התחנה הבאה שלנו בטיול בניו זילנד היתה אגם TAUPO (טאופו).
נפרדנו על הבוקר מ-ROTOROA ויצאנו לדרך, עם עצירה בפארק גיאותרמי מרהיב בשם "אוראקיי קוראקו"
"Orakei Korako Geothermal Park & Cave.
וטיפסנו על הגבעה שמהווה את הפארק - תוך שאנחנו נחשפים לעוד מראות מרהיבים, שלעיתים קשה לזכור שהם נמצאים על כדור הארץ.
היו כאן הרבה מאד עליות אבל לשמחתנו אנחנו בכושר טוב.
מאורקיי קוראקו יצאנו לכיוון מפלי הוקה - HUKA FALLS.
יצאנו לטרק לא ארוך אל המפלים, ששוצפים בעוצמה אדירה.
HUKA FALLS ממוקמים על אותו נהר WAIKATO, שהוא בעצם המוצא היחיד מאגם TAUPO. המארחים שלנו בצימר באותו לילה אמרו לנו שהוא לא רק האגם הגדול ביותר בניו זילנד, אלא הגדול ביותר בכל אזור אוסטרליה/אסיה.
ישנם די הרבה מסלולים שמובילים אל המפלים - אנחנו הגענו מכאן.
אגב כאן, על הגבעה הזאת, כאשר חזרנו כבר מהמסלול בדרך אל הרכב שלנו, פגשנו את הישראלים היחידים שנתקלנו בהם במהלך הטיול הזה. פשוט לא היו ישראלים בשום מקום. זה היה מוזר, מאחר שבכל העולם אנחנו רגילים לשמוע עברית בשלב כלשהו, שהפעם זה פשוט לא קרה. הישראלים הבאים שראינו היו בשדה התעופה במלבורן כשכבר היינו בדרכנו חזרה לישראל.
אלה שפגשנו כאן היו משפחה - אמא, אבא ושלושה ילדים - שהגיעו לרחוץ במים החמימים התרמאליים של הנהר. לא יצא לנו לשאול אותם אם הם תיירים או גרים בניו זילנד או שאולי הם מאלה שלקחו כמה חודשים (שנה?) חופש ומטיילים עם הילדים בעולם.............
המים הצלולים האלה בצבע טורקיז הפכו למוטיב חוזר בטיולים שלנו בארץ היפהפיה הזאת.
זה היה מסלול לא ארוך - כשעה לכל כיוון - אבל רצוף עליות וירידות .
מכאן יצאנו כבר לכיוון היעד - אגם טאופו.
במקור תכננו להגיע גם לאגם TAUPO עצמו ולעשות הליכה סביבו, אבל כבר התחיל להיות מאוחר ורצינו להגיע לצימר וגם לבקר שוב במרחצאות מים תרמאליים.
עד כה לנו במלונות וזה היה הצימר הראשון שלנו במסע הזה. בעלי הבית היו מתוקים מאד - בעצם כמו הרוב המוחלט של הניו זילנדים שפגשנו במהלך הטיול - והחדר שלנו היה אחד משלושה חדרים בקומה השנייה של הבית שלהם.
מדובר בזוג מאוקלנד בפרק ב' בחייהם שפרשו מהמרוץ המטורף של העבודה והחיים בעיר הגדולה (עד כמה שבניו זילנד קיים בכלל מרוץ מטורף - כל הקצב שלהם שם אחר לגמרי). הם קנו את הבית הזה ועברו לעסוק בתחום האירוח. היא מתעסקת עם האירוח והוא עובד במשרה חלקית בתחום היזמות והבנייה ב-TAUPO.
החדר היה מקסים ונוח וממש קרוב אל האגם.
אחרי שהתמקמנו בצימור נסענו למרחצאות Wairakei Terraces and Thermal Health spa שהתבררו כמרחצאות הטובות ביותר מכל מה שניסינו עד כה.
היו שם ארבע בריכות, כל אחת מהן בטמפרטורה אחרת - כך שכל אחד יכול היה למצוא לעצמו את הבריכה שהכי מתאימה לו. זו היתה דרך מעולה להרגע ולפנק את הגוף אחרי הטיולים של היום.
בערב יצאנו למסעדה קצת מפונפנת (הכי יקרה שהיתה לנו עד כה בטיול) - THE BISTRO במרכז העיר TAUPO. תפריט מצומצם (כמו שגורדון רמזי אוהב) אבל משובח, והכל באמת היה טעים והשירות היה טוב.
השכם בבוקר התעוררנו לגשם קל, אבל זה לא מנע בעדנו לצאת להליכה סביב האגם כפי שתכננו יום קודם.
כשחזרנו מההליכה מר וגברת צימר הגישו לנו ארוחת בוקר טעימה, שילמנו ויצאנו לדרך - נסיעה של חמש וחצי שעות לעיר וולינגטון - WELLINGTON, היעד האחרון שלנו באי הצפוני של ניו זילנד.
אגם טאופו הוא מדהים, והיו עוד הרבה דברים שיכולנו לראות בסביבה - אבל זה מה שהספקנו והבנו מראש שאי אפשר יהיה לעשות הכל. היה מזל שלא תכננו עוד מסלולים על ההרים בסביבה כי היה בוקר גשום וכמובן שכל ההרים מסביב התכסו בעננים (איך לא?).
הנסיעה לוולינגטון היתה ארוכה וכמעט שלא היה היכן לעצור בדרך - לא לשירותים ואפילו לא לקפה. זה היה מאד יוצא דופן - כי בניו זילנד יש לפחות שירותים ציבוריים (מתוחזקים ונקיים) כמעט בכל מקום.
נתקלנו בדרך בבתי קפה שהיו סגורים - עדיין שאריות מתקופה הקורונה. לא כולם חזרו לגמרי לעסקים. וכולם ללא יוצא מן הכלל התקשו להשיג עובדים.
הגענו אחר הצהריים לעיר WELLINGTON - לצימר נוסף לצדו של מפרץ יפהפה...אבל על זה כבר בפוסט הבא.
