אחרי כשבועיים של שקט, T חווה כמה התקפי כאב בזה אחר זה.
שניים מהם היו קלים ואחד הוא הגדיר כ"בינוני" - ולמרות הבאסה בכל פעם מחדש כשזה קורה, הוא מרגיש שחל שיפור, ולו רק בעוצמת ההתקפים. ניחא.
היו לי כמה לילות השבוע בהם ממש לא ישנתי טוב - התעוררויות תכופות וחוסר שקט - אני לא יודעת לומר בדיוק למה, אבל מניחה שבין הדאגה ל-T לבין הדאגות ל"מצב" והמתח לקראת הטיסה שלנו לבוסטון בשבוע הבא, הגוף שלי מגיב.
השבוע לקחתי את אמא סוף סוף לרופא אף אוזן גרון, שניקה לה את האוזניים - לא איכנס לתיאור הגרפי של מה שיצא לה משם. הוא גם הפנה אותה לבדיקת שמיעה - מה שלא בטוח היא תסכים ללכת - אבל אפילו רק עם הניקוי, אני מקווה לראות שיפור בשמיעה שלה, שבחודשים האחרונים התדרדרה מאד בבת אחת.
ביום אחר קפצנו אל בתי, לכאורה כדי לשמור עם שרי בזמן שהם היו אמורים לבקר בדירה החדשה עם מעצבת הפנים (אחיינית-T2) ולקבל החלטות לגבי צבעי הקירות וכדומה - אבל בפועל הדירה החדשה היתה נעולה, והפגישה שלהם נערכה אצלם בבית, כך שהיינו כולנו יחד. נכון שהעסקתי את שרי כדי שהיא לא תציק להם, וזכיתי לזמן איכות איתה, אז זה היה שווה.
כששאלתי האם הם תיאמו את הביקור עם הקבלן, הם אמרו שלא, שהדירה תמיד היתה פתוחה בעבר......נשמע לי קצת הזוי להסתמך על כך שהדירה תהיה פתוחה עבור ביקור רנדומלי - בעיקר כשהם אמורים לקבל כבר מפתח בשבוע הקרוב - אבל שמרתי את דיעותי לעצמי.
גם ככה T מתעצבן שוב לאחרונה מחתני (וגם מבתי) לגבי כל מיני דברים.
מצד אחד הם מבקשים את עזרתו ואת חוות דעתו של T בהקשר של הדירה. למשל, הם ביקשו שיהיה איתם כשיקבלו את המפתח ויעבור איתם על הדירה כדי לחפש ריג'קטים. הוא הציע להעסיק (על חשבוננו) "בדק בית" - מישהו מקצועי ומוסמך שיעבור כמו שצריך על הדירה ויידע בדוק איך ומה לבדוק. חתני מייד כתב לו "בבקשה אל תעשה שום דבר על דעת עצמך". מה זה? תגיד תודה, מעדיף שלא, לא יודעת - משהו בנוסח אחר. נראה לי שבתי הבינה מייד שההודעה של חתני תביא לאבא שלה את הקריזה, כי היא מייד התקשרה להתנצל. T טוען כמובן שהוא לא נעלב אבל מצד שני כבר הודיע לי שהוא לא מתכוון ללכת איתם לקבלת המפתח. הוא צודק שאין לו (ולהם) כלים מספקים כדי באמת לבדוק אם כל המערכות בדירה מתפקדות כמו שצריך, אבל לא להגיע? ברור שהוא נעלב.
בנושא אחר, בתי וחתני ביקשו שנשריין להם את ראש השנה בבית ביוון - במקום החופשה שהיתה אמורה להיות ביום העצמאות. אז ברגע ש-WIZZ הודיעו שהם חוזרים לפעול בישראל, T הזמין לנו כרטיסי טיסה לראש השנה, והודענו להם שכדאי להם להזמין גם - כי כרגע זה מאד זול ובהמשך בטוח שיעלה מאד. ואז חתני כתב "אני לא יודע אם נסע בראש השנה"... ו-T חטף שוב את הקריזה, כי היו מספר ביקושים לבית, להשכרה לראש השנה, בתשלום, והוא סירב כי ידע שהמשפחה של בתי שריינה אותו, ואולי שגם אנחנו נצטרף. הוא ממש כעס עליהם.
אני מבינה שהם עסוקים עם הדירה כרגע ושגם אין להם אפשרות לשלם על כרטיסי טיסה עם כל ההוצאות שיש להם עכשיו - וזה בסדר, אבל זה לא ישתנה עד ספטמבר. עדיין יהיו להם חובות עד הגג......אז למה להגיד לנו לשריין את הבית? ולמה לא להגיד לנו שזה לא רלוונטי? הוא ממש רתח.
ואני מתבאסת מכל זה. הם אמורים להגיע הערב לארוחה, לחגוג את יום הולדתו של T (שיחול ביום שנטוס, אם נטוס) - והאווירה תהיה עכורה? חבל.
באותו יום זה באמת לא היה היום של T. הוא לקח את האופנוע למוסך כי נדלקה נורית אזהרה לא ברורה, ובאותה הזדמנות כבר עשה לו טיפול. שמח וטוב לב הוא נסע אחרי הטיפול הביתה, ועצר למלא דלק. ואלוהים יודע למה, הוא מילא סולר במקום בנזין. 🤦🏻♀️
כנראה היה עייף, דעתו היתה מוסחת, הכיתוב על המשאבה היה מעט מחוק....זו היתה משאבה שהוא לא השתמש בה בדרך כלל....לא ברור. דקות לאחר שנסע מתחנת הדלק האופנוע שבת ולא הניע עוד. כמובן. וזה כבר היה קרוב לבית, אז הוא ביקש לגרור אותו הביתה, וכאן רוקן את מיכל הדלק בעצמו......ובכל מקרה נאלץ להזמין עוד גרירה למוסך למחרת בבוקר. סיפור שלם.
ואז למחרת פתאום המזגן שלנו בסלון הראה שגיאה ולא נדלק.
כאילו......כל מיני תקלות בצרורות כאלה.
לא ברור.
בסוף לאחר הורדה והעלאה של ממסר הפחת של המזגנים המזגן חזר לפעילות תקינה, אבל המזגן הזה ממש ישן - גילו כגיל הבית - וברור לנו שהוא בימיו האחרונים....עוד הוצאה בלתי מתוכננת בקרוב.
אז זה מה שקורה אצלנו בימים האחרונים. מה יהיה? נחכה ונראה.
