במדור השרביט החם הציע השבוע מוטי לכתוב רשימה של הדברים הקטנים הטובים שקרו לנו לאחרונה ושהצלחנו, למרות המצב, לשים לב אליהם ולהוקיר אותם.
מוטי סיפר שקיבל את הרעיון ממני, בפוסט הזה, וגם על כך אני מודה לו.
אז הבה נראה על אילו דברים אני מודה היום:
לשאלתי (כבכל בוקר) לשלומו, אבא דיווח שהוא מרגיש מצוין היום, שהיה בחדר כושר, שהוא קורא בעיתון (בתקופה שהרגיש גרוע לא הצליח בכלל להתרכז בקריאה), שהוא הזמין מונית לאחר הצהריים כדי להגיע אלינו לארוחת ערב (T מכין היום פיצה, שהורי מאד מאד אוהבים), ובנוסף שהוא קיבל מכתב עידוד ממי שהיה אחד הבוסים שלו כשעבד בקליפורניה.
כאמור - T מכין פיצה הערב. רק הורי יגיעו, כי בתי ומשפחתה מוזמנים לאמא של חתני. אמנם קצת עצובה שהם לא יגיעו אלינו, אבל שמחה שהם מוזמנים ושהם יבלו יחד עם משפחתו של חתני. גם זה חשוב.
היו כמה בננות שהתחילו להרקיב (אנחנו כבר כמעט לא אוכלים בננות בזמן האחרון, מסתבר) אז T אפה מהן עוגה שמריחה ממש טוב.
בשיחה ארוכה עם בתי - שהיה כל כך עסוקה בימים האחרונים שלא הצלחנו בכלל לדבר - שמעתי עוד כמה דברים טובים.
שגם בית הספר של נשמותק עשה "רילוקיישן" לבית ספר חלופי וכעת הוא לומד כל יום. עוד היא סיפרה שבית הספר באותו אזור של הגן החלופי של שרי, כך שלפחות שני הילדים לומדים באותו המיקום פחות או יותר.
שאפילו חכמוד הלך יומיים לבית הספר השבוע ולא רק למד דרך ה"זום".
שנשמותק קיבל רשמית אבחון להפרעת קשב וריכוז (ADHD) ובתי העבירה את התוצאות למורה שלו וגם שוחחה איתה ארוכות. גם המורה וגם הפסיכולוגית שלו וגם הפסיכיאטר שבדק אותו (וגם המאבחן של הפסיכו-דדיקטי) מאד מעודדים אותם לעשות את התהליך של הבחינה של המחוננים, כי הם (כל אחד מהזווית שלו) מבינים שזה יתרום לו לא רק אקדמית אלא גם רגשית וחברתית. עוד הם המליצו בכל זאת לנסות טיפול תרופתי - וכנראה שבהדרגה הם יתחילו עם זה בחודש הבא (כחודש לפני מבחן המחוננים).
בינתיים נשמותק מאד מאד נהנה גם מהטיפול הפסיכולוגי שהוא עובר, גם מחוג הטניס שהתחיל לאחרונה וגם משיעורי האנגלית הפרטיים שהתחיל לקבל.
גם על חכמוד עוברת עכשיו תקופה טובה. הוא משקיע הרבה בטיפוח הגוף (מתאמן בבית, בכדורסל, מסתפר כל שבועיים...) ומצב הרוח שלו בסך הכל ממש טוב.
נדמה לי שהטיפול בדיקור שעברתי אצל 'שנטי' באמת התחיל להשפיע. הכאב באמה השתנה...ואני יותר אופטימית שהמשך הטיפול אצלה באמת יעזור.
התחלתי לקרוא את הספר אינטימיות מאת קייטי קיטמורה (אבל באנגלית) ואני אמנם ממש בהתחלה אבל זה בינתיים נראה טוב.
בהליכה שעשיתי הבוקר (בששי שבת אנחנו הולכים בחוץ, כי בששי חדר הכושר נפתח רק בשמונה, ולא בשש, ובשבת הוא סגור) היה ממש קריר ונעים. באמצע הדרך נצמד אלי כלב, שמשום מה היה משוחרר באחד המושבים שלידנו, אבל הוא היה ידידותי ולא הציק. הוא הלך איתי פחות או יותר דרך המושב שלו והמושב השכן, ורק כשהגעתי לפאתי היישוב שלי בחזרה הוא משום מה החליט לשנות כיוון. צילמתי אותו בכוונה להעלות את תמונתו לפייסבוק כדי לשאול למי הוא שייך ומדוע הוא מסתובב חופשי....
כפי שסיפרתי באחד הפוסטים הקודמים, T התחיל להצמיח ייחורים של בטטה כדי לשתול בגינה.
בהתחלה זה נראה ככה
וזה דבר קטן אבל כל כך משמח.........ומעבר לעובדה שאני מאד אוהבת את העלים של הבטטה, ייתכן שבקרוב יהיו לנו בטטות למאכל, ממש בגינה.
