נפרדנו מאוקלנד, ואחרי קפה קטן בבר של המלון שמנו פעמינו לכיוון רוטורואה (ROTORUA) - עם שתי עצירות בדרך.
העצירה הראשונה היתה בעיירה בשם המילטון (HAMILTON), שאמנם היוותה סטייה קלה מהדרך אבל T מצא שם מסעדה חמודה בשם THE RIVER KITCHEN שבא לו שנאכל בה את ארוחת הבוקר.
היא בהחלט היתה חמודה ושווה.
מהמילטון נסענו לכיוון העצירה הבאה שלנו ב-MATAMATA - כפר ההוביטים מסרטי "שר הטבעות" ו"ההוביט" מאת טולקין.
את הביקור הזה הזמנו חודשים מראש, וגם ככה כל הסיורים של הבוקר כבר היו מלאים והצלחנו לקבל את הסיור של 12:30 בצהריים. עד כדי כך המקום מבוקש.
מאד אהבנו את טרילוגיית "שר הטבעות", פחות את סרטי ה"הוביט" אבל מאד מאד אהבתי את הספר "ההוביט" שקראתי בגיל מאד צעיר (ואולי בקרוב אקרא את כולם שוב) אבל לא היינו בטוחים עד כמה נהנה מהסיור הזה ועד כמה הוא עלול להיות קיטשי.
לשמחתנו הכל נעשה בטוב טעם ונהנינו מאד. בין השאר קיבלנו הסברים גם על ההיסטוריה של כיצד נבחר האתר עבור צילומי הסרטים של "שר הטבעות", כיצד הכל נהרס בתום הצילומים, כנהוג באתרי צילום סרטים, ואז עשר שנים אחרי כן - כאשר ההפקה ביקשה שוב להקים את האתר לטובת סרטי ה"הוביט" - בעל החווה כבר דרש ש"כפר ההוביטים" ייבנה מחומרים עמידים, שיישארו בתום הצילומים, וכך החלה היסטוריית הסיורים במקום וכמובן שכולם נהנים מן ההכנסות הנוספות שזה הביא.
הבמאי פיטר ג'קסון (שהמדריך הקפיד לקרוא לו סר פיטר ג'קסון) הקפיד מאד על פרטים, וכך ניתן לראות בחזית של כל אחד מבתי ההוביט פרטי פרטים שקשורים למי שחי שם. בנוסף כל אחד מן הבתים נבנה בגודל שונה, כדי להתאים את הצילומים לגודל הרצוי של הדמויות - כך גנדולף הקוסם הגדול אמור להיות גדול, יחסית להוביטים, ולכן תמיד הסצינות שהוא מצולם בהן מוקמו ליד בתים קטנים, בעוד שההוביטים אמורים להיות בגובה מטר עשרים בלבד, ולכן הסצנות שלהם צולמו לצד הבתים הגדולים יותר. במציאות אין כמעט הבדל בגבהים בין השחקנים. כמובן שבתוך הבתים אין כלום - כל הסצינות שבתוך בתי ההוביטים צולמו באולפן.
משחק דומה עם סדרי גודל היה למשל כאשר פרודו אמור לשבת לצד גנדולף בעגלה, כאשר בפועל פרודו ישב הרחק מאחור כדי שייראה נמוך יותר. כך קבלנו עוד ועוד הסברים לגבי הסצנות השונות בסרט - אלו שצולמו באתר ולא באולפן, כמובן. ובעיקר נהנינו מהנוף ובאמת מההקפדה על כל הפרטים הקטנים.
למחרת בבוקר שמנו פעמינו לפארק גיאותרמי בשם WAIOTAPU THERMAL WONDERLAND . אני מעלה כאן תמונות מהסיור ברחבי הפארק המדהים הזה, שבחלקים ממנו הרגשנו כאילו נחתנו על הירח אבל לא מעלה תמונות של הגייזר המפורסם של הפארק ששמו LADY KNOX. הסיבה לכך היא שאת ההתפרצות של "ליידי נוקס" מפעילים באופן יזום על ידי מזיגה של סבון כלשהו לתוך לוע הגייזר, מה שגורם לתגובה כימית שהיא מפעילה את שחרור הקיטור של הגייזר. נו, באמת. יש מספיק גייזרים מתפרצים טבעיים באזור רוטורואה ולא מצאה חן בעיני הדרך שבה הם מתערבים להם בטבע.
כדי לנוח אחר הסיור הארוך בפארק הגיאותרמאלי, נסענו אחר הצהריים לספא בריכות תרמאליות בשם POLYNESIAN SPA
הבריכות היו יפות מאד (בתמונה למעלה) אבל רדודות מאד וקצת מאכזבות. חלקן לא היו חמות מספיק, ובאופן כללי הספא הזה היה קצת מאכזב.
למחרת על הבוקר נסענו ליער THE REDWOODS - WHAKAREWAREWA שמאוכלס ברובו בעצי REDWOOD מהסוג שאנחנו מכירים מקליפורניה (SEQUOIA, YOSEMITE) .
היתה אפשרות לטייל על גשרים תלויים אבל זה היה מסלול קצר יחסית עבורנו, והוא גם לא באמת היה גבוה כל כך, וכל מה שניתן היה לראות משם ניתן היה לראות גם תוך כדי הליכה רגילה בשבילי היער . נזכרנו בהליכה על גשרים תלויים ב-MONTEVERDE בקוסטה ריקה, שם באמת טיילנו מעל לצמרות העצים ביער הענן וניתן היה לראות שם דברים שבשום אופן לא נראו מההליכה על הקרקע. וואו, הזכרון הזה עשה לי חשק לחזור לטייל שוב בקוסטה ריקה. טוב, בחזרה לניו זילנד.........
היה כיף לעשות הליכה נמרצת ביער בין העצים הגבוהים והיפים האלה, ובסופה חזרנו לרכב ונסענו אל פארק KUIRAU שגם בו יש תופעות גיאו-תרמאליות
משם המשכנו לאתר מאורי בשם TE PUIA: שם קבלנו סיור מודרך וכמה הסברים על ההיסטוריה של המאורים באזור וההיסטוריה של העיירה עצמה.
בין השאר כלל הסיור את הגייזר הגדול ביותר בניו זילנד ששמו POHUTU GEYSER.
אחר הצהריים יצאנו שוב טבילה במים תרמאליים - הפעם בחביות באתר בשם SECRET SPOT HOT TUBS
כל האתרים האלה מרחק דקות ספורות מן המלון, שהיה נוח מאד וישנו בו מצוין.
מבחינה בריאותית הרגשנו בסדר גמור רוב הזמן. הרגל שלי לא ממש עשתה בעיות וגם הבטן של T התנהגה יפה, פרט לפעם אחת שבה הוא שוב חטף כאב בטן והקאות (לא התקף כאב מהסוג שהוא סובל ממנו מידי פעם) אבל זה היה פעם אחת והוא התאושש מזה די מהר.
הצלחנו לשוחח בוידאו עם שני הילדים - זו שבהרצליה וזה שבבוסטון - למרות הפרשי השעות (11 שעות הפרש מישראל ו-18 שעות הפרש מארה"ב), וגם עם הורי שוחחנו כמה פעמים. בסך הכל כולם בסדר. אין כמובן חדש עדיין אצל אבא שלי עם תוצאות הביופסיה.
אנחנו כמעט לא מתעדכנים בחדשות אבל פחות או יותר יודעים מה קורה בארץ. אין ברירה, לשם אנחנו שייכים ולשם נחזור בסוף הטיול.
לאחר שלושה ימים ברוטורואה יצאנו לכיוון TAUPO.....אבל על זה בפוסט הבא.

















