אי שם בחורף, שלא ממש היה חורף עד כמה שאני זוכרת, ובכל זאת זוכרת שהיה לי קר כל הזמן - ואפילו באביב כשביקרנו בבוסטון המשיך להיות לי קר ואפילו כשחזרנו לישראל וכבר התחלתי להפשיר עדיין מצאתי את עצמי לובשת איזו עליונית כשלאחרים כבר לא היה בה צורך...... הזכרתי לעצמי את הימים האלה ושבקרוב אתלונן על החום.
אז לא אומרת שמתגעגעת לקור, כי אני זוכרת שזה לא היה לי כל כך נעים. אבל החום הפך באמת בלתי נסבל.
בביקור אצל הספר שלי השבוע הוא סיפר שקפצו לאילת בסוף השבוע ושם היה פחות חם מאשר כאן. וואו.
השלמתי את כל הכנת הבית לביקור של בני ומשפחתו - שצפויים להגיע מחר - ונראה לי שיהיה להם מאד נוח ונעים אצלנו. כרגיל ועוד יותר מהרגיל.
המשכתי לתרום דברים לא נחוצים שמצאתי כשעשיתי סדר בחדרים, והצלחתי למסור הרבה דברים דרך קבוצת "אמהות לא אוגרות" . דווקא כששאלתי אם מישהו מוסר משהו שאני זקוקה לו לביקור של הנכדים, לא נעניתי בינתיים. לא נורא, נראה לי שנסתדר עם מה שיש, ואין צורך לרוץ לקנות במיוחד.
בביקור אצל בתי בשני שעבר שיחקנו הרבה עם שרי, ונהניתי לראות שוב כמה היא חכמה. אהבתי במיוחד את החדות שלה במשחק הקלפים החדש של "הרמז DUCK".
בששי במקום ארוחת למשפחה של בתי ולהורי, אירחנו כאן את בן הדוד של T מניו ג'רזי שסיפרתי עליו קצת בפוסט הזה עם אשתו, את אחותו ובעלה ואת אחיו של T ואשתו (גיסי וגיס-טי).
בן הדוד ואשתו חזרו לגור בישראל לפני שבועיים אחרי שחיו כחמישים שנה בארצות הברית.
הוא כבר הרבה זמן מדבר על חזרה לישראל, נראה לי שאשתו פחות רצתה. היא כבר התערתה לגמרי בחיים בארה"ב, אחותה ואחייניה שם וגם לא מעט חברים.
הם חשבו לחזור כבר בשנה שעברה ואף מצאו כאן דירה - ממש בבניין של עוד בת דוד של T - אלא שהיו לו בעיות בריאות קשות ואשפוזים ושיקום וכל הסיפור נדחה עד לעכשיו. מקווה שתהיה להם קליטה קלה שלא יתחרטו.
לנו קשה לבלות עם בן הדוד הזה לאורך זמן - אבל יחד עם גיסי וגיס-טי ובת הדוד אחותו ובעלה - הצלחנו להשתיק את ההתבטאויות המקוממות שלו - בין אם בתחום הפוליטי ובין אם גזעני, שובניסט ועוד - ובסך הכל היה ערב נעים, שבו T באמת הגזים מבחינת האוכל - הטיב והכמויות.
לזכותו ייאמר שהוא הביא בחשבון שהשבוע מגיע בני עם המשפחה וזה בסדר שתהיינה הרבה שאריות טעימות.
לגבי הבית ביוון - חלה התקדמות במשא ומתן, והמוכר בא לקראתנו באופן משמעותי, וכעת אנחנו רק מחכים שהוא יראה את הבית לעוד קונה פוטנציאלי חדש - ואם ההוא לא יציע יותר מאיתנו, הבית שלנו.
שותפנו ושריתה לא ישנים בלילות מהתרגשות, וראיתי שגם T מתחיל להתרגש - כעת משנראה שיש סיכוי שזה יקרה - ואני שמחה אבל גם חוששת שבכל זאת זו הוצאה גדולה הרבה יותר ממה שתכננו, על משהו שבעצם מעולם לא רצינו. אני מקווה שאם זה יקרה, באמת נהנה מזה ושזה לא יהפוך למן כאב ראש אחד גדול. אני די סומכת על T שהוא לא היה נכנס לזה סתם, אבל בכל זאת......
הבוקר בקושי התעוררתי והסתובבתי עייפה - אבל ממש ממש עייפה - כל היום, ואני די בטוחה שזה בגלל החום. גם מהשנ"צ בקושי התעוררתי........אבל עכשיו T הכין לי קפה קר - במכונת הקפה החדשה שלנו, שאיכשהו הוא שכנע אותי בסוף לקנות - ואני מרגישה מעט יותר מאוששת.
והנה הצלחתי לכתוב פוסט שלם בלי לדבר על כל הדברים שבאמת גורמים לי לדכדוך, זעם וייאוש....בעיקר החטופים והחיילים הנפגעים.........אבל גם כל השאר.
