקיימברידג' אחרי הופעה שלו, והלכנו לבר שהיה בו ערב סטאנד אפ. זה היה כשלון מכל הבחינות. גם הסטאנד אפ היה פתטי, וגם האוכל היה בינוני ומטה. אבל לפחות יצא לארבעתנו לבלות קצת בעיר בערב ביחד בזמן שהשכנה/חברה/בייבי סיטר שמרה על הקטנים. 


לקראת אמצע השבוע, כשסוף סוף השתפר מזג האוויר, שהיה עד אז חורפי לחלוטין, החלטנו לבלות אחר צהריים בפארק שליד הבית, וכלתי הכינה להם ארוחת ערב פיקניק בפארק.
לא רק שהקטנים התלהבו מאד, גם ילדים נוספים פתאום הגיעו וביקשו להצטרף. 

יש בפארק הזה כמה ילדים, בגילאים שונים, שקיקה וסביבוני התיידדו איתם במהלך השנים, והיה ממש כיף לראות את כולם משחקים ביחד. 

למרות או אולי דווקא בגלל מזג האוויר החמים והנעים, הצטננו T ואני בבת אחת ובו זמנית ובעצם בכל הימים האחרונים של הביקור, כולל בטיסה חזרה לישראל, היינו שנינו די על הפנים. זו לא היתה בדיוק הדרך הטובה ביותר להיערך לטיסה הביתה .....😢

ובכל זאת T מצא דרך לעשות פעילות אחרונה עם הנכדים לפני שעזבנו, ושוב הם ירדו יחד למרתף להכין יצירת אפוקסי חדשה על קָנבַס. 


וכך הגיע ביקור מקסים בן שלושה שבועות לסיומו. 
היה קשה להיפרד אבל הפרידה קלה יותר הפעם כי אנחנו יודעים שהם אמורים להגיע בסוף יולי לביקור בן שבועיים לכבוד בר המצווה של נשמותק. אז יש למה לצפות. 





יום שלישי, 27 במאי 2025

בוסטון 05-2025 - ביקור אצל בני ומשפחתו המתוקה - חלק ראשון



טסנו לביקור אצל משפחתו של בני בבוסטון כאשר אני סובלת ממקרה קשה של טחורים כואבים, ו-T עבר טיפול שורש יום לפני הטיסה. 
הטיסה עצמה עברה חלק וללא אירועים מיוחדים, ומאד עזרה לי כרית הצוואר ששימשה כ"כרית בייגלה" לישיבה סבירה, יחסית, במהלך 11 שעות טיסה (בבית של בני כבר חיכתה לי כרית "בייגלה" אמיתית, שהזמנתי מ"אמאזון" ישירות אליהם הביתה).
   
בבוסטון קיבל אותנו מזג אוויר חורפי-ישראלי, ומזל שהגענו מצוידים לעניין. 
זו היתה בדיוק שעת איסוף הילדים מהגן ובני עבד, אבל אנחנו כבר מתורגלים, תפסנו UBER בשדה התעופה והגענו אל ביתם החדש של בני ומשפחתו המתוקה. 

קבלת הפנים היתה חמה ואוהבת. קטנים כגדולים רצו לחבק אותנו ולהעריף עלינו אהבה, כך מהרגע הראשון ובמהלך כל ימי הביקור. 

קיקה עם הסבא האהוב T

סביבוני עם סבא T

סבא T מקריא לקיקה סיפור וסביבוני מחבק את/משתולל עם סבתא אמפי

מייד השתלבנו בשיגרת הבית, כולל הרבה מאד שמירה על הילדים בזמן שבני וכלתי עבדו, בישולים וקניות בסופר, כביסות וקיפולים, וגם בילויים וזמן איכות עם בני וכלתי כשהתאפשר. 

הבית החדש גם יפה מאד וחדש יחסית (יחסית לרוב הבתים בסביבה - רק תשע שנים) וגם מושקע מאד ומאובזר ומאד מאד נוח. 

יומיים אחרי שנחתנו נערכה חגיגת יום הולדתו הששי של סביבוני. 

קיקה עוזרת להכין שקיות הפתעה לילדים

קיקה "עוזרת" לסבא T לנפח בלונים למסיבה

כלתי הכינה שלט יום הולדת...רק פספסה קצת את סדר האותיות 😂

מזג האוויר דפק את תכניות יום ההולדת, שהיה מתוכנן להיערך בפארק הסמוך לבית. הקור והרוח והגשם הכריחו אותנו להעביר את המסיבה פנימה אל תוך הבית, ונערכנו בהתאם. פינינו את הסלון מרהיטים וסידרנו אזורי משחק גם בחדרים. 

זה היה ה-CRAZY ROOM שבו הילדים יכלו להשתולל
בדיעבד - חלק מהילדים השתוללו קצת יותר מדי, ואחד מהם דחף את ראשו של סביבוני אל הקיר, וממש יצר בו גומחא קטנה. ילדים החליקו במדרגות, היו הרבה "כמעט"ים, וכמו שבני סיכם בסוף המסיבה: "איך היה? אף אחד לא הגיע למיון". 
עד היום היה להם מזל בימי ההולדת של סביבוני, שחל בעשרה במאי - היו ימי שמש וניתן היה לחגוג בגינה. 
בשנה הבאה נראה לי שהם יתכננו יום הולדת במקום ניטרלי כלשהו - מסוג I-JUMP או משהו דומה. 

עוגת יום ההולדת של סביבוני - לבקשתו. הוא גם קיבל מתנה אופנוע צעצוע עם שלט רחוק...

העיקר שסביבוני היה מרוצה מאד וכך גם כל הילדים שהגיעו לחגיגה.

חיבוק של סבתא אמפי וקיקה

עבודת יצירה עם אפוקסי במרתף עם T והנכדים

אז T היה לגמרי בסדר עם טיפול השורש, שבאמת נעשה כנראה בצורה מקצועית לחלוטין והוא לא הרגיש כלום ושום דבר לא התנפח ולא היה צורך באנטיביוטיקה שקיבל ליתר ביטחון. 

לעומת זאת אצלי המצב התדרדר מהר מאד, כאשר התברר שאני כנראה רגישה לאחד החומרים שקיבלתי לטיפול נגד הטחורים, והתפתחה לי פריחה נוראית ומגרדת בטירוף באזור. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, בין הכאב של הטחורים עצמם לבין הגירוד שמסביב......ממש טיפסתי על הקירות. 

בדקתי את תנאי ביטוח הנסיעות שלי, והתברר שהפוליסה כוללת ביקור במרפאות ובתי חולים לבחירתי - כך שבני קבע לי תור במרפאה לא רחוק מהבית. הרופאה קבעה שאכן מדובר ב-CONTACT DERMATITIS, תגובה אלרגית, ורשמה לי טיפול בקצף מיוחד נגד טחורים שמכיל קורטיזון. זה לקח כמה ימים אבל זה לגמרי הציל את המצב, כך שיכולתי לחזור לתפקד וגם לתכנן את החופשה - שהיתה מוטלת בספק כל הזמן הזה - בצפון קרולינה. 

בינתיים יכולנו לחזור לפעילות נורמלי, ובאחד הימים נסענו T ואני למרכז בוסטון לטייל קצת. היתה רוח והיה קר אבל היתה שמש, והתלבשנו היטב....והתחנה הראשונה שלנו הפעם היתה בקפה OGAWA המצוין - בית הקפה היפני שחיפשתי בביקורנו הקודם....



משם המשכנו רגלית לפארק הגדול והיפה THE BOSTON COMMON עם הפארק הצמוד אליו THE PUBLIC GARDEN




משם הלכנו עד לנהר הצ'ארלס והלכנו קצת לאורך הגדה



אבל רוב הזמן פשוט בילינו עם המשפחה של בני, טיפלנו בנכדים, קיבלנו טונות של חיבוקים והתענגנו מכל רגע. 

קיקה עם סבא T

סבתא אמפי מקריאה לקיקה סיפור

עוגת יום ההולדת ש-T אפה לעצמו זכתה להצלחה גדולה

בנוסף לטיפול בנכדים, גם הצלחנו לצאת בערב למסעדה עם בני וכלתי פעמיים - פעם באמצע השבוע ובפעם ביום הולדתו של T, ואפילו לקחנו את כלתי למשחק כדורסל בין הסלטיקס לניקס - המשחק האחרון שבו הסלטיקס הצליחו, בניגוד לכל הציפיות, לנצח את הניקס בהפרש גדול מאד. אחרי המשחק הזה הם הפסידו ובעצם סיימו את העונה. 



לקראת סוף המשחק, כאשר כבר היה ברור שהסלטיקס מנצחים, חלק מהאוהדים של הניקס התחילו לצאת מהאולם ואפילו התפתחה תיגרה בין אוהד של הסלטיקס לאוהד של הניקס - ממש לידנו. מזל שסדרנים הגיעו והפרידו ביניהם, ואף אחד לא נפגע. 

האביב הפכפך מאד כאן בבוסטון, חלק מהזמן קר וגשום ובחלק מהזמן השמש מואילה בטובה לזרוח והטמפרטורות אף עולות מעט מידי פעם. בסוף השבוע השני לביקורנו, היה סגרירי בבוקר אבל אחר הצהריים התבהר מעט מזג האוויר.
אז בבוקר לקחנו את הנכדים לספרייה העירונית הנהדרת שיש כאן

סבא T מצייר עם סביבוני בספרייה

סבתא אמפי מקריאה לקיקה סיפור בספרייה

ואחר הצהריים יצאה השמש ויכולנו לקחת את הנכדים לפארק ליד הבית

סבא T וסביבוני מתנסים בהתעמלות מכשירים

וכמובן שגם קיקה רוצה.....למרות שהרגליים שלה בקושי מגיעות 😂

לכבוד יום הולדתו של T הזמנו מקומות במסעדה משובחת בקיימברידג'. 
הארוחה היתה מצויינת, אבל כאשר הגיע "קינוח יום ההולדת" שהוזמן מראש בהפתעה, צחקנו די הרבה על אופן ההגשה.......(כאילו, מה זה מזכיר לכם?)


אבל העיקר הכוונה, וממילא היינו מפוצצים מהאוכל ולא היה לנו מקום לקינוח. 

למחרת יום ההולדת טסנו לצפון קרולינה, אבל על זה אכתוב בפוסט נפרד.