יום הזיכרון היה לי השנה קשה מתמיד - למרות שבכל שנה אני מרגישה שזה קשה מתמיד.
לפחות השנה לא היו עוד חטופים, חיים או חללים, בעזה, וזה מנחם מעט.
יום העצמאות עצמו גם הוא היה לי קשה - כפי שהוא הולך ונהיה קשה בשנים האחרונות - בגלל המצב במדינה פנימה, החוצה, והתהליכים שבעיצומם אנחנו נמצאים כבר כמה שנים......קשה לי להחזיק בתקווה שהכל יסתדר בסוף.
בערב יום העצמאות לא צפינו בטלוויזיה בכלל, אבל ביום הזיכרון קראנו והקשבנו לסיפורים של משפחות הנופלים מתקופות שונות. הלב נשבר בכל פעם מחדש.
בכל זאת התעקשנו לקיים את המסורת שבה פצחנו לפני שנים, להיפגש כמה חברים אצל שותפנו ושריתה בעצמאות בצהריים. אוכלים, שותים (הם, לא אני - אני לא מסוגלת לשתות אלכוהול מסוג כלשהו, פשוט לא טעים לי) ומקשקשים וצוחקים וקצת מקטרים, ובעיקר טוב להיפגש, חברים וותיקים - עובדים לשעבר של T ושל שותפנו מתקופות שונות.
אמנם במקור היינו אמורים עכשיו להיות בבית ביוון עם בתי ומשפחתה, וזה לא צלח, אבל אולי שותפנו ושריתה יצליחו לטוס לשם לכמה ימים בשבוע הבא - במקום בחופשת פסח שבוטלה להם עקב המלחמה - ואם זה ייצא לפועל אשמח מאד בשבילם.
ובכך סיימנו את תקופת החגים האביבית.
שני דברים מוזרים ומצחיקים שקרו ביומיים האחרונים:
הראשון קרה שלשום לפנות בוקר, כאשר מיינקוני פתאום רץ באמוק במעלה המדרגות לתוך החדר שלנו תוך שהוא מילל, רץ בחזרה למטה לסלון, וכך כמה פעמים, ולא ניתן היה להרגיע אותו.
אחרי כמה פעמים כאלה פתאום הוא נרגע, וכשקמנו לבסוף גילינו על רצפת חדר האמבטיה חתיכת קקי....מה שהסביר לנו את על העניין. קורה לו לעיתים רחוקות (קרה בעיקר כשהיה גור) שנדבקת לו חתיכת קקי לשיער מאחור ליד הזנב, והוא נבהל ומנסה לברוח מזה. ברור שזה "רודף" אחריו - כי זה דבוק אליו - ועד שזה לא נופל הוא לא נרגע. מצחיק החתול הזה.
זה, והרעש של רשרוש שקיות ניילון, הם הדברים שהכי מפחידים אותו בחיים.
הדבר השני שקרה, גם הוא שלשום, הוא שהשכנה שלנו (ה"דו", אמא של הקט סיטר שלנו) הזמינה שרברב כדי לתקן נזילה אצלה בבית. השרברב עבד סמוך לברז המים הראשי של שני הבתים שלנו, תיקן את הנזילה, ולבקשתה אף התקין "שסתום אל חזור".
השכנה שילמה לו, אבל אז פתאום התברר לשניהם שהוא ביצע את התיקון אצלנו ולא אצלה. כלומר, בעת שחיפש את הנזילה אצלה, מצא נזילה אצלנו. והתבלבל. כעת הוא חזר לחפש את הנזילה אצלה, אבל כמובן שהיא כבר שילמה לו עבור התיקון שלנו, שכלל לא הזמנו. היא התקשרה אל T, קראה לו לבוא כדי להבהיר את העניין. T לא עשה מזה עניין (למרות שהמחיר נראה לו מעט גבוה מדי וגם הרי לא הזמנו גם "אל חזור"), וביקש ממני להעביר לה את הסכום ששילמה לשרברב.
גם אני לא שאלתי שאלות, ובצעתי העברה בביט. שיתפתי עם השכנה את ההעברה בביט, והיא כתבה לי שהיא לא רואה את זה אצלה בביט. זה היה מוזר, כי אצלי היה כתוב שהסכום הועבר אליה.
לאחר בירור קצר הבנתי את הטעות. ב"אנשי הקשר" בטלפון שלי הופיעו אצלה שני מספרי טלפון. אחד מהם לא היה עדכני. אפליקציית ביט העבירה את הסכום למספר הלא עדכני...ועכשיו - לך תדע לאן ולמי זה הגיע. למזלי זה עדיין במצב "המתנה", כלומר אף אחד עדיין לא אישר לקבל את הכסף.
בבירור מהיר התברר לי, שלא ניתן לבטל העברה ב"ביט" (סיבה מספקת להפסיק להשתמש בזה!). פניתי לתמיכה שלהם וגם הם לא מסוגלים לבטל את ההעברה - למרות שהיא עדיין ב"המתנה". כל שנותר לעשות הוא לחכות. אם אכן אף אחד לא ייאשר קבלת הסכום (הלא קטן!), תוך ארבעה ימים הביט יבטל אוטומטית את ההעברה ואוכל להירגע.
אבל אם מישהו ישים לב שהעברתי לו כסף ויחליט לאשר את הקבלה, לא נותר לי אלא לפנות ללב שלו ולבקש שיחזיר לי. ומה הסיכוי שזה יקרה? כאמור בינתיים ההעברה ממתינה, ואני מקווה שזה ייגמר ככה. בכל מקרה הודעתי לשכנה שאני ממתינה עד שזה יתבטל לפני שאבצע לה העברה חוזרת.
עכשיו נחכה........
