רוח סתווית משהו מנשבת בחוץ, נראה לי לראשונה השנה.
אני לא אוהבת רוח ומזג אוויר שכזה אבל האפרוריות דווקא נחמדה לי.
אחרי השקט והשלווה וחוסר המעש של השבת/חג האחרון, השבוע היה גדוש פעילות.
בגזרת הבריאות T ביקר אצל הכירורג המומחה לכלי דם בהקשר של העלפון שהוא חש כאשר הוא מרים את ראשו כלפי מעלה. הכירורג בדק את תוצאות בדיקת הדופלר שהוא ביצע ופסק שהעלפון לא נובע מהחסימה החלקית של עורקי הצוואר, ושהמצב של הוורידים האלה (ה-CAROTID) לא מצריך כרגע התערבות כלשהי. הוא המליץ לבדוק את הכיוון הנוירולוגי או בכלל האוזניים. טוב, נמשיך בירורים בנושא כשנחזור מניו זילנד כנראה.
השבוע T גם עבר את הגסטרוסקופיה שנקבעה לו באיכילוב על ידי הפרופסור.
בניגוד למה שציפיתי זה דווקא הלך מהר יחסית. לשמחתנו T גם התעורר מהר ובקלות מהטשטוש - בניגוד לכל שאר הפעמים בהן עבר הליך אנדוסקופי או קולונוסקופי שכזה.
הרופאה שביצעה את הפרוצדורה דיברה איתנו לאחר מכן ודיווחה שהכל נראה שם תקין בפנים, תואם מה שצפוי אחרי ניתוח כזה שהוא עבר בשנה שעברה. לא נצפו חריגות או חסימות, בקיצור לא נמצא דבר שעשוי להצביע על הסיבה להתקפי הכאב שתוקפים אותו מפעם לפעם. זו היתה אמנם הקלה גדולה אך זה גם הותיר אותנו עם עוד סימני שאלה. שלחנו את התוצאות לפרופסור ואנו מחכים לראות מה דעתו לגבי המשך הבירורים או תיאוריות אפשריות.
חלפו מעל לשבועיים בין התקף הכאב האחרון לבין ההתקף החלש יחסית שתקף אותו השבוע. אז לפחות התדירות שוב יורדת. ועדיין - מה לעזאזל זה יכול להיות?
בגזרות אחרות, T קנה והתקין סוף סוף וונטה (VENTA) בקיר המטבח שלנו. היתה לנו כזאת בדירה הקודמת, ברעננה, ומשום מה הוא לא רצה להתקין כזאת כאן כשבנינו את הבית, ובמשך 12 שנה ניסינו קולטי אדים שונים כדי להתגבר על ריחות הבישול המרובים שממלאים תדיר את ביתנו, ללא הועיל. לבסוף הוא השתכנע, ומרגע ש-T משתכנע - זה קורה מאד מהר. אני יכולה כבר לדווח שבששי היו בישולים ריחניים מאד שלא הורגשו כלל ברחבי הבית ואפילו בקומת המטבח/סלון בקושי הורגשו. בשעה טובה ומוצלחת.
עוד השבוע התקיים מפגש בן יומיים עם בני הדודים של T. בת הדוד 'לונדון' הגיעה מלונדון עם בעלה לביקור אצל הבן ומשפחתו שחיים כאן במודיעין, והיא שאלה אם נוכל לארגן מפגש מרוכז שכזה, יומיים באיזה מלון באמצע הדרך היכן שהוא בין כולם.
נבחר איזה מלון בוטיק קטן בנתניה, ונפגשנו שם עם לונדון ובעלה, בת דוד מחיפה ובעלה, בת דוד נוספת מחיפה שהתאלמנה לאחרונה ואחיו של T וגיס-טי. זה לא היה הרכב מלא של בני הדודים אבל זה היה פורום מכובד מספיק. נפגשנו בצהריים וטיילנו קצת בנתניה, התיישבנו בבית קפה ואז המשכנו לטייל קצת לאורך הטיילת ובחזרה למלון. היינו מספיק שעות יחד כך שלכל אחד יצא לשוחח עם כל אחד, וזה היה מאד נחמד. בערב הזמנו מקומות במסעדת בשרים כשרה שלא הכרתי קודם (BP בתחנת הדלק פז ביציאה מנתניה על כביש החוף) שהיתה מאד מוצלחת. הכשרות התאימה ל'לונדון' ולבעלה ולמרות שזו מסעדת בשרים היו מספיק מנות צמחוניות גם עבור בת הדוד האלמנה. בסך הכל היה מאד טעים, לא נורא יקר, וכולנו יצאנו מרוצים.
T ואני לא ישנו במלון (זה קצת מגוחך לישון במלון במרחק עשרים דקות מהבית) אבל נסענו להצטרך אליהם לארוחת הבוקר למחרת היום ובילינו עוד כמה שעות ביחד - בסך הכל היה נחמד מאד.
בששי בערב הגיעו לארוחה הורי ובתי ומשפחתה, וכרגיל היה נעים וטעים. T הכין שוק כבש בתנור עם שלל ירקות טעימים, תפוחי אדמה ובטטה, וגם עוף בתנור. בנוסף הוא הכין 'פאלצ'ע פיש' - מתכון של אמא שלו של קציצות שמדמות 'גפילע פיש' אבל מעוף טחון. יצא ממש טעים, אפילו חכמוד טרף את זה. ובנוסף הוא גם הכין בורשט קר (חמיצת סלק). ועוד הגדיל לעשות ואפה רוגלעך, שיצאו קצת פריכים - לא ממש מתאים למאפה שמרים - אבל דווקא מצא חן בעיני כולם. בקיצור היה נחמד וטעים.
שרי נצמדה אלי וקיבלתי הרבה מאד חיבוקים ונשיקות, ובסוף הערב נתנה מופע שירה - היה שמח.
בערב כשכולם הלכו הספקתי לשחק "טיסה 501' עם נשמותק בזמן שחכמוד המשיך לבנות את הלגו 'פרארי' שהוא עובד עליו לסירוגין בשבועות האחרונים (ש-T הזמין מסין, לא מה שקנינו בחנות לגו בחול המועד). בבוקר עוד הספקנו כמה סיבובים של טאקי וגם רביעיות חיות.....ואז הקפצנו אותם הביתה בדרכנו לאמא של גיסתי כדי להתקין לה את מצלמות האבטחה שסוף סוף הגיעו.
אחי וגיסתי היו שם אז זה כבר היה גם מפגש מהנה, אמא של גיסתי שמחה מאד שהגענו. T ואחי התקינו יחד את המצלמות, ואת האפליקציה על הטלפונים שלהם, והדריכו גם את אחותה של גיסתי להתקין את האפליקציה אצלה - וכולם מרוצים. המצלמות מכסות שטחים נרחבים בכל הדירה וניתן גם לסובב אותן או לעשות זום להתמקד והכי חשוב - אפשר לשמוע מה שקורה בבית ואפשר אפילו לדבר אל מי שנמצא בבית. נראה לי שעכשיו גיסתי ואחותה יהיו הרבה יותר רגועות לגבי המצב עם אמא.
אחר הצהריים הגיעו לביקור 'שריתה' ו'שותפנו', וזה היה נחמד כרגיל. בקיצור - ימים מלאים וגדושים.
השבוע יש ל-T הרבה מאד פגישות עבודה עם הלקוחות החדשים שפותחים את המסעדה החדשה שלהם במיקומה החדש (אנחנו לא נהיה בארץ כשהיא תיפתח רשמית).
מעבר לזה אמורים גם סוף סוף להתקין לנו את הדלת החדשה לבית. אבל נראה לי שהקצב של השבוע הזה יהיה יותר רגוע.
אבא שלי הצליח להקדים מחדש את הביופסיה שלו, אז בדיוק אספיק לקחת אותו יום לפני שאנחנו טסים לניו זילנד.
אז בתקווה לבריאות טובה לכולם ושבוע רגוע
