כל השבוע שעבר T לא הרגיש כל כך טוב, לא היו לו אנרגיות והבטן שלו עשתה בעיות.
היה יום אחד השבוע שדווקא התחיל יותר טוב והוא הרגיש מלא אנרגיות. היה אפילו יום אחד שהבטן הייתה רגועה יחסית - אבל אחר כך שוב זה חזר. וגם עכשיו הוא מלא גאזים והבטן עושה בלגן ואף אחד מהרופאים לא מצליח להבין ממה זה נובע. מחכים שהפרופסור יחליט מה ואיך בודקים הלאה.
בסוף השבוע יחול יום הולדתו העשירי של נשמותק. היינו ערוכים לערוך את ארוחת יום ההולדת אצלנו בששי בערב, והוא גם הזמין אצלי את עוגת השוקולד שאפיתי לכבוד יום הולדתו של אבא שלי באפריל, ואז פתאום חתני התקשר להזמין אותנו אליהם. והוא אמר שגם הורי מוזמנים. מדובר באירוע נדיר לאחרונה, אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה בתי וחתני הזמינו אותנו לארוחה אצלם, מתי בפעם האחרונה הם חגגו אצלם יום הולדת של מי מהילדים, וממש לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הם טרחו להזמין גם את הורי.
שמחה גדולה.
אמרתי לחתני שיתקשר בעצמו אל הורי להזמין אותם, לשמח אותם. לא יודעת אם הוא הבין את מה שרמזתי שם, אבל הוא התקשר והם באמת שמחו. וגם - כמוני - התפלאו.
קנינו לנשמותק סוני פלייסטיישן חדש (במקום הנינטנדו הישן שלהם) וחכמוד כבר גילה אותו במקרה כשנכנס לחדר האורחים ללכת שם לשירותים באחד הביקורים. השבעתי אותו לשמור את זה בסוד, אני מקווה שאכן שמר. וגם אם לא - לפעמים זה כיף לחכות למתנה שאתה כבר יודע שאמורה להגיע.
T אמר לבתי לקנות משחקים לפלייסטיישן כדי שיוכלו לשחק מייד כשיקבלו את זה, אבל כמובן שזה עדיין לא קרה. אמרתי לו שזה לא נורא ושאפשר להוריד משחקים באופן מקוון, לעשות מנוי ועוד. בכל מקרה לא אנחנו אמורים לדאוג לכול.
בגיזרה אחרת: לא יודעת אם בזמנו קיטרתי כאן על הפינוק של החתולים שלנו ד' ז"ל ו-ל' - הם כמעט לא אכלו אוכל רטוב של חתולים (מעדנים, שימורים) והיו מאד בררניים לגבי איזה שימורים הם אהבו ואיזה לא. עם המזל שלנו, תמיד כאשר היינו מוצאים מוצר שהם אהבו, בשלב כלשהו הוא אזל מהשוק או הפסיקו לייבא או לייצר בכלל. זה היה קטע מעצבן של שניהם.
היה לי חשוב שהם יאכלו אפילו כפית של אוכל רטוב כל יום כי זה חשוב לכליות. חתולים לא שותים מספיק מים (למרות שהחתולים שלי אוהבים לשתות ישר מהברז) ויש להם נטייה בגיל מבוגר לבעיות בכליות. האוכל הרטוב מספק להם את הלחות החסרה. בין היתר.
מאז שהגיע מיינקוני, הוא אהב ממש כל סוג אוכל שנתנו לו. זה היה פשוט תענוג לראות אותו מתרגש כשראה אותנו מכינים לו צלחת ומתנפל על האוכל ומחסל אותו עד כדי ליקוק הצלחת לכדי מראה נקי ומצוחצח. ההתלהבות שלו איכשהו השפיעה מעט גם על ל', שהתחילה לאכול קצת יותר (אולי מפאת התחרות). ראיתי שהיא העלתה מעט במשקל מאז שהוא הגיע (שנים שהיא באותו משקל) וגם ראיתי את התוצאות בארגז השירותים שלהם.
אבל היא עדיין לא אוהבת כל סוג אוכל, ולאחרונה גם המיינקון החוצפן התחיל להיות בררן. סוגי אוכל שפעם הוא אהב עכשיו כבר לא, ויוצא שאני נתקעת עם קופסאות שימורים שקניתי כי הוא אהב ועכשיו פתאום הפסיק לאכול.
מצד שני, בצר לי הגשתי לו אתמול אוכל שלפני כמה חודשים הוא לא אהב, כי זה מה שנשאר לי, והוא טרף אותו. אז אולי זה לא מוחלט העניין הזה. אולי הוא פשוט צריך את הגיוון...... באמת חתולים מפונקים!
היום הנכדים שוב היו אצלנו כל הבוקר.
בתי הביאה אותם עייפים ורעבים, ונסעה לעבוד בקליניקה. מייד הכנו להם ארוחת בוקר ושמנו להם סרט ("משפחת סופר על") עד שהבריכה במושב הסמוך נפתחה.
נסענו עם שלושתם לבריכה וזה היה ממש נחמד. לשם שינוי שרי היתה עם המצופים אז היא היתה יחסית עצמאית ולא הייתי צריכה להחזיק אותה על הידיים כל הזמן. בבריכה הזאת זה שיפור משמעותי כי בניגוד לבריכה באחוזה, שם אין בכלל "עמוקים" ואני יכולה לעמוד בכל מקום לכל אורך הבריכה, הבריכה במושב היא בריכה רגילה וחלק נכבד ממנה אני לא מצליחה לעמוד.
שרי התנהגה יפה רוב הזמן וגם כאשר היו עניינים הצלחנו לפתור אותם בנועם. לדוגמא כאשר קנינו להם ארטיקים וכמו תמיד אחרי שהיא בחרה טילון היא פתאום החליטה שהיא בעצם רוצה את הגלידה שנשמותק בחר. אמרתי לה שתטעם את הגלידה שלו ואם זה טעים לה אקנה לה גם כזה. היא סרבה לטעום, אז אמרתי לה שאם כך - או שתאכל את הטילון שהיא עצמה בחרה או שאם היא רוצה אני יכולה לזרוק אותו לפח. היא התלבטה רגע והחליטה שעדיף טילון ביד - וחיסלה אותו בתאווה רבה.
בתי קנתה לה משקפת וורודה וחמודה אבל נראה לי שהגודל לא ממש התאים לפרצוף החמוד הקטן של הילדה, חלק מהזמן עין אחת היתה חצי עצומה וחלק מהזמן חדרו מים למשקפת. למרות זאת, היא התעקשה לחבוש אותה. לא התעקשתי. בכל פעם נכנסנו למים עם המשקפת, ואחרי כמה דקות היא הסירה אותה ואני כרכתי אותה סביב הזרוע שלי ולא עשינו מזה עניין.
כשרצינו ללכת הביתה - T הכין ארוחת צהריים - היא רצתה לשטוף את הרגליים ביציאה מהבריכה, אבל בדרך לרכב כמובן שהן התלכלכו בעפר - אז היא התחילה לבכות וסירבה להיכנס לאוטו. הרמתי אותה ושטפתי את הלכלוך מהרגליים שלה בעזרת בקבוק מי שתייה, אבל היא לא נרגעה. היה חם והיינו עייפים ורעבים אז התחלנו לנסוע ככה, כשהיא בוכה, והצלחנו בדרך להסיח את דעתה בדיבורים על דברים אחרים ועד שהגענו הביתה - אחרי שלוש דקות בערך - היא כבר היתה בסדר.
חכמוד ונשמותק נהדרים איתה, כל כך אוהבים אותה וסבלניים איתה. זה תענוג לראות.
הם התקלחו שלושתם יחד ובינתיים T ואני הכנו את הארוחה, ואז אנחנו התקלחנו והם שיחקו בלגו, ואז בתי הגיעה והצטרפה אלינו לצהריים.......ואז הם הלכו ואנחנו נרדמנו חזק. מאד מעייף להיות קייטנת סבא וסבתא :)
