דרום אפריקה - קייפטאון (CAPETOWN) וכף התקווה הטובה

החלק הכמעט אחרון בטיול שלנו בדרום אפריקה היה באזור קייפטאון.
כמעט אחרון - כי אמנם אחרי קייפטאון טסנו למאוריציוס, אבל חזרנו משם ליומיים ביוהנסבורג לפני שטסנו חזרה לישראל.
הנסיעה מהרמנוס היתה קצרה ותכננו להגיע מוקדם ולראות הרבה ממה שיש לעיר היפה הזאת להציע כבר ביום הראשון.

האטרקציה הראשונה ברשימה שלנו היתה "הר השולחן", TABLE MOUNTAIN. הר, או בעצם רכס דמוי שולחן, אליו עולים ברכבל, וממנו צפוי להתקבל נוף מרהיב של העיר, המפרץ וכל הסביבה.

מבט זריז מלמטה לכיוון הר השולחן בישר לנו שהוא (איך לא?) מכוסה בעננים.
מהנקודה הגבוהה ביותר אליה הצלחנו להגיע מתחת לעננים, ללא רכבל, נגלה בפנינו הנוף הנהדר הזה.

אבל מעל לקו הגובה הזה, הכל נראה ככה

ואין מה להישאר במתח. זה היה מצבו של הר השולחן לאורך כל השהייה שלנו בקייפטאון.
פרט כמובן לבוקר שבו נסענו לשדה התעופה כדי לעזוב את העיר............כשכבר לא היה לנו זמן להתעכב ולעלות אליו.

בימים בהירים הוא אמור להיראות בערך כך (כל הזכויות שמורות ל-PLANETWARE) *

"קללת העננים" הזאת הרי רודפת אותנו בטיולים מזה שנים רבות, כך שלא ממש הופתענו, ובכל זאת קצת התאכזבנו.

כיון שכך, יצאנו כבר באותו היום דרומה, לכיוון כף התקווה הטובה.

יש משהו מעורר התרגשות וגם ענווה.....לעמוד בקצה של יבשת. לצפות במפגש של שני אוקיינוסים: האטלנטי וההודי.

סיירנו בכל האזור, שהוא שמורת טבע ענקית של הכף

בדרך חזרה עצרנו לאורך כמה חופים מרהיבים

בין היתר חוף הפינגווינים..........

פינגווין צעיר........

וזכינו להופעת רחוב חביבה

אגב, הרביתי להזכיר את עניין מחסור המים, שברוב המקומות (פרט לאודסהורן) קצת לגלגנו עליו בינינו לבין עצמנו, כי יש להם מים בשפע.
אבל השיא של העניין הזה היה בקייפטאון.
כאן המחסור, או לפחות יחסי הציבור שלו, בלטו יותר מבכל מקום אחר בדרום אפריקה.

בכל פינה זעקו שלטים לחיסכון במים, ובמלון שלנו בשירותים היה שלט כזה:

זאת בנוסף כמובן לשלטים הרגילים המבקשים לחסוך במים ולהתחשב בסביבה ולא להחליף מגבות כל יום וכו'........

למען הסר ספק - אין אצלי מצב שבו אני לא מורידה את המים בשירותים, ולא משנה מה בדיוק עשיתי שם.
עם כל הכבוד למחסור המים בקייפטאון, הם נאלצו לחסוך בדרכים אחרות, אני לא שיתפתי פעולה.

בלי קשר לכך המלון היה ממש מתחת לכל ביקורת, הכל התפרק שם, כולל ראש המקלחת שנפל לי על הראש תוך כדי מקלחת....וממילא זרזיף המים שיצא ממנו היה כזה שדחיתי את חפיפת השיער למאוריציוס.......

בערב נסענו למרכז העיר, הסתובבנו במרכזי בילוי וקניות, אכלנו במסעדה נחמדה במרכז העיר (שבה לשמחתנו אכלו ובילו יחד גם שחורים וגם לבנים), וטיילנו לאורך החוף ליד המלון שלנו, נהנים מהשקיעה היפה.

וכך הסתיים היום הראשון שלנו בקייפטאון.
המשך בפוסט הבא........

דרום אפריקה - הֶרְמַנוּס - HERMANUS

יש לי חוב קטן מהפוסט הקודם על דרום אפריקה - שכחתי לגמרי לספר על משהו שקרה לנו בחדר בבית ההארחה באודסהורן:

כידוע, יש לנו שני חתולים אהובים, שבכל פעם שאנחנו נוסעים אנחנו דואגים להם לבייבי סיטר. היו תקופות שקרוב משפחה גר אצלנו בבית בכל התקופה שנעדרנו, תקופות אחרות היו 'שריתה' ו'שותפנו' מגיעים פעם ביומיים שלושה לוודא שהכל בסדר, לתת אוכל ומים ולבדוק את השירותים האוטומטיים שלהם, שהם תקינים, ובתקופה האחרונה מגיעה השכנה 'שלהבת' כמעט כל יום, לתת אוכל, לנקות את ארגז החול (שהוא כבר לא אוטומטי ולא מנקה את עצמו), לפתוח להם ברז כי הם אוהבים לשתות מים זורמים, וגם לתת ליטופים.

הטיול הפעם היה ארוך במיוחד והתגעגענו מאד אל חתולינו, ומידי פעם היתה 'שלהבת' שולחת לנו תמונות שלהם, שנרגיש שהכל בסדר.

למה הזכרתי את זה? כי אנשים שיש להם חיות מחמד  בבית רגילים שבכל שעות היום או הלילה פתאום "מישהו" מטפס עליהם, מטייל עליהם, מתיישב עליהם - זה חלק מהיום יום, ולא מתייחסים לזה במיוחד.

באחד הלילות באודסהורן, חלמתי שאני בבית במיטה, ואחד החתולים מטייל עלי, כפי שהוא נוהג לעשות כמה פעמים בלילה. לפעמים הוא גם מתיישב ומגרגר ואני מלטפת אותו מתוך שינה, אבל באותו לילה רק הרגשתי שמטיילים עלי.
בנוסף, מתי שהוא מוקדם יותר במהלך הלילה, שמעתי חבטה מכיוון המקלחת, אבל ישנתי די חזק ולא נתתי לזה להעיר אותי לגמרי.

כשהתעוררתי בבוקר מצאתי בפינת החדר חתולה.
עכשיו הבנתי שהחבטה ששמעתי הייתה הקפיצה שלה דרך חלון המקלחת ונחיתתה על רצפת החדר, ושה"חלום" שמישהו מטייל עלי לא היה בעצם חלום בכלל....................

בעלי בית ההארחה סיפרו אחר כך שהיא בכלל חתולה של שכנים, שמאד אוהבת להציק לאורחי בית ההארחה.........
כמובן שדאגנו שהיא תצא מהחדר ולמחרת כבר ישנו עם חלון סגור............

מאודסהורן ירדנו בחזרה לאזור החוף, אל עיירה מקסימה בשם הֶרְמַנוּס, HERMANUS, לא רחוקה מהעיר קייפטאון, אליה נגיע בהמשך הטיול.

כבר כשנכנסנו לעיר הרגשנו בנעימות ובנינוחות שלה, ראינו את בתיה היפים (שחלקם לא היו מגודרים בתיל או גדר מחושמלת), והתפעמנו מהחוף היפהפה שלאורכו היא ממוקמת.

המלון שלנו כן היה מגודר היטב, עם שער חשמלי וגדר חשמלית, ומיד כשהגענו הסבירו לנו שאין להסתובב ברגל לאחר ששוקעת השמש, אבל במהלך היום ראיתי הרבה תיירים ומקומיים שהולכים ברגל, מטיילים, מסתובבים במרכז העיירה ללא חשש.

הם קראו לו "בית הארחה" אבל זה בעצם היה מלון ממש. עם חדר אוכל וקבלה שעובדת 24/7, וחדר מעולה (ומקלחת מעולה) וארוחת בוקר מן הטובות שאכלנו בטיול (ואכלנו הרבה ארוחות בוקר טובות בטיול הזה). הוא אמנם עלה פי שניים מבית ההארחה הקודם, באודסהורן, אבל היה שווה.

מיד לאחר שהתמקמנו יצא לטייל לאורך המצוק שהיה ממש מעבר לכביש ביציאה מהמלון.

לצערי לא הצלחנו ללכת לכל אורך הטיילת המקסימה, עד לנמל, כי הכאבים בשוק הקדמי של T ממש התגברו ובאיזשהו שלב הוא התחיל לצלוע כל הדרך בחזרה למלון.
מיד כשחזרנו ביקשתי מפקיד הקבלה קרח, ופקדתי על T לנוח עם הרגל למעלה, עשר דקות עם קרח, עשר דקות בלי...כך עד שיצאנו לאכול ארוחת ערב.

היתה במלון הזה גם טלוויזיה טובה בכבלים, כך שנצלנו את זמן המנוחה וההחלמה של T בצפייה בסרטים.

בערב אכלנו במסעדה איטלקית נחמדה בשם LA PENTOLA, עם אוכל טעים ושירות אדיב.
ליד אזור המסעדות היה מגרש חניה.
היתה בו חניה חופשית, ללא תשלום.
אבל כמו בהרבה חניונים בדרום אפריקה, שוב נתקלנו בתופעה של בחור שמגיח משום מקום, עוטה על עצמו אפוד זוהר בצהוב או בירוק, מתחיל להכווין אותך למקום חניה (למרות שאין שום צורך בהכוונה), ומתחיל לברך אותך לשלום ולהבטיח לך ש"ישמור לך על הרכב" עד שתחזור.

מפאת רמת הפשע הגבוהה במדינה וכל האזהרות של המקומיים, נלחצנו בכל פעם מחדש מהעניין הזה. לא ידענו מה לעשות בדיוק, עד שראינו שהמקומיים פשוט שולפים שטר מכיסם ונותנים לחבר'ה האלה כסף בלי להתווכח בכלל.
הבנו שזה עניין של תרבות מקומית. כך תבטיח שלא יפגעו לך ברכב..........

למחרת בבוקר ירד גשם, אבל לפי התחזית הוא היה אמור להיפסק עד עשר, אך החלטנו לצאת לטיול קצר בשמורת טבע FERNKLOOF NATURE RESERVE (פֵרְנְקלוּף) שהיתה ממש צמודה לעיירה. יש בה הרבה מסלולים, חלקם קצרים יותר וחלקם ארוכים וקשים יותר, ובחרנו בקצר - כדי להקל על רגלו הדואבת של T.

הגשם באמת פסק, והשמורה נצצה בשמש הבוקר.

קצת התאכזבנו שלא ראינו בעלי חיים - אולי הם עדיין לא יצאו ממחבואם מפאת הגשם שירד - אבל שמחנו במיוחד כשפגשנו את הצב הזה, עם ה"חצאית" המיוחדת שלו.

גם התברברנו קצת בשבילים שלא היו מסומנים באופן כל כך ברור, ובסוף עשינו מסלול מעט ארוך יותר ממה שהתכוונו, אבל היה יפהפה שם - גם הצמחייה וגם הנוף.

משם ירדנו בחזרה לחוף, טיילנו קצת באזור, בנקודה בשם SIEVERS POINT

ומשם עברנו לחוף GROTTO היפהפה

ומצאנו שם מסעדה מקסימה על החוף ממש
ואחרי מנוחת צהריים (ועוד סרט בטלוויזיה) במלון שלנו, יצאנו למסעדת דגים מאד מומלצת בשם FISHERMANS COTTAGE.

המסעדה הייתה מפוצצת באנשים, והיא הייתה ממוקמת בתוך אוהל ללא חלונות. אין בה שירותים בכלל, ומי שצריך יוצא למלון הסמוך.
היה קצת חם ומחניק, אבל האוכל היה יותר ממצוין, וגם השירות.

כשיצאנו הספקנו לתפוס את השקיעה היפהפייה הזאת מעל למפרץ..............

למחרת יצאנו בדרכנו לקייפטאון.........תחנתנו האחרונה לאורך החוף הדרומי של דרום אפריקה.