למדור השרביט החם - ציפורים ליד הבית ורחוק ממנו

 בתאריך 12/07/2024 הציע מדור השרביט החם לכתוב על הנושא: ציפורים ליד הבית ורחוק ממנו.

זוכרת היטב את התשדיר בטלוויזיה (כשהיה רק ערוץ אחד) שקידם את המעבר לערי הפיתוח (ספציפית זה היה על מעלות, אז, אם אינני טועה), והילד אמר "אבא, הנה ציפור" והאב ענה לו "אל תדבר שטויות". זה הצחיק אותו גם אז, כי גם בעיר היו תמיד ציפורים, אולי לא מרהיבות ומיוחדות כמו בגליל או בנגב, אבל בהחלט היו ציפורים והרבה.

צודק מוטי שפלשו לכאן מיני ציפורים כמו הדררות והמיינות וכבר לא רואים דרורים כמו פעם. אבל כאן באזור שלי אני רואה הרבה מאד דוכיפת וזה תמיד משמח אותי מאד. 

האזור שבו אני גרה בשרון מתאפיין בהרבה מאד עצים, וכאשר יש עצים יש גם צפורים וגם דבורים, לשמחתנו הרבה.

אני ממש לא מבינה כלום בצפורים אבל מגוון הקולות שאני שומעת על בסיס יום יומי הוא כזה, שאני יכולה לשער שיש לפחות עשרה מינים שונים של ציפורים רק בסביבת הבית שלי. וזה בנוסף כמובן לצוצלות (יונים) ולדררות ולמיינות.

לפני כמה שנים היה לנו זוג שחשבנו שהם נחליאלי אבל התבררו כנראה כירגזי. הם בנו קן בתוך הפרגולה שלנו, והיו בתורנות הבאת אוכל וציוד, תוך שהם מתחמקים מחתולי החצר הרבים (סליחה, כאן מכנים אותם "חתולי קהילה" וכולם מאכילים אותם ואי אפשר להיפטר מנוכחותם!) שארבו להם כל הזמן. 

כשטיילנו לאחרונה באורגון התברר שיש אפליקציה שבעזרתה ניתן להקשיב לקולות צפורים ולזהותן. בת דודי התחילה להתעניין בצפרות לפני כמה שנים וגם היא וגם בעלה התגלו כמומחים לא קטנים בזיהוי ציפורים - בעיקר צפורי טרף - גם ממרחק, במהלך הטיול שלנו. זה היה מרשים.

גם חברתי 'שני' התחילה לאחרונה להתעניין בצפרות, היא משתתפת בחוג וגם משתתפת בטיולי צפרות בארץ ובעולם. 

גם כשאנחנו מטיילים בעולם אנחנו אוהבים לצפות בציפורים שונות. כאשר T נהג לקחת איתו לטיולים את המצלמה עם העדשה המיוחדת שלו (נדמה לי שזו עדשת זום או משהו כזה) ועם עדשת המקרו (או מיקרו - תמיד מתבלבלת) שמצלמת פרחים וחרקים קטנים ברזולוציה מדהימה ....היו יוצאות לו תמונות שמתאימות לתערוכה ממש. כמו למשל בטיול שלנו בקוסטה ריקה, או באיי הגלפגוס. עכשיו הוא "מתעצל" ולוקח רק את הטלפון הנייד, שאמנם יש לו מצלמה ברמה מאד גבוהה אבל ...זה לא אותו הדבר. 

בכל מקרה, לי מאד חשוב לשמוע צפורים בסביבת הבית שלי, בזריחה, בשקיעה ובכל שעות היום. בלילה בדרך כלל שקט כאן, למרות שיש לי היכן שהוא שכנים עם תוכי מיוחד במינו, כנראה, בחצר שמפיק צלילים מדהימים בכל מיני שעות. 

גם ברעננה, למרות שזו עיר (כשעברנו לשם היא עוד נחשבה למושבה) גרנו ברחובות שקטים בבניינים מוקפי עצים. 

רק תקופה אחת קצרה בחיי גרתי מעל כביש סואן - בשלוש השנים שהורי שכרו דירה באזור רמת אביב לא רחוק מהאוניברסיטה - והיה לכולנו מאד קשה להתרגל לרעש התנועה והאוטובוסים. אינני חושבת שהייתי מסכימה לחיות במקום דומה היום. אוהבת את השקט הכפרי, את הטבע ואת שירת הציפורים.