אז שוב אני לא במיטבי.
זה התחיל עם כאב ראש ששום דבר לא הצליח להעביר (לא שינה, לא שתייה, לא אכילה ולא כדור) וזה היה רמז ראשון שמשהו קורה.
בלילה שבין חמישי לששי התחיל הגרון (יותר נכון הלוע) להציק, וקמתי בהרגשה כללית זיפתית.
אז לא, הנכדים לא באו לישון.
לצערי ולאכזבתם.
בשבת דווקא נראה היה שמשתפר ושאני אעבור את ה"זיפת" הזה מהר ובקלות יחסית אבל ....לא. בלי מיחושים ספציפיים אבל עדיין זיפת, קצת מצוננת, טיפ טיפה משתעלת, טיפ טיפה רגישות בשרירים..........מיקרו שפעת (להזכיר שאני מחוסנת!) שכזאת.
אז לא יצאתי מהבית מאז, למרות שבתוך הבית אני די מתפקדת. אבל ישנה יותר. ושותה הרבה. וכשצריך לוקחת דקסמול קולד אבל ממעטת לקחת........יאללה שיעבור.
נוקת מראה סימני התאוששות אבל עדיין מצוננת נורא ומשתעלת והשיעול כואב לה (הרופא לא מצא דבר באוזניים, גרון, ריאות) - אז למרות שאוכלת קצת יותר וחיונית ומפטפטת, לא ישנה טוב - השיעול מפריע לה.
אצל אמא התברר שהרופא של האחוזה לא קרא נכון את צילום הריאות וכן יש משהו - גם במכתב שכתב הרופא במכון הרנטגן כתוב שיש משהו ויש בקשה למעקב וצילום חוזר "לאחר המשך טיפול", וגם הרופאה במכבי שראתה את הצילום הרימה מיוזמתה טלפון ואמרה לאמא להיכנס אליה היום אחה"צ בלי תור.
אז בינתיים אבא נכנס עם המכתב ממכון הרנטגן לרופא האחוזה, שהודה שהוא טעה ורשם אנטיביוטיקה חדשה לעשרה ימים, אבל אני כבר לא סומכת עליו ומאיצה באמא ללכת בכל זאת למכבי לדיעה שנייה. בינתיים אין עם מי לדבר. כשאני מנדנדת אז היא מנדנדת בחזרה שגם אני אלך להיבדק. וואלה זה לא אותו הדבר - אני רק מצוננת!
בינתיים לפחות.
ואז התקשרו מבית הספר שחכמוד לא מרגיש טוב (בתי לא הצליחה כל הימים האלה להרחיק אותם מנוקת....הם פשוט נמרחים עליה מרוב אהבה)....אז T נסע להביא אותו הביתה, ונראה שבינתיים הוא נשאר שם לעזור.
בתל אביב הגשם וההצפות כבר גבו חיי אדם, וכולנו מחכים בדריכות לתגובה של איראן על חיסולו של סולימני.....
באוסטרליה חותנתו של בן דודי פונתה מביתה בגלל השריפות.....
בלגן.
שלא לדבר על הבלגנים הפרטיים של מדינתנו שכרגיל - אף מילה לא אכתוב עליהם.
אז יושבת ליד הקמין (שתוקן אבל עדיין לא ניתן להנמיך את הלהבות - אין לי כוח לקרוא שוב לטכנאי השכן).
אגב גם מייבש הכביסה התחיל לעשות קולות של התקלקלות - כאשר אני מפעילה אותו הוא מצפצף במקום להתחיל, ורק אחרי שאני מתעקשת כמה פעמים הוא מתחיל לעבוד. בכל פעם צריך להתעקש יותר פעמים. בסוף הוא לא יפעל בכלל.
מהשירות אמרו שיחזרו אלי.
וא פרו פו יחזרו אלי.....
הממיר של הוט התחיל לעשות בעיות (מגמגם בקול וגם מופיעים פסים ירוקים ואדומים וגורמים להפרעה בתמונה) ואחרי הרבה זמן של דחיינות התקשרתי לתמיכה.
עקב זמן המתנה ארוך (מספר הממתינים שהיו לפני היה דו סיפרתי) השארתי מספר טלפון והם הבטיחו לחזור תוך שלוש שעות.
הם חזרו תוך שלוש שעות ועוד עשרים וארבע שעות..........
למזלם הייתי בבית והיה לי זמן להתעסק עם זה.
יחד עם הטכנאי החביב מעבר לקו ניתקתי וחיברתי, שידרגתי גרסאות, הרווחתי תעודת טכנאית מוסמכת לדעת שנינו - ושום דבר כמובן לא פתר את התקלה.
אז מחר אמור להגיע אלי ממיר חדש, אותו כמובן אתבקש להתקין בעצמי (עכשיו שאני כבר מדופלמת). המשך יבוא.
בינתיים ממילא צופה בעיקר בקודי ובנטפליקס (אחרי שסיימתי שתי עונות של "הריביירה" בהוט VOD) ושם אין הפרעות.......
סיימתי את הספר המצוין "קרקס החלומות" וכרגע עוד לא חוזרת ל"the hate U give" (שלא נראה לי שתורגם לעברית אבל יש סרט) שהתחלתי לקרוא (והאמת אי אז באיזו טיסה גם התחלתי לראות את הסרט) ואיכשהו לא המשכתי........
אולי אדליק טלוויזיה.......אולי אזחל למיטה.
