‏הצגת רשומות עם תוויות מכוניות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מכוניות. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 6 במאי 2022

יום העצמאות תשפ"ב

כשהתחילו להגיע אתמול בערב הדיווחים הראשונים על הפיגוע באלעד אני כבר מזמן ישנתי. 

הייתי גמורה מעייפות אחרי יום שבו, למרות שעדיין לא הרגשתי מאה אחוז בריאה, בכל זאת נסענו אל שותפנו ושריתה לחגוג איתם ועם עוד שני זוגות חברים (עובדים של T ושל שותפנו לשעבר שנשארו חברים שלנו כל השנים) את יום העצמאות.

הלכתי לישון בתחושה שהנה עבר עוד יום עצמאות אחד בשלום, ולא היה לי מושג מה מתרחש. 

ואז קמתי לחדשות הנוראיות בבוקר. ועל כל הילדים החדשים שהפכו בן רגע ליתומים. 

היה מאד נחמד להיפגש עם החבר'ה וכרגיל גם היה מצחיק, וכמובן עשו "על האש" ולמרות שבאמת בקושי אכלתי - הרגשתי כל כך מפוצצת שכאמור בבית כבר לא אכלתי כלום בערב והלכתי לישון בסביבות שמונה ומשהו. 

הרגשתי טוב יותר הבוקר מבחינת הצינון, אבל הוא "ירד" לי קצת לאזור החזה ואני מרגישה שהוא מלא ומידי פעם אני משתעלת. מקווה שזה "בדרך החוצה" ואל בדרך להתפתח למשהו יותר חמור. 

לפני שנסענו אתמול אל שותפנו ושריתה עשיתי שוב בדיקת קורונה ליתר בטחון. 

הבוקר ניסיתי לצאת להליכה, אמרתי לעצמי שאלך לאט ולא אנסה ללכת את כל הקילומטראז' שבדרך כלל...אבל אז תפס אותי גשם שוטף - לא טפטוף קל - ממש גשם שוטף, ומזל שהייתי במקרה עם מעיל (כי פחדתי שיהיה לי קר ובכל זאת אני עדיין מקוררת) אבל המעיל היה ספוג עד שהגעתי הבית (אחרי פחות משני קילומטר). 

הערב אנחנו מארחים פה את כל המשפחה (כולל של אחי, כולל אמא של גיסתי, כולל אחיינית1 ובעלה) לכבוד יום הולדתו ה-88 של אבא שלי שחל בשבוע שעבר. גיסתי היתה ממונה על המתנה מכולנו, ואחרי הרבה התלבטויות היא החליטה על קונספט של 8 מתנות (לכבוד ה-88). 

סנדלי אצבע, מגבת גוף גדולה, מגבת גוף קטנה, סינר, חולצה, מכנס, פיג'מה וסט גרביים.

מקווה שהכל יהיה לטעמו, ואם לא אז כל דבר ניתן להחלפה. 

במטרה לקלוע ספציפית לדברים שאבא שלי אוהב במיוחד, T הכין לזניה ענקית ואני אפיתי את עוגת השוקולד של סבתא שלי - זו שהיא בעצם עוגת קקאו עם קפה וקינמון - שלא אפיתי כבר שנים. בנוסף לכך שזו לגמרי עוגה רטרו, אפיתי אותה בסיר הפלא של סבתא שלי (שהביאה איתה מאיטליה כשהאוניה שלהם עגנה שם בדרך ארצה מארגנטינה). 

בנוסף T מכין גם עוף בתנור עם תפוחי אדמה ובטטות, כל מיני סלטים (אבא שלי מת על סלטים) וגם את מאפה המנגולד עם פטה עיזים שכולם מאד אוהבים. ויש כמובן גלידות. 

איכשהו למרות כל הדיבורים על המתנות שגיסתי קנתה ועל כך שגם אמא שלה מגיעה, T שכח את כל זה כשתכנן את הבישולים שלו, לא הביא בחשבון שנהיה 15 איש בארוחה, והבוקר הוא החליט שאין לו מספיק אוכל וקפץ לקצב לקנות עוד כמה דברים. תוך דקות הוא חזר כלעומת שבא, לאחר שהבין שלא נשאר כלום אצל הקצב שלנו. רוקנו לו את החנות לגמרי. עכשיו הוא קפץ לטירה, שם אני מקווה שיהיה לו קצת יותר מזל. 

והבוקר מכרתי את האוטו שלי. 

כלומר, מכרנו אותו לפני כמה ימים. T פירסם מודעה ביד2 וגם בפייסבוק באותו יום ששותפנו החזיר לי אותו, ומייד קיבלנו המון טלפונים של אנשים שעוד לא ראו את האוטו אבל כבר ניסו להוריד את מחירו ביותר מ-10,000 ש"ח. זה קצת הצחיק אותנו כי היום השוק של המכוניות המשומשות לגמרי חם והאוטו במצב מצוין עם קילומטראז' נמוך ולא היתה באמת סיבה להוריד במחיר המחירון. 

בכל מקרה מהר מאד הגיע הבחור שקנה אותה אותה בסוף במחיר המחירון פחות אלף ש"ח. הוא הגיע במיוחד מעיר מרוחקת בדרום כדי לראות את האוטו ולא רצה אפילו לבדוק אותו. T סיפר לו בכנות מפורטת את כל מה שעבר על הרכב (כולל התאונה שלא פגעה בשילדה אבל הביאה להחלפת הפגוש האחורי, כולל התקלה לסירוגין במצלמת הרברס שלא הצליחו להעלות עליה במוסך, כולל התקלה לסירוגין בחלון של הנהג שגם עליה לא הצליחו לעלות במוסך), והבחור העביר מקדמה וקבענו את המסירה והעברת הבעלות להיום.

כיון שהדואר סגור היום (רק אלוהים מבין למה) גילינו שיש אפשרות לעשות היום העברת בעלות לרכב און ליין באתר הממשלה. צריך לשם כך להרשם לאזור האישי באתר ואז יש הרבה מאד פעולות שניתן לעשות באופן מקוון, בין השאר העברת בעלות לרכב. וזה אשכרה עובד. 

אז היום, בניגוד לאתמול, אני מתכננת לישון בצהריים ולאגור כוחות להערב, ומקווה שארגיש מספיק טוב וגם לא אתקרב אל אף אחד בתקווה לא להדביק. 

ומקווה שיהיה מצב רוח מספיק טוב כדי לחגוג יום הולדת, למרות האירוע הקשה אתמול. 

שבת שלום. 

יום שלישי, 5 באפריל 2022

עניינים שוטפים

בשיחת טלפון הבוקר עם בתי התברר שכל אחת מאיתנו בדקה האם החימום באמבטיה עובד בטעות עד שכל אחת מאיתנו הבינה שפשוט חם. חם ממש. לא זוכרת מתי היה כזה חם. 

וירוס הבטן שלי, או מה שזה לא היה, פשוט חלף לו כלעומת שבא. 

ל-T היה שוב התקף כואב בבטן העליונה - כזה שמעתיק את נשימתו. שעתיים לפני כן היתה לו סחרחורת. בדיוק כמו בפעם שעברה. הפרופסור אז אמר שזה לא מדאיג וגם בדיקות הדם היו תקינות אבל.....זה כן מדאיג. ולא יודעת מה לעשות עם זה. 

בחול המועד פסח בסוף הזמנו חופשה עם בתי והמשפחה בשארם אבל היינו מודעים לכך שעדיין אין אישור לטיסות, עוד לא סוכמו הסדרי הביטחון. בינתיים החברה הודיעה שאכן טרם התקבלו אישורים לטיסות ושבאפשרותנו להמתין בכל זאת - ולקבל את כספנו בחזרה אם זה לא ייצא לפועל - לבטל מייד ולקבל את הכסף בחזרה או לבחור יעד חלופי.

אני הייתי בעד לחכות. מקסימום לא ייצא כלום ונקבל את הכסף בחזרה. אבל T והילדים חשבו לחפש יעד חלופי, וכרגע יש הזמנה טנטטיבית לדובאי אבל עוד אין אישור סופי של המלון. לא ממש ששה לנסוע לנתב"ג עצמו בתקופה הזאת, הבנתי שחסרים עובדים ובלגן שלם. אבל זורמת. לפחות שמעתי מבעוד מועד מחברתי 'שושנה' שהיתה לאחרונה בדובאי שממש כיף שם ובטוח ויש הרבה מאד פעילויות לילדים. נראה. 

את ליל הסדר נקיים כאן יחד עם אחותו הקטנה של חתני ומשפחתה וגם עם אמא שלו - המחותנת שלנו. ואני מקווה שגם עם הורי. אבא מרגיש יותר טוב, עם הגב. עם הלב - נראה מה יהיה. וגם עם הערמונית. לפחות הבנתי שהוא חזר לחוג דרמה והיום יש להם הצגה לשאר הדיירים, והוא גם חזר להליכות קצרות בחוץ - לא רק הלוך ושוב בבית - אז זה בהחלט מעודד. 

אני מתקדמת מאד בספר "אדי לרו" וקצת לא רוצה שייגמר. מבאס אותי שהוא טרם תורגם ואני לא יכולה להמליץ עליו לחברות שלי. 

בימים שלא הרגשתי התחלתי לצפות בסידרה ישראלית עם יפתח קליין "ילדים ביער", סידרה לא רעה בכלל.

מחר אני אמורה לשבת עם 'מחברת' על המחשב שלה, ללמד אותה איך להעלות חומרים ל"ענן". כמו רבים בגילנו אין לה מושג, ולאחרונה קיבלה טאבלט חדש (מהחבר שלה, ממנו נפרדה אבל אליו חזרה שוב) והיא רוצה להיות מסוגלת לראות קבצים ומסמכים גם בטאבלט ובטלפון. 

ובנושא הטכנולוגי - הטלפון שלי שידרג את עצמו לאחרונה למערכת הפעלה אנדרויד 12 וזה ממש כמו לקבל טלפון חדש. פתאום כל מיני שיבושים ותקלות שהיו לי נפתרו והכל גם נראה יפה יותר. מקווה שזה לא יתקלקל בשדרוג הבא. 

ואגב שדרוג - T קיבל הודעה שהתוכנה בסיטרואן שלנו זקוקה לשדרוג. הוא קבע תור במוסך המורשה והיה בטוח שזה עניין של שעתיים גג אבל אמרו לו שזה ייקח כמה שעות ושעל הדרך כבר יעשו לו טיפול שנתי. הוא קיבל רכב חלופי ובא הביתה אבל נאמר לו להחזיר אותו בשלוש, והוא נסע ומאז עדיין שם.......

מזמן לא היו לי סיפורי נכדים אבל בתי סיפרה לי שאמרו לה בגן שהם מתכננים יום ניקיון - כהכנה לפסח - וביקשו לבוא לגן עם סמרטוט. כשבתי אמרה לשרי שהיא צריכה להביא סמרטוט לגן ושיהיה יום ניקיון, הילדה הלכה למרפסת וחזרה עם סמרטוט, דלי ומנקה אבק וככה הלכה לגן. הגננות התמוגגו ממנה. התברר שגם בבית היא אוהבת לעשות "ספונג'ה" והאמת שעושה את זה ממש טוב. אין סוף להפתעות של הילדה הזאת. 

יום רביעי, 5 במאי 2021

ענייני מכוניות

בימים האחרונים מעסיקים אותנו קצת ענייני מכוניות. 

חלקם טובים - החלפת הרכב של T - וחלקם פחות טובים - מישהו נכנס בבני מאחור כאשר נסע ברכב שלי למסיבת רווקים של חבר.

באמת שדומה שאין לבני מזל עם העניין הזה, גם בבוסטון דפקו לו את האוטו (כלתי אז נהגה) שניה לפני שיצאו לישראל, וגם בתל אביב על איילון באמצע פקק מישהו נכנס בו בהיסח הדעת. 

סיימתי לשלוח את כל המסמכים הנדרשים, טופס התביעה וצילומי הביטוח והרישיון וכולי לחברת הביטוח שלי, שתתבע את חברת הביטוח של הנהג. תיאמתי עם המוסך ליום ראשון להכניס את האוטו ולהזמין שמאי להערכת הנזק. אני מקווה שהכל יטופל ויסודר. אין לי מושג עדיין מה מידת הנזק לאוטו - T חושש שהיתה פגיעה בשילדה (שאסי) אבל נחכה להערכת השמאי ונראה. 

בעניינים הטובים החלטנו להחליף את הרכב של T ברכב יותר נוח, יותר חסכוני, יותר ידידותי לסביבה. כאשר הוא קנה את האוטו שלו לפני פחות משלוש שנים ממש התפלאתי. כאילו היה לו צורך לעשות V על רכב שהוא יחסית נחשב רכב יוקרה (לא אאודי או משהו כזה אבל אינפיניטי), משהו לגמרי לא אופייני לו. כן, T אוהב את הפינוקים באוטו, ויחסית היא היתה מאובזרת - אבל בעיני היא לא מצאה חן מההתחלה, לא היה לי נוח לשבת בה - לא כנוסעת ולא כנהגת - ובעצם נהגתי ברכב הזה פחות מארבע פעמים בכל התקופה. וגם אז כי הרכב שלי היה תפוס (בני נהג עליו). בנוסף ממש לא הבנתי איך בימינו קונים רכב כל כך מזהם (דרגה 15 😱)

לא יודעת מה גרם בסוף ל-T להשתכנע להחליף את הרכב הזה. אולי אחרי ש'שותפנו' שמע שאני לא מרוצה ממנו, הוא סוף סוף העז לומר שהוא לא נוח גם לו, כשהם נוסעים ביחד, וכאשר T מחליט משהו זה קורה מאד מהר.

מיד קבע לנו נסיעות מבחן על כמה רכבים - כולם חשמליים או היברידיים - ומשום מה היה לו חשוב שאני אוהב את האוטו ושגם אסכים לנהוג בו, ובמקביל פירסם מודעות מכירה גם ב'יד 2' וגם בפייסבוק על האינפיניטי.

כאשר התבייתנו בסוף על רכב ששנינו אהבנו, התחיל המשא והמתן על הטרייד-אין, למקרה שלא נצליח למכור. אז טיפ קטן לגבי טרייד אין - כאשר חברה מפרסמת שהיא נותנת "מחיר מחירון" על הרכב בטרייד-אין, הכוונה מחיר לא משוקלל. כלומר הם לא מביאים בחשבון בכלל לא את הקילומטראז' של הרכב ולא את המועד האמיתי של העלייה לכביש. במקרה של האינפינטי שלנו, גילינו שקיים הפרש של ארבעים אלף ש"ח בין מחיר המחירות האמיתי לבין מה שהיו מוכנים לתת לנו תמורה הרכב בטרייד אין. וזה היה ככה בכל החברות. ללא יוצא מן הכלל.

T ניהל משא ומתן קשוח והצליח להעלות מעט את הסכום הזה ולהוריד קצת מעלויות הרכישה עצמה, אבל באמת יש תחושה של חוסר הוגנות בעיסקת הטרייד אין הזאת. מצד שני התקשרו בינתיים רק שלושה אנשים והתעניינו ברכב, ורק אחד מהם גם הגיע לראות אותו, אז ייתכן מאד שניאלץ להסתפק במה שנקבל בטרייד אין, פשוט כדי לא להיתקע עם רכב פסאודו יוקרה יד שנייה שאף אחד לא רוצה לקנות. 

כך או אחרת בקרוב יהיה ל-T (כלומר לנו) אוטו חדש, נוח, חסכוני, ידידותי לסביבה וגם מפנק. איזה כיף.