טסנו ליוון וחזרנו מיוון והכל הלך שם בסדר גמור, אבל לפני שאתעד לעצמי את הנסיעה הזאת, אני רוצה לדבר על הדאגות שלי למיינקוני, והאמת גם לאבא שלי.
אתחיל מאבא כי הוא היה ממש בסדר הרבה מאד זמן, יותר מבסדר - חזר לפעילות מלאה - גם גופנית וגם בחוגים והשתתפות בהרצאות באחוזה, ובאמת היינו כבר צריכים לרמוז לו לא להגזים כדי לא להתיש את עצמו יתר על המידה.
בחמישי בערב הוא עוד השתתף בהרצאה, כנראה מאד מוצלחת, על שפינוזא - ואז בששי בבוקר הוא קם חלש לגמרי.
איכשהו הוא עוד הכריח את עצמו לקום להליכת בוקר ואף ללכת לחדר כושר - אבל אז הוא הרגיש שהוא רוכב על אופני הכושר ממש בהילוך איטי, בלי כוחות, והבין שהוא חלש מאד וחזר הביתה.
כשבאנו לבקר אצלם הבוקר הוא שכב במיטה.
באמת מפחיד לראות את אבא שלי שוכב במיטה, אבל כרגע אין שום תסמינים נוספים מעבר לחולשה, למרות שאמא אמרה שכאשר הוא עמד היא ראתה אצלו תנועות לא רצוניות של הראש. התסמין הזה היה לו כבר בשנה שעברה כשהיתה בעיית הצטברות הנוזלים ובעיות הבליעה, כך שקצת נבהלנו. אבל גם אז הבדיקות לא הראו בעיה נוירולוגית כלשהי (כמו התחלה של פרקינסון או משהו) וכשהוא התחיל להרגיש טוב יותר גם זה חלף, אז אולי זה רק קשור לחולשה עצמה.
האמת שייתכן שהוא פשוט חולה. חטף איזה וירוס - אולי אפילו קורונה - אבל בלי התסמינים האופייניים של קורונה או שפעת....
בכל מקרה כמובן בקשנו שיראה את הרופא באחוזה, שהאח יבוא לבדוק אותו....ובינתיים בהחלט שיישאר במיטה.
ברור שבגילו הכל יכול לקרות. אבל בכל זאת מקווים שזה יעבור...ומהר.
לגבי מיינקוני - ביום ראשון בלילה, ממש כשעלינו לישון לקראת הטיסה שלנו למחרת ליוון, פתאום שמענו קולות מוזרים מהסלון. וכאשר T ירד לבדוק מה קורה שם, הוא ראה שמיינקוני עובר איזה התקף פרכוסי / אפילפטי ממש.
אין צורך לומר שזה הבהיל אותנו נורא. זה ארך דקות ארוכות ופרט לפרכוסים החתול גם העלה קצף מהפה ופלט הרבה מאד נוזלים.
אחרי שהוא נרגע ראינו שהוא מבוהל ואין גם לו מושג מה עובד עליו, והוא נהם קצת - כמו שהוא עושה כשיש אזעקה.
ליטפנו אותו וניגבנו אותו (ואת הריצפה) ונשארנו איתו עד שראינו שהוא מתאושש וחוזר לעצמו, והרגשנו קצת חסרי אונים עם הטיסה על הבוקר. מה עושים בדיוק במצב כזה?
מי שהגיע לטפל בו פעמיים ביום בזמן העדרנו הוא הבן של השכנים, אחיה הצעיר של הקט-סיטרית הקבועה שלו בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא שהקדימו לה את הגיוס במפתיע, וכשהתקשרתי אליה לשאול אם היא יכולה לטפל במיינקוני כמה ימים היא ענתה (אחרי הרבה מאד שעות) שהיא בטירונות. אבל היא הפנתה אותנו אל אחיה, שמראש היא הכינה אותו להחליף אותה במשימה הזאת.
הילד בגיל של חכמוד, אוהב מאד בעלי חיים (יש להם כלבה, שני חתולים וגם הם מאכילים את חתולי הרחוב - סליחה, "חתולי הקהילה") ונראה מאד אחראי ונלהב לתפקיד.
הסברנו לו שאמנם אנחנו טסים אבל שמיינקוני לא הרגיש טוב ערב קודם, ושבמקרה שהוא רואה שמשהו לא בסדר, שיתקשר אל שריתה - שנשארה בארץ הפעם ולא טסה עם שותפנו, עם T ואתי ליוון - והיא הבטיחה שהיא תיקח אותו במקרה הצורך לוטרינר.
היינו בקשר שוטף עם הילד במהלך ארבעת הימים של הנסיעה, והוא דיווח שמיינקוני יותר מבסדר, אוכל ומתפנק ומשחק - ונרגענו קצת.
חזרנו בחמישי אחר הצהריים, ומיינקוני קיבל אותנו בשמחה וברוגע, מתפנק כרגיל ואוכל תקין ועושה את צרכיו כרגיל, אבל בששי בבוקר כשחזרתי מהליכת הבוקר הוא חטף התקף אפילפטי נוסף.
ההתקף הזה היה קצר יותר וכנראה חמור פחות מזה של ראשון בערב - כי אמנם הוא העלה קצף אבל לא פלט נוזלים כמעט - אבל זה היה מבהיל ומייד יצרתי קשר עם הוטרינר.
בהתחלה התקשרתי לוטרינר בפינת הרחוב שלנו, אליו עברנו עוד עם החתולה ל' אחרי שהחתול ד' נפטר, כי הוטרינר שטיפל בחתול ד' אמנם מקצועי ומבוקש מאד ביישוב שלנו, אבל כל ביקור אצלו זו המתנה מטורפת בלי קשר אם קבענו תור בשעה מסוימת או לא. הוא גם יקר מאד (כולם יקרים, אבל אלה שבפינה כאן הרבה פחות).
הוטרינר בפינת הרחוב הוא היחיד שמכיר את מיינקוני מההתחלה והוא קיבל ממנו את כל החיסונים עד כה - אבל כשהתקשרתי למרפאה קבלתי הודעת "המנוי אינו זמין" - ומדובר בטלפון קווי, לא סלולרי. זה היה מוזר מאד, ולא היה לי זמן להתלבט ויצרתי מייד קשר עם הוטרינר הקודם - שקיבל אותנו מיד.
עוד לפני שהגענו אליו T שאל את ה-AI האם יש לחתולים אפילפסיה, וקיבל תשובה מלאה ומקיפה שכן, אמנם זה נדיר יותר מאשר בכלבים (כך גילינו שכלבים נוטים לסבול מאפילפסיה) אבל זה קיים.
ה-AI פירט שיש סיבות אפשריות פיסיולוגיות כמו זיהומים שונים, בעיות כבד או כליות, יש סיבות נוירולוגיות כמו גידולים, ויש רעלים שעלולים לגרום את זה.
כך אמר גם הוטרינר, שביקש להשאיר את מיינקוני לבדיקות מקיפות, בטשטוש.
החתול נשאר אצלו שעות שעות שבמהלך נשללו בעיות כבד וכליות, זיהומים שונים כמו דלקת קרום המוח ואחרות, ובסופו של דבר ההמלצה היתה לפנות לנוירולוג, אולי לעשות MRI, בדיקת נוזל עמוד השידרה ועוד.
