הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי תשלום על עבודה שעשיתי היה כשהייתי בת עשר ונשארתי לבד עם אחי בן החמש כשהורי יצאו.
עד אז הורי מעולם לא היו זקוקים לשירותי שרמטפות, כי סבתא שלי גרה איתנו עוד מלפני שאחי נולד. עוד מאז שסבא שלי חלה והם עברו לגור אצלנו, ואז הוא נפטר והיא נשארה. היתה להורי בייבי סיטר "בילט אין". יכלו לצאת לעבוד, ללמוד, לטייל, לבלות. סבתא שלי תמיד היתה.
אבל כאשר הייתי בת עשר, וכבר גרנו בארצות הברית, נולדה לי בארגנטינה בת דודה מאחותה של אמי, וסבתא שלי נסעה לבתה הצעירה לעזור לה בחודשים הראשונים שלאחר הלידה. סבתא שלי היתה בארגנטינה כשלושה חודשים, אם אני זוכרת נכון. וכך זכיתי להיות הבייבי סיטר של אחי, ולהרוויח 25 סנט לשעה.
הפעם הבאה שהרווחתי כסף, גם הוא עבור עבודת שמרטפות, כבר היתה כשחזרנו לישראל והפכתי לבייבי סיטרית מבוקשת בקרב השכנים. כבר הייתי בת 13 או 14 והיו לי כבר לקוחות קבועים. אהבתי מאד את המשפחות ששכרו את שירותי. אהבתי את האמהות הצעירות והיפות ששילמו לי ביד נדיבה ותמיד השאירו לי עוגה או משהו טעים לנשנש בזמן ששמרתי להן על התינוקות. אהבתי גם את הילדים, והם אהבו אותי.
 |
| @כל הזכויות שמורות לאתר https://www.babysitter.co.il/ |
בהמשך הרווחתי כסף מהורי כאשר ניקיתי באופן קבוע חלקים מהבית. כאשר עדיין גרנו בדירה אני הייתי הממונה על חדר האמבטיה והשירותים. נדמה לי שהרווחי עשרים לירות על כל ניקיון כזה אבל אני לא בטוחה.
כשעברנו דירה לבית גדול, המשכתי להיות ממונה על ניקיון חדרי האמבטיה - רק שהפעם היו שלושה כאלה, ועוד שירותי אורחים בנפרד. בנוסף הייתי ממונה על ניקיון החדרים שלי ושל סבתא שלי. על זה כבר לא קיבלתי כסף. נאמר לי שבגלל מעבר הדירה אין מספיק כסף כדי לשלם לי. מה שכן - למדתי היטב לנקות.
העבודה הבאה שלי היתה בבית מלון. גרנו בהרצליה פיתוח והצעתי את שירותיי לבין המלון שהיה מול הבית שלי. בית המלון שכר את שירותיי כפקידת קבלה, לדעתי בעיקר כי הייתי רב לשונית (דיברתי אנגלית, ספרדית וצרפתית). בכל חופשות בית הספר עבדתי בקבלה של המלון, ובנוסף אורחים היו שוכרים את שירותי השמרטפות שלי. זה היה הסידור המשתלם ביותר, כי באותה התקופה את אותו הסכום שהרווחתי בלירות בקרב השכנים שלנו, הרווחתי בדולרים אצל התיירים.
 |
| @כל הזכויות שמורות לאתר https://images.app.goo.gl/RobFTsCtU2zAQ8Ms6 |
באיזה שהוא שלב קיבלתי גם עבודת שמרטפות קבועה כל יום (פרט לימי שלישי) בשעות אחר הצהריים. זוכרת את הפעוט המתוק הזה, בן לאם חד הורית עולה מצרפת. הוא אהב אותי מאד. זוכרת שריחמתי עליו, שאמא שלו שמה אותו בגן בבוקר, ואז מטפלת לוקחת אותו הביתה, ואז אני מחליפה אותה ומשחקת איתו, מאכילה ורוחצת אותו ומרדימה אותו ורק אז אמא שלו היתה חוזרת מהעבודה. רק בימי שלישי היא היתה אוספת אותו מהגן אחר הצהריים.
את הכסף שהרווחתי מכל העבודות האלה ניצלתי כדי לעשות ולקנות דברים שהורי לא הסכימו לממן לי. זה מוזר לי לחשוב על זה עכשיו, אבל גם איתי וגם עם אחי, הורי חשבו שהם יכולים לשלוט בנו באמצעות הכסף.
למשל הם לא הסכימו לקנות לי בגדים חדשים, מרגע שהפסקתי לגדול ובעצם כבר שום דבר לא נעשה קטן עלי. במשך כמה שנים לבשתי את אותם הבגדים שקנו לי בארה"ב לפני שחזרנו ארצה.
אני למדתי בבית ספר ברמת אביב, שם אחד מהתחביבים של חברותיי ללימודים היה לנסוע לתל אביב לקנות בגדים. סתם בשביל הכיף. האמת שאני מעולם לא התלהבתי מכל עניין השופינג, אבל כן היה לי חשוב להשתלב בחברה, ולכן בלית ברירה השתמשתי בכסף שהרווחתי כדי לנסוע איתן מידי פעם לקנות לעצמי חולצה חדשה.
בנוסף, הורי לא הסכימו לתת לי כסף למספרה. הם אהבו שיש לי שיער חלק וארוך וחשבו שתספורות שונות זה מיותר. ברור שאמא שלי היתה מסתפרת וגם עושה צבע באופן קבוע, אבל ההיגיון שלהם היה שהיא היתה חייבת. היה לה שיער קצר ומסולסל וגם התחילה קצת שיבה, ולכן אי אפשר היה לתת לשיער שלה לגדול פרא. אצלי, לעומת זאת, לא היתה נדרשת כל תחזוקה מיוחדת לשיער היפה שלי, ולכן הם חשבו שמיותר לממן לי מספרה סתם כי בא לי. אז שילמתי בכספי על התספורות שלי, שאגב גם הן התאימו למה שהחברות אהבו, ולאו דווקא למה שבאמת התאים לי. לקח לי שנים עד שהבנתי מה אני אוהבת, מה טוב לי, מה מתאים לי. הייתי די clueless בכל מה שקשור לאופנה. האמת - עד היום אני לא משהו בתחום הזה. יכולה, אגב, לקחת שיעורים מהבת שלי.
הפעם הבאה שהרווחתי כסף כבר היה בצבא - הייתי מתכנתת וחתמתי קבע....בעצם מרגע זה ואילך הרווחתי כבר ממקצוע המחשבים. אבל לצורך "השרביט החם" זה כבר לא נחשב. זו כבר היתה "עבודה של גדולים".
