יום שישי, 30 ביוני 2023

הרי הרוקי'ס הקנדיים - יוני 2023 - הטיסה לקלגרי והיום הראשון בבאנף BANFF NATIONAL PARK

החלטתי להתחיל את התיעוד של החופשה שלנו דווקא מהטיול בקנדה. 

ואולי דווקא במנות קטנות...יום או יומיים בכל פוסט, כך המשימה לא תרגיש לי ענקית כל כך. נראה איך יילך.

הרי הרוקי'ס הקנדיים ממוקמים ברובם במחוז אלברטה בחלקה המערבי, יחסית, של קנדה ופולשים קצת גם למחוז בריטיש קולומביה, שנמצאת מערבית לה, וממוקמת על חוף האוקיינוס השקט. 


במהלך שמונת הימים של הטיול שלנו אנחנו התרכזנו בשני גנים לאומיים בעיקר באזור: באנף (Banff) וג'אספר (Jasper). 

רכס ההרים הזה מהווה המשך של הרי הרוקי'ס האמריקאים, שגם הוא חולש על כמה וכמה מדינות. 

נחתנו בעיר קלגרי (Calgary) לפנות ערב ומייד אספנו את הרכב השכור ונסענו למלון, שהיה ממוקם סמוך לשדה התעופה. את ארוחת הערב אכלנו בסטקייה חביבה שמצאנו עליה המלצות בגוגל, מרחק חמש דקות הליכה מהמלון. 

למחרת בבוקר יצאנו מייד לכיוון באנף ( Banff National Park), ועצרנו בדרך בעיירה קאנמור (Canmore) לארוחת בוקר, לפני שנכנסנו לפארק. בכניסה לפארק הלאומי רכשנו אישורי מעבר למשך שבועיים לכל הגנים הלאומיים באזור, ואיתם נכנסנו ויצאנו באופן חופשי לכל האתרים. 

התחנה הראשונה שלנו היתה Johnston Canyon. 

טיפסנו במעלה Bow River Waterfalls וככה כבר על הרגע הראשון חווינו את ה"אווווו אהההה" של הנוף, של האוויר הצח, של הטבע. 

צ'יפמאנק (CHIPMUNK) - הם הרבה יותר גדולים כאן מאשר בבוסטון והרבה פחות בורחים לבני האדם אז הצלחנו לצלם

לא רק הצמחייה יפהפיה, גם הסלעים

אחד המפלים ב-Bow River Falls

מג'ונסטון קניון המשכנו אל העיירה המתוקה והציורית באנף (BANFF) עצמה, שם נכנסנו לסופרמרקט קטן והצטיידנו כרגיל בפירות ויוגורט ואגוזים לארוחות הצהריים שלנו. כאשר אנחנו מטיילים בדרך כלל אנחנו אוכלים ארוחת בוקר טובה, מנשנשים פירות ואגוזים בצהריים ואז אוכלים ארוחה מסודרת בערב באיזו מסעדה. 

אחרי הנשנוש המשכנו אל Hoodoos Viewpoint. אני לא יודעת למה קוראים לצורות האבן האלה "הודוס" - אבל הם מבני אבן יפהפיים שנוצרים על ידי שחיקה (EROSION) על ידי הטבע (רוח, מים). 




Two Jack Lake


Lake Minnewanka  

כמו תמיד, כאשר אנחנו מטיילים לאורך נחלים ואגמים ומטפסים על הרים ומפלים, סיימנו את הטיול היומי בשעות אחר הצהריים המוקדמות ושמנו פעמנו למלון, שם שהינו בשלושת הימים בהם טיילנו בפארק הלאומי באנף. 

הערה לגבי המלונות ששהינו בהם בטיול הזה: הזמנו את החדרים חודשים מראש, ומשום מה היה לנו קשה מאד להשיג חדרים. היו לנו מעט דרישות, אמנם מאד ספציפיות, כמו מיטה גדולה (KING SIZE), WIFI סביר (לא בכל המקומות הצלחנו לקבל)  וחדר בגודל מינימלי מסוים, ובכל זאת לא השגנו חדר במלון בבאנף עצמה, למשל, או בהמשך בעיירה ג'אספר. דווקא כשהגענו לקנדה לבסוף, ראינו שעל לא מעט מלונות כתוב שיש להם חדרים פנויים, אבל לא בדקנו אם אלה חדרים שעמדו באמת בדרישות שלנו. 

באופן כללי הרגשנו במחסור רציני בתשתיות באזור הרוקי'ס הקנדיים. חסרים מלונות וצימרים, חסרים מאד מגרשי חניה, ורצוי לקום מוקדם ולהגיע למסלולים לפני שהמגרשים מתמלאים ואין מקום. לזכותם ייאמר שיש הרבה מאד שירותים ציבוריים שממוקמים בדרך כלל במגרשי החנייה, בנקודות שונות לאורך הכבישים ולפעמים גם סתם בתחילת מסלולים - אבל זה לא התקרב לכמות או לרמת הניקיון שנתקלנו בה בניו זילנד. 

במסלולים עצמם השילוט וההכוונה לוקים בחסר - יכולנו להשוות למשל לטיולים שלנו בניו זילנד לפני חצי שנה ופשוט אין מה להשוות ביניהם מהבחינה הזו. נתקלנו אפילו בטעויות בתיאורי המסלולים - אורך המסלול המסלול, למשל, כפי שנכתב על השלט בתחילתו לעיתים לא היה קשור בכלל למציאות. הרבה פעמים מצאנו את עצמנו על שבילים שהתפצלו בלי כל הכוונה לאן ממשיך המסלול, ונאלצנו לנחש. 

גם הקליטה הסלולרית היתה חלשה ובעייתית ברוב האזורים, וזה מאפיין כמובן הרבה מאד אתרי טבע בעולם, אבל גם נושא ה-WIFI בחלק מהמקומות חלש מאד. אולי זה מכוון, כדי להתנתק מהעולם, אבל זה מאד לא מעשי כי כיום רוב השירותים כבר זקוקים לרשת - לבצע תשלום בחנויות, במדחנים וכמובן לצורך הזעקת שירותי הצלה בדרכים. 

בסך הכל T הצליח מאד בבחירת המלונות, וגם המלון הזה היה נוח, ממוקם ממש בכניסה לעיירה קאנמור (CANMORE) ולא רחוק ממרכז העיירה. הכניסה לחדר היתה באמצעות קוד אישי, ויכולנו לבקש ולקבל בקבלה שירות ומוצרים על פי דרישה (החלפת מגבות, תוספת קפה למכונה, כוסות, סבון ושמפו וכדומה) - אבל לא היה שירות ניקיון חדרים סדיר. נתקלנו בתופעה הזאת כבר כמה וכמה פעמים מאז הקורונה בכל רחבי העולם. זה התחיל ממחסור בעובדים (שעדיין קיים ברוב העולם) אבל נראה שמצאה חן בעיניהם השיטה. בכל מקרה התרגלנו וזה לא הפריע לנו, ובסך הכל קיבלנו תמיד מייד את כל מה שרצינו. 

לאחר מקלחת טובה ומנוחה קצרה בחדרנו במלון חיפשנו מסעדות טובות באזור, וגילינו שממש על מגרש החניה של המלון ממוקמת מסעדה מומלצת מאד, בה אכלנו את ארוחת הערב שלנו. בינינו - היא היתה בפועל פחות מוצלחת ממה שניתן היה להבין מהציון שלה בגוגל, אבל היה בסדר. 

וכך בא לסיומו היום השני של הטיול שלנו ברוקי'ס הקנדיים. המשך יבוא. 

יום שלישי, 27 ביוני 2023

לא מספיקה כלום

 יש לי כמה התחלות של פוסטים שבהם ניסיתי לתעד לעצמי ראשי פרקים - על הטיול בקנדה, על השהות הנעימה בביתו של בני בשליש האחרון של החופשה.....ולא קורה עם זה כלום. אני לא מגיעה לתעד, לספר, להעלות תמונות - כלום.

אז רק מעדכנת שהיה נפלא - גם בקנדה וגם בחזרה בבוסטון. 

מעדכנת ששנינו הרגשנו טוב - טפו חמסה עיגולים - ולא היו התקפי כאב (למרות שהיו כמה "התחלות של התקף" שתודה לאל לא התפתחו לשום דבר).

מעדכנת שהשהות עם בני, כלתי והנכדים היתה קסומה ומהנה ומחממת לב ונהדרת.

מעדכנת שהרוקי'ס הקנדיים לא אכזבו ונהנינו מכל רגע. 

מעדכנת שחזרנו בשלום הביתה, וכבר התגעגענו מדי והיינו בשלים לחזור הביתה. 

מעדכנת שהחתולים שמחו לקראתנו, וניכר שהם היו מטופלים היטב על ידי הבת של השכנים אבל נמאס להם להיות לגמרי לבד כל היום.

מעדכנת שטוב להיות בבית, למרות שקשה לחזור למציאות שלנו כאן - ממנה לא התנתקנו אמנם לחלוטין כשהיינו שם, אבל כן משהו הצליח להשתחרר ומשהו הרגיש שם הרבה יותר קליל. 

מעדכנת שאעשה כמיטב יכולתי בכל זאת להעלות תמונות ולכתוב את הפוסטים שמתעדים את הבילוי עם המשפחה ואת הטיול...מתי שהוא בימים הקרובים. 

וכמו שטליק נוהג לומר (ואיזה כיף שחזר לכתוב בבלוג) : תהיו טובים. 

יום שישי, 9 ביוני 2023

בוסטון 06-2023 סיכום קצר של השבוע הראשון

ידעתי שלא אוכל באמת לתעד את הביקור שלנו אצל המשפחה של בני בבוסטון תוך כדי תנועה. נחתנו על הבוקר ומייד התחלנו לתפקד במשרה מלאה. 
הטיסה היתה מצויינת ובני אסף אותנו מהשדה. מזג האוויר התחיל חם אבל אחרי יומיים התקרר ולעיתים היה גשום. היו ימים שזה אפילו היה מעט קר מדי עבורי. אבל בכל מקרה עדיף על החום של הארץ.
הנכדים מתוקים יותר מביקור לביקור וממפגש למפגש. סביבוני בן הארבע פשוט פורח, נפתח אלינו ומתקשר ומשתף ופשוט תענוג לבלות איתו. זה לא ייאמן איזו קפיצה הילד הזה עשה בשנה האחרונה ובעצם בכל שבוע רואים עוד ועוד התפתחויות ותמורות. ברור שהאוטיזם לא נעלם, אבל אין מה להשוות בין איך שהוא היה קודם לאיך שהוא עכשיו. כל הכבוד לבני ולכלתי על כל ההשקעה והעבודה ותשומת הלב ובעיקר האהבה , לו ולקיקה. וכל הכבוד גם לכיתה הטיפולית בגן ולמטפלים הנוספים בשעות אחר הצהריים.
קיקה בת השנה וחצי מתוקה ובעלת אופי, מנהלת מיני דיקטטורה בבית ומחלקת הוראות לכולנו.  היא קורעת, הילדה הזאת. 
אנחנו מבשלים, שוטפים כלים, מכבסים ומקפלים, הולכים לסופר ועושים לילדים אמבטיה, משחקים איתם ומקריאים להם וגם מסיעים לפעמים לגן ובחזרה. אושר צרוף.
בתום שבוע איתם אנחנו בדרך לטיול בקנדה, בהרי הרוקי'ס, ואז נשוב אליהם לעוד שבוע.
כשיהיה לי זמן אערוך כמה תמונות אבל זה העדכון לבינתיים.