בבוקרו של היום הלפני אחרון של הטיול שלנו ברוקי'ס הקנדיים, די מהר לאחר שסיימנו את ארוחת הבוקר ועזבנו את המלון, ראינו אייל קנדי (בעצם איילה או איילית....) בצד הדרך. זו לא הזווית הטובה ביותר לצלם חיית בר מקסימה אבל בשלב הזה נאלצנו להסתפק בזה, בתקווה לתצפיות טובות יותר בהמשך.
משם המשכנו אל אגם נוסף בשם MEDICINE LAKE
האטרקציה המיוחדת שלה זכינו שם, היה דוב שחור שליחך עשב בנחת בצד הדרך.
לאחר שהתפעלנו מהנוף ומהדוב, המשכנו ליעד הבא שהיה MALIGNE CANYON.
זהו עמק מרהיב ביופיו עם מפלים נהדרים ומסלול הליכה כיפי. יש מעליו שישה גשרים, ומיטיבי לכת יכולים לעשות את כל המסלול (הלוך ושוב) או - כמו שאנחנו בסוף בחרנו לעשות - להתחיל מגשרים 1-4 (חלק ניכר בעלייה ואז בירידה) ואל הגשרים חמש ושש לנסוע בנפרד.
זו לא היתה התכנית המקורית, אבל בגלל הגשמים של היום הקודם החלק שהוביל מגשר ארבע לגשר חמש היה בוצי וטובעני והאמת שגם הנוף שם לא היה מזהיר, אז קצת אחרי שעברנו את גשר ארבע החלטנו שהספיק לנו וחזרנו לרכב.
כל האתרים שהמליצו על הטיול הזה צדקו ובגדול. זה היה אחד היעדים היפים והמיוחדים באמת, בתוך כל גן העדן הזה שקוראים לו הרוקי'ס הקנדים.
בסוף המסלול, עייפים אך מרוצים, נסענו למלון אחר, שהיה ממוקם מצפון מזרח לעיירה ג'אספר.
גם שם, בדומה למלון הקודם, היה לנו אח בחדר, אבל לשם שינוי הוא לא היה אח עצים אלא פעל על גז, וניתן היה להדליק ולכבות אותו בסיבוב קל של כפתור על הקיר.
לפני הארוחה עוד יצאנו להליכה בסביבה וכמובן שקצת הצלחנו ללכת לאיבוד כי - כפי שכבר הזכרתי - השילוט הוא לא הצד החזק של הקנדיים. מזל שהיה לנו GOOGLE MAPS ושהורדתי את כל המפות של כל האזור ל-OFFLINE MAPS מבעוד מועד.
אגב זה מומלץ בכל טיול בכל מקום בעולם. להוריד מפות OFFLINE באפליקציית GOOGLE MAPS ולהמנע ממצבים לא נעימים בהם אין בכלל קליטה (כי אם יש קליטת לוויינים, אפליקציות הניווט לא מחפשות מסלולים חדשים אם הן לא במצב מקוון).
למחרת היה יומנו האחרון ברוקי'ס. הטיסה שלנו לבוסטון היתה מתוכננת לשש בבוקר למחרת, אז באותו הלילה תכננו ללון שוב במלון הסמוך לשדה התעופה של קלגרי.
הנסיעה חזרה לקלגרי היתה צפויה לארוך כארבע שעות, אז החלטנו לטייל עוד קצת בשעות הבוקר בסביבת הגן הלאומי ג'אספר ורק אז להתחיל את דרכנו בחזרה.
כשעברנו ליד מקום בשם SNARING התמזל מזלנו ופגשנו עדר של נקבות אייל קנדי בצד הדרך
זה היה מאד משמח.
לאחר שנפרדנו מהאיילות המשכנו אל יעדנו הראשון, שהיה אגם בשם PATRICIA LAKE.
האגם הבא שביקרנו היא אגם PYRAMID למרגלות הר PYRAMID.
במשך כמה פעמים לאורך כל השבוע הזה צחקנו ושאלנו את עצמנו אם אי פעם מתרגלים לכל היופי הזה. אם אי פעם רואים עוד אגם יפהפה או עוד מפל ומפטירים בבוז "נמאס". כי לנו זה ממש לא קרה.
היעד הבא שלנו היה כבר בדרך חזרה, אל מפלי ATHABASCA.
זה היה סיום הולם לשבוע הנהדר הזה בחיק הטבע הקנדי, והתחלנו את דרכנו לקלגרי.
בדרך כשעברנו בפעם האחרונה דרך הגן הלאומי BANFF, עוד הספקתי לתפוס צילום קטן של קרחון WAPTA מעל אגם BOW.... ככה בשביל הפרידה.
עצרנו בדרך לנשנש משהו והמשכנו ישר אל שדה התעופה כדי להחזיר את הרכב, ישנו באותו מלון בו שהינו בלילה הראשון בקלגרי ואכלנו ארוחת ערב באותה המסעדה.
לפנות בוקר אספה אותנו מונית לשדה, וחזרנו לחיקם של בני, כלתי והנכדים המתוקים שכבר חיכו לנו בכיליון עיניים.
על השהייה בבוסטון איתם ועל החופשה הקצרה שלקחנו איתם לקייפ קוד, אשתדל לכתוב במהלך הימים הבאים.
הסיכום הוא שהיה טיול נהדר. נהנינו מאד ולמזלנו גם הרגשנו טוב. כן, גם T לא חטף אף התקף במהלך כל החופשה ולמעשה כבר כמה שבועות שהיו מעט "התחלות של" התקף שלא התממשו בסוף. זה היה מאד משמח (וקצת מלחיץ, כי יוצא שאנחנו "מחכים" כל הזמן להתקף הבא שיגיע...) ופרט לכמה בעיות עיכול (שהוא סובל מהן מאז הניתוח ואני סובלת מהן כל חיי אבל הן מחמירות בנסיעות ושינויים בשיגרה) הרגשנו ממש טוב, וזו ברכה.
בינתיים חזרנו לישראל ויש כבר מה לעדכן גם מכאן....אגיע גם לזה.
