הרבה זמן לא כתבתי ולא תיעדתי לעצמו את ימי החול שלפני החג, את החג ואת הימים עד כה בחול המועד.
לא התחשק לי לכתוב ולא הכרחתי את עצמי. מנסה להתמקד בעשייה של דברים שאני רוצה לעשות, ובאי עשייה של דברים שאינני רוצה לעשות.
כרגע מרגישה שרוצה לתעד, אז כותבת.
בשבוע שעבר החלטנו לצאת לטיול פריחה - כל עוד עדיין יש פריחה - אבל קצר, חצי יום, לא רחוק.
החלטנו לנסוע למקורות הירקון ומצאנו המלצה למסלול שהתחיל דווקא בגן לאומי מגדל צדק, שתואר כמצודה מרהיבה מימי הביניים שהפכה לבית אחוזה ערבי בתקופה העות'מאנית. בפועל בילינו את הבוקר במצודה ולא המשכנו לשאר חלקי המסלול.
לא ממש הלך לנו באותו יום. היתה תנועה רבה והנהגים בדרך היו פרועים, עצבניים ואלימים. אולי הם תמיד כאלה ואנחנו פשוט פחות מסתובבים בכבישי הארץ, ואולי בעקבות הפיגוע של סוף השבוע העצבים של כולם היו על הקצה. כך או אחרת אחד הנהגים שהשתולל בפראות בין המסלולים, חתך אותנו וגם מכוניות אחרות ובאופן כללי התנהג כבריון דרכים - הצליח בשלב כלשהו גם להיכנס בנו קלות ברכב.
ראיתי ש-T קצת לחוץ ועצבני אז לא התערבתי ונתתי לו להתמודד לבד עם האידיוט, להחליף פרטי רישיונות וביטוח ולצלם את התאונה. רק אחר כך, כאשר הנהג הפרוע הזיז את רכבו לאחור והתנתק מהרכב שלנו, התברר לנו שבעצם לא רואים (כמעט) בכלל את הפגיעה. לא ברכב שלנו וכנראה גם לא ברכב שלו. אחר כך כשהצצתי בצילומי הביטוח והרישיון שקיבלנו ממנו, ראיתי שהרכב שלו מעוקל והביטוח פג בנובמבר האחרון. או שהמסמכים שהיו אצלו בתא הכפפות לא היו מעודכנים. כך או אחרת T החליט שהוא לא מדווח על התאונה הזאת בכלל לחברת הביטוח. אני לא בטוחה שזה חכם, בעיקר כי ההוא עשה קולות של לטעון ש-T בכלל אחראי על ההתנגשות. אבל נחכה ונראה.
כשהמשכנו בנסיעה התברר של-WAZE אין מושג היכן הגן הלאומי הזה שאליו אנחנו נוסעים, והתברברנו בין המחצבות שסמוכות לראש העין עד שויתרנו ונכנסתי לאתר "טיולי" ושם היה כתוב באופן ברור שהכניסה למגדל צדק נמצאת בכניסה לראש העין הדרומית בכביש 444 לפנות מזרחה ומיד אחרי הרמזור לפנות ימינה. מרגע שפנינו לכיוון הזה הכל עבר חלק והגענו לשם תוך דקות.
כאמור אחרי ביקור קצר במצודה עצמה התחלנו לטייל בשבילי הגן ונהנינו מהאוויר, מהפריחה ומהנוף. כבר לא המשכנו הלאה. משם חזרנו הביתה. אגב תוך כדי הליכה T החליט גם להתקשר לחברת ארקיע כדי להבין לאן נעלם חדר המלון שלנו החסר בדובאי (קיבלנו שובר לטיסות ורק לאחד מחדרי המלון). שעה ארוכה שמענו את מוזיקת ההמתנה של ארקיע עד שענה לנו בחור חביב, וכל הזמן הזה המוזיקה הזאת שימשה לנו רקע לטיול. זה היה קורע.
בהתחלה כשנתנו לבחור את מספר ההזמנה שלנו בארקיע הוא הקליד אותה לא נכון או משהו ואמר "אין בכלל מלון על ההזמנה הזאת, רק טיסות". בשלב הזה אמרתי לו שאם ככה שיואיל לבטל את כל ההזמנה כי זה כבר עבר כל גבול. אבל אז הוא הבין שמשהו לא הגיוני או שראה שם שונה מזה שנתנו לו - כך או אחרת הוא הקליד את המספר שהכתבנו לו שוב, עלה על ההזמנה הנכונה, אמר ששני חדרי המלון אושרו לנו ושלח בנפרד בדוא"ל את השובר החסר. זהו. טסים לדובאי. זה קורה.
בשאר השבוע לא היו אירועים מיוחדים. בהליכות הבוקר עדיין נהנים מהפריחה המקומית
פעמיים או שלוש בשבוע גם הולכים לחדר הכושר. שם, על האליפטיקל, אני על הדרך משלימה צפייה בסדרות בסטינג טי וי או בנטפליקס. בין השאר סיימתי לצפות ב"עוזרת בית" המצוינת (גם אם מתסכלת מאד לעיתים) וגם הסידרה הישראלית / ספרדית המפתיעה לטובה "ילדים ביער".
לליל הסדר התחלנו להתארגן כבר (או רק, תלוי את מי שואלים) ביום רביעי, אז קנינו את הדגים (שהזמנו מבעוד מועד), את הבשר ואת הירקות/פירות, התחלנו (כלומר T התחיל ואני עזרתי) לבשל, ואז בחמישי השלמות בסופר ועוד בישולים ובששי עוד......
ברור שאמרתי ל-T שלא צריך להתפרע ובבקשה להצטמצם בכמות ובמגוון האוכל, וכמובן שהוא לא ממש הקשיב. טוב, אם תשאלו אותו אז הוא הכין הרבה הרבה פחות סלטים מאשר בדרך כלל. אוקיי.
אפשר לדלג לפיסקה הבאה כי עכשיו אספר מה הוכן:
גם גפילטע פיש (לא מתוק, שזכה למחמאות מכל האורחים כולל נכדים וכולל יוצאי בוכרה ומרוקו) וגם חריימה (וקיבלתי הסבר סוף סוף מה בעצם ההבדל בין חריימה לבין דג מרוקאי).
גם עוף בתנור עם תפוחי אדמה ובטטות וגם בשר "אסאדו" בתנור עם שומר (שגדל בגינה) ואורז. לצורך העניין לא היינו אשכנזים.
היה גם מרק "קונסומה" (מרק בשר צלול) עם אטריות מקמח חומוס ש-T הכין בעצמו. לא היו קניידלעך.
גם כבד קצוץ וגם טרין כבד עם ריבת קומקוואט (תפוז סיני שצמח ב"עציץ" בחצר שהיה פעם אסלה).
וחזרת תוצרת עצמית. מצוינת. וגם חרוסת תוצרת עצמית.
וסלט חסה וסלט ירקות קצוץ.
לקינוח היה גם קרם ברולה וגם מגוון עצום של הגלידות של T, שנוסף להן הפעם טעם חדש - זעפרן. וגם עוגת פסח כנראה מצוינת (לא טעמתי) שאמא של חתני הביאה.
האורחים היו הורי, בתי והמשפחה, אחותו של חתני עם המשפחה ואמא של חתני עם בן זוגה. היה ממש נחמד וטעים ושמח וכולם קראו בהגדה וכולם שרו. הבנות של גיסתה של בתי מתוקות ומשחקות מאד יפה עם שרי ובאופן גורף כולם מעידים שהיה ערב מאד מוצלח.
הנכדים הגדולים נשארו לישון אבל לא הספקנו לעשות הרבה ביחד. הם נרדמו מייד כשכולם הלכו (נשמותק עלה לישון עוד קודם, נרדם בלי להחליף לפיג'מה ובלי לצחצח שיניים) ובבוקר הספיקו בערך חצי סרט "ספיידרמן - מימד העכביש" לפני שחתני הגיע לקחת אותם כי לנו עוד היו הרבה תכניות.
היינו מוזמנים לצהריים עם הורי לאחי וגיסתי ובין השאר היינו צריכים לנסוע למצוא מתנה כי אי אפשר לבוא להתארח בלי להביא משהו. מכה על חטא שלא הספקתי לחפש לה משהו בימים שלפני החג. נסענו לטירה אבל החנות האהובה עלינו סגורה מזה כמה זמן (לדעתי בלי קשר לראמאדן) ועוד חנות מתנות מולה גם היתה סגורה (נפתחה כנראה יותר מאוחר) אז בסוף נאלצנו לקנות מתנה הרבה פחות שווה והרבה יותר יקרה בסניף של "FOX HOME" בטירה, שאמנם היה פתוח אבל העובדות היו חסרות ידע וחסרות אונים ונתקענו בקופה המון זמן עד שהם הצליחו לחייב את כל מי שהגיע לקנות משהו. זה היה מתסכל אבל פשוט לא היתה לנו ברירה. התנחמתי במחשבה שגם אם המתנה לא תמצא חן בעיני גיסתי, היא תוכל להחליף אותה לפחות בכל סניף של FOX HOME. בסוף היא נראתה דווקא מרוצה.
משם עוד נסענו ליישוב סמוך לאסוף חבילה של אבא שלי שהגיעה בטעות ללוקר BOXIT של משפחה אחרת, שכאשר גילתה את הטעות (מאוחר מדי, אחרי שכבר הביאה את החבילה הביתה ופתחה אותה) טרחה ליצור קשר עם אבא (מזל שהטלפון על החבילה) ולתת לנו את הפרטים כדי לבוא לקחת. אחרי התקרית הזאת והקודמת (שבה BOXIT פתחו לי תא ריק ונאלצתי לחזור לשם כמה ימים אחרי כן עד שתיקנו את הטעות) הוחלט ברוב קולות שמפסיקים להשתמש בשירות הזה ומשלמים עוד כמה שקלים כדי לקבל את החבילה הביתה. או לחנות כלשהי.
אחרי כל זה נסענו אל אחי וגיסתי והיה גם שם טעים ונעים, האחייניות היו שם (ללא בעלה של אחיינית1 ששומר כשרות פסח) וגם אמא של גיסתי.
בחול המועד בינתיים חם ומגעיל ו-T עם אלרגיית אביב מטורפת אז לא עושים הרבה. הוא יצא לשייט עם מועדון השייט אבל לא היתה רוח והיה חם מאד, ואז הוא קיבל הודעה על בן דוד שנפטר ונסע גם ללווייה בחום הגדול. לא נעים.
בזמן הזה התלבשתי על ארון התרופות, שמאז מחלתו של T נהיה עמוס מדי בכל מיני תרופות ותוספי מזון שהוא התחיל לקחת והתחיל להיות בו בלגן. קניתי קופסאות פלסטיק גדולות ונוחות וסידרתי פחות או יותר לפי נושאים ומידת שימוש, ואני מקווה שהסדר הזה יחזיק כמה זמן לפני ששוב יתחיל להתבלגן.
הבוקר נפגשתי עם 'מחברת' לבקשתה בכפר סבא הירוקה ושוב נוכחתי לדעת איזה שירות גרוע ויחס לא אכפתי יש בקפה לנדוור שם וכמה אין סיבה לחזור אליו. זכרתי את זה מהפעמים האחרונות שנפגשתי שם עם 'קלי' ו'שני' ובאמת לא נראה שלמישהו שם אכפת. הסניף מתמלא גם ככה. אין תודעת שירות, אין ניהול. כלום. חבל.
מחר נשמור על הנכדים בבוקר ואולי ניקח אותם לבילוי כלשהו, ואז כבר נתחיל להתארגן לחופשה בדובאי - בדיקות קורונה וכו'. לא רוצה לחשוב על שדה התעופה ביום הטיסה אבל זה שלב הכרחי בדרך לחופשה הזאת ואני מקווה שבכל זאת נעבור את זה בלי יותר מדי דאגות ועצבים.
אז מועדים לשמחה והמשך שבוע טוב
