‏הצגת רשומות עם תוויות נגינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נגינה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 7 בפברואר 2022

האמנית שבתוכי - פוסט למדור השרביט החם

במדור השרביט החם בתאריך 21/01/2022 הצעתי נושא לפוסטים: האמן/ית שבתוכי

כשהייתי קטנה רציתי להיות סופרת. 

כשהייתי קטנה קראתי כל הזמן - כבר בגיל ארבע למדתי לקרוא וקראתי כל דבר שיכולתי להניח עליו את ידי. 

בכיתות הנמוכות הייתי שואלת בספרייה ספרים של "גדולים" למורת רוחן של הספרניות, ובשנות העשר'ה המוקדמות כבר קראתי ספרים של הורי שהיו בבית, ואני מודה שאת חלקם לא באמת יכולתי להבין בשלב ההוא בחיי). 

בגיל שמונה או תשע כבר התחלתי לתעד את חיי ביומן, ומעט אחרי כן התחלתי גם לכתוב שירים וסיפורים. 

במקביל הורי שלחו אותי מגיל צעיר מאד לשיעורי נגינה וגם לשיעורי ריקוד. 

הייתי כנראה טובה מאד בנגינה - בין אם במלודיקה, בחלילית, בזמן הקצר שלמדתי לנגן על פסנתר ובסופו של דבר בכלי העיקרי שאותו למדתי במשך הרבה שנים: בצ'לו. אבל הנגינה הפכה לעול, לעוד משהו שהורי מכריחים אותי לעשות, ופרט לתקופות בהן נגנתי בתזמורות נוער (סימפוניות וגם קאמריות) שאר הזמן לא באמת נהניתי מהנגינה וממה שעשוי היה להיות הכשרון שלי. 

אין לי מושג לגבי כשרון הריקוד שלי כי בגיל צעיר מאד התחלתי להרגיש לא נוח בגוף של עצמי וזנחתי את התחום. 

אחי למד לנגן על גיטרה, ואני פשוט לימדתי את עצמי גיטרה. זה היה קל יחסית, וידעתי כבר לקרוא תווים ולפרוט על מיתרים מסוג אחר, והגיטרה באה לי בקלות. ואז התחלתי גם להלחין את השירים שכתבתי, ובגילאי העשר'ה אפילו העזתי לשיר אותם בחברה, בתנועה ובאירועים בבית הספר. מעולם לא לימדו אותי לשיר, לא שלחו אותי לשיעורי פיתוח קול, אבל הקול שלי היה נעים יחסית, לא צורם, והשירים היו כנראה יפים - והתקבלתי די בהתלהבות. אבל שם זה נשאר. 

בשום דבר לא השקעתי באמת. כתבתי כל השנים למגירה, ומרגע שסיימתי את התיכון הפסקתי לשיר בפומבי. אז אי אפשר לקרוא למה שאני עושה - הכתיבה - אמנות. את הבלוג הזה אני כותבת כמו יומן חיים - בלי סגנון, בלי עריכה, בלי עיצוב כלשהו. 

אבל כן כנראה יש לי כשרון כתיבה, אולי לא ספרותי, אבל למשל בעבודה כתבתי נהלים מצוינים, מכרזים וחוברות הדרכה, ובניתי מצגות מצוינות לעצמי ולאחרים. 

אז אולי אני יודעת לכתוב כדי ללמד. אבל מעולם לא לימדתי באופן רשמי. 

אחרי שהחלפתי מקצוע מתחום המחשבים לתחום האימון האישי - עם השנים עברתי יותר ויותר לאמן בהתכתבות. אז כן, נראה לי שהכוח העיקרי שלי בא לידי ביטוי דרך הכתב. 

אני מרגישה שהדבר שבסופו של דבר הכי השקעתי בו כל השנים - גם באופן עקיף כשעוד עבדתי בתחום המחשבים ובוודאי באופן ישיר מאז שאני מאמנת - הוא הקשבה. אולי הגעתי לדרגת אמנות בתחום ההקשבה. זה גם משהו. 

אז האם יש אמנית חבויה בתוכי? אולי אין באמת דרך לדעת.