מרגיש לי כאילו חזרנו ונחתנו בריצה תוך שאינספור מטלות שהצטברו או נולדו תוך כדי תנועה מתנפלות עלינו.
זה בסדר, אין לי צורך "לנוח" במובן הזה, אבל באמת שהימים גדושים וטסים ועדיין יש תחושה של "להספיק, להספיק".
בסוף השבוע הראשון אחרי שחזרנו כבר הספקנו לארח כאן כבר בששי את בתי, חתני והנכדים ואת הורי. היה ממש כיף. הנכדים הגדולים גם נשארו לישון ושיחקנו וניגנו ודיברנו...היה טוב להיות שוב ביחד.
פרט לכך השבוע הראשון שלנו בארץ התאפיין בעיקר בהרבה מאד מטלות.
אחת המטלות היתה כרוכה בביורקרטיה ועורכי דין סביב הרצון של בתי וחתני לקנות דירה חדשה.
באחד הפוסטים האחרונים קיטרתי על הנושא הזה אצלם, והנה דווקא כשהיינו בחו"ל הם מצאו עיסקה שכן נראתה להם.
מדובר בבניין שאמור לעבור תמ"א מסוג "הריסה ובנייה מחדש", ואיכשהו מפה לאוזן הם שמעו על העניין עוד לפני שהדירות החדשות (לא אלה של דיירי הבניין עצמו) הוצעו למכירה בשוק. כתוצאה מכך המחיר הרבה יותר שפוי (או קצת פחות מטורף, תלוי איך מתבוננים על זה) ממחירי הדירות שהם ראו עד כה באזורים שעניינו אותם בהרצליה. מצד שני עוד אין בכלל היתר בנייה, עוד לא נבחר קבלן, עוד אין בעצם מפרט טכני שהיזם מוכן להתחייב עליו....ועוד ועוד "חורים" שאנחנו די התפלצנו כאשר חתני שלח לנו את המסמכים לעיון.
T הזהיר אותם מפני העיסקה והתחנן שייעזרו בעורך דין שמבין בענייני תמ"א, ואכן הם לקחו מישהו שעל פניו סגר להם חלק ניכר מן הפינות, אבל עדיין זו לא עיסקה שאנחנו היינו ממליצים להם לחתום עליה. ברם - לא אנחנו מחליטים, ובסוף הם חתמו על חוזה שהם די מרוצים ממנו. בכל מקרה מדובר במקרה הטוב על כניסה בעוד כארבע שנים. נקווה לטוב ושבאמת עורך הדין שלהם שריין להם בטחונות וערבונות כאלה שיוכלו לצאת ולקבל את כספם בחזרה בכל מיני שלבים שבדרך.
החלק שלנו עסק בעלויות שנבעו מבעלות שהיתה לבתי על חצי דירה שהיא בעצם שלנו. לפני שנים רבות קנינו שתי דירות עם 'שותפנו' ברווחים מהעסק שהיה להם אז, ורשמנו חצי דירה על כל אחד מילדינו - שבאותם ימים עדיין חיו איתנו בבית. גם כשבתי וחתני קנו את הדירה שהם גרים בה כרגע הם נתקלו בבעייה הזאת של מס רכישה מוגדל כתוצאה מכך שהיתה לה חצי דירה על שמה. טיפלנו בזה אז בדרך מסוימת וטיפלנו בזה עכשיו בדרך אחרת. בכל מקרה - זה טופל.
עוד אחת מן המטלות היתה למסור את הספה והכורסאות שלנו לחידוש אצל הרפד החביב ולבחור בד חדש עבור הכורסאות. את העור של הספה הוא הכריז שאין צורך להחליף, והאמת שאחרי שקיבלנו אותם בחזרה התברר שהוא צדק לגמרי. הוא שיפץ וניפח ומתח את העור ותיקן את הכריות היכן שמיינקוני קרע אותן והספה נראית כמו חדשה. הכורסאות יצאו לגמרי חדשות, עם בד קצת קטיפתי בגוון של ירוק כהה (שמתכתב עם הירקרק הבהיר של כסאות פינת האוכל) ו...אנחנו מאד מרוצים.
הייתי גם בביקורת אצל כירורג שד ואצל רופאת העור ובמספרה. דיווחתי לקופת החולים על המחלה וההחלמה של T מקורונה בחו"ל (רצוי שיהיה רשום במשרד הבריאות שהוא גם מחוסן וגם מחלים, לא?).
הגשתי לחברת הביטוח תביעה עבור הביטול של הטיול בקנדה עקב הקורונה של T.
חייבת לציין שיחסית הופתעתי לטובה מכל התהליך של הביטולים עקב הקורונה. גם בחו"ל וגם מול חברת הביטוח.
בחו"ל החברה להשכרת הרכב החזירה לנו את רוב מה ששולם, למעט איזה "קנס" מזערי על כך שהביטול חל יום לפני תחילת ההשכרה. המלון הראשון גבה לילה אחד, מאותה הסיבה, המלון השני גבה רק 25 דולרים קנדיים קנס והשלישי והרביעי לא גבו כלום, היות שעדיין נותרו מספיק ימים לפני הגעתנו כאשר בוצע הביטול.
סימן השאלה הגדול היוו כרטיסי הטיסה. זה היה הסכום המשמעותי. חברת התעופה הודיעה שהיא שומרת לנו את הזכות להשתמש בכרטיסים האלה (או שווה ערך ליעדים אחרים) עד פברואר 2023. זה היה יפה וטוב אבל אנחנו חושדים שלא ייצא לנו לממש את הזכאות הזאת עד אז.
חברת הביטוח בארץ אישרה מיידית את התשלום על הרכב והמלונות, אבל בסוגיית כרטיסי הטיסה הם טוענים, ובצדק, שעד שלא נוכיח שהם לא מומשו, לא ניתן לקבל החזר עבורם.
בצר לי פניתי לאתר שדרכו הזמנו את הכרטיסים מלכתחילה. אני מראש מסתייגת מאתרים כאלה של טיסות מוזלות (והן היו מוזלות משמעותית מאשר אותן טיסות ישירות בחברות התעופה). אבל כרגע נראה שהאתר הספציפי הזה דווקא שיחק אותה, וכנראה שנקבל את מלוא סכום כרטיסי הטיסה שלנו בחזרה בימים הקרובים.
בקיצור, הייתי עסוקה.
היה עוד עניין קטן ביורוקרטי שממש עצבן אותי מול הבנק שלנו. כן כן אותו בנק שכבר הביא לנו את הקריזה כמה פעמים בשנה האחרונה. כן, היינו עוזבים לו היינו חושבים שבנק אחר ייתן לנו שירות ויחס טובים יותר. כבר היו לנו בעבר חשבונות גם בבנקים אחרים, וגם להורי ולבתי....בקיצור כולם דומים מהבחינה הזאת. כעת אנחנו ממתינים להיווסדו של בנק ONLINE בלבד....שהבנתי שהקמתו כבר בשלבים מתקדמים.
בחזרה לסוגייה הנוכחית, אנחנו מפקידים צ'קים של דיירים דרך האפליקציה ובדרך כלל זה עובד יפה. לקחתי איתי צ'קים לחו"ל להפקדה במועדם, ושמתי לב שאחד הצ'קים לא הופקד. הצ'ק לא הופיע כלל בפעולות העו"ש. בדקתי והוא גם לא הופיע ברשימת הצ'קים שחזרו. פניתי דרך האפליקציה ל"בנקאי שלי", שכבר הבנו בסוגיות אחרות בעבר, שהיא בחורה די מטומטמת ללא הרבה ידע או הבנה וגם בלי מוטיבציה להגדלת ראש כלשהי. כבר ביקשנו שהיא תוחלף אך זה לא קרה, ובינתיים התחלף גם מנהל הסניף. "הבנקאית שלנו" הציעה להפקיד את הצ'ק שנית, וכך עשיתי, ושוב הוא נעלם בתהום הנשייה. אגב, לו הצ'ק היה אכן מופיע היכן שהוא במאגרי הבנק, האפליקציה כלל לא הייתה מאפשרת לי להפקידו שנית. שוב הצ'ק לא הופיע אפילו ברשימת הצ'קים שחזרו. שוב פניתי ל"בנקאית שלי", שהפעם לא הייתה לה ברירה והיא ביררה את העניין וחזרה אלינו עם תשובה תמוהה.
הדיירת שכתבה את הצ'ק היא קצת עצלנית, ובמקום לכתוב בשורת ה"לכבוד" את שמותיהם של T ושל שותפנו (זו דירה שמשותפת לשניהם) היא כותבת רק את שמו של שותפנו (שהוא גם קצר יותר). שיהיה ברור, מדובר בדיירת שעושה זאת כבר שמונה שנים. אבל אחרי שמונה שנים פתאום יום אחד החליט פקיד כלשהו בבנק שחייבים את שני השמות. בסדר, אז תחזיר את הצ'ק או תיצור קשר... למה להעלים את הצ'ק כלא היה? שוב? בעקבות זאת הודיעה לנו הבנקאית "שלנו" שעלינו להפקיד את הצ'ק פיזית בבנק. רק שהיינו בחו"ל....... זה פשוט לא ייאמן, ההתנהלות הזאת של הבנקים.
אגב כשחזרנו והגעתי לסניף הבנק המקומי (אני צריכה להגיד תודה שעדיין לא סגרו את הסניף ביישוב הזה???) הודיע לי הפקיד בכניסה שאני לא יכולה להיכנס בלי לקבוע תור מראש. הרי אין בכלל כספרים ("טלר"ים) בסניף הזה. לא ברור בכלל למה הוא משמש. מזלו שאני לא אדם אלים. עמדתי ללכת (ולקבוע תור) ואז הוא אמר שאני יכולה להפקיד את הצ'ק במכונה. הוספתי את השם החסר והפקדתי את הצ'ק, ונכון לעכשיו נראה שהוא נקלט והכל בסדר. בא לציון גואל.
מה עוד היה לי? אה, כן - היה לי תור לעיסוי שנקבע לפני חודשיים. בבוקרו של התור התקשרו מהספא שהם צריכים גם להזיז את התור וגם להעביר אותי למישהי אחרת, שעדיין לא הייתי אצלה. האמת, הם תמיד כל כך גמישים ובסדר איתי שלא עשיתי מזה עניין, והסכמתי. וטוב עשיתי. הבוקר הלכתי לעיסוי והבחורה היתה ממש מצוינת. כבר קבעתי אצלה שוב בעוד חודש.
באותו השבוע שרי היתה חולה כל השבוע - מן מחלת חום גבוה שכל ילדי הגן חלו בה - וביום חמישי, למרות שכבר הבריאה, לא בא לה ללכת לגן. בתי שאלה אם נוכל לשמור עליה ולמרות שזה היה יום בישולים וסופר וכו' לקחנו אותה אלינו ופשוט שילבנו אותה בפעילויות שלנו. בסך הכל היה בסדר. היא היתה מתוקה וזרמה עם רוב הדברים שהיינו צריכים לעשות, ואני כמובן הקדשתי לה הרבה תשומת לב ובסך הכל נראה לי שהיה לה נחמד איתנו.
בשבוע שעבר גם נפגשנו עם שותפנו ושריתה, וביום ששי אספנו את הבת של בת דודתי מאורגון שהיתה בארץ עם קבוצה של "תגלית", והחליטה להישאר בארץ עוד כמה ימים כדי להיפגש עם כמה בני משפחה שיש לה כאן. בששי בערב כולם הגיעו לארוחה (כולל משפחתו של אחי כולל בני זוגם של האחייניות מלבד אחי שהיה בכנס בחו"ל).
הילדה - בת עשרים ואחת כמעט - פשוט מקסימה. ילדה טובה, מנומסת וחביבה ומחונכת היטב והיה תענוג לארח אותה.
מהרגע שהגיעה הציע לעזור לנו בכל דבר, כיבסה את הכביסה שהצטברה לה לגמרי בעצמה, הודתה על כל דבר שהכנו בשבילה או עשינו יחד איתה והסתדרה מצוין עם הנכדים, למרות שלא ידעה מילה עברית והם עדיין לא ממש יודעים אנגלית. איכשהו הסתדרו.
בנוסף לארוחה המשפחתית בששי גם טיילנו איתה קצת בטיילת של נתניה בשבת לקראת השקיעה, ישבנו איתה בבר יין ולמחרת לקחנו אותה לעכו העתיקה ואכלנו חומוס אצל סעיד בשוק...בקיצור עשינו איתה דברים שלא עשתה עם קבוצת "תגלית".
השבוע היתה לנו אזכרה לחמי וגם ניחום אבלים - נפטר בעלה של בת דודה של T - ובאחד הימים הנכדים (שכבר נמצאים בחופש הגדול) ביקשו לבוא לישון אצלנו וביליתי איתם יומיים קסומים.
בששי הקרוב לא תהיה ארוחה - יש לחכמוד מסיבת יום הולדת בששי אחר הצהריים - וממש התאים לי שבוע אחד פשוט לנוח ולא לבשל או לארח. אולי נקפוץ רק עם הורי למסעדה בששי בערב, אולי ניפגש עם חברים......משהו ברגוע.
יש עוד הרבה דברים לכתוב ולתעד אבל הפוסט הזה כבר ממש ארוך אז........המשך יבוא
