הטיסה מיוהנסבורג לפורט אליזבת' היתה קצרה, ופרט לכמה טלטולים מפחידים (נראה שיש הרבה מערבולות אוויר באזור) עברה בשלום.
בהשכרת הרכב קיבלנו בעצם את אותו הרכב שהיה לנו קודם, ניסן אלמרה, אבל בעוד שקודם נתנו לנו רכב בעל גיר אוטומטי, עכשיו קיבלנו גיר ידני. בנוסף, המנוע היה קטן יותר ממה שציפינו (במקוםמנוע 1.5 קבלנו כנראה 1.2 או פחות), כלומר רכב עם הרבה פחות כוח, ובהמשך הבנו שיהיה לנו (כלומר ל-T, אני כאמור לא העזתי לנהוג שם בצד שמאל של הכביש ועם הגה בצד ימין של הרכב) קשה איתו, בעיקר בעליות התלולות של נייסנה (KNYSNA) וקייפטאון (CAPETOWN).
נחתנו בשעות אחר הצהריים ומיד נסענו למלון שלנו.
שוב היו כל הבתים והמלונות מבוצרים וחמושים בגדר חשמלית ובשער אלקטרוני - והפקידה שקיבלה את פנינו היתה היסטרית במיוחד, משום שממש באותו היום פרצו לאחד הרכבים שחנו בתוך מתחם המלון (כן, למרות הגדר החשמלית ולמרות השער הנעול), שברו לו חלון וגנבו חפצים שהושארו ברכב.
כבר כשהגענו הבנו שמשהו לא לגמרי מתנהל כשורה במלון הזה.
פרט לפקידה לא היה שם צוות בכלל.
בעל הבית היה בחופש, בקייפטאון, ושום דבר במלון (כולל ניקיון למשל) לא התנהל כמו שצריך.
החדר שקיבלנו ממש לא נראה כמו החדר שהזמנו (אחר כך חיפשנו ברשת וגילינו שפשוט לקחו תמונה של חדר ממלון כלשהו ושתלו אותו באתר של המלון 😡).
המיטה אמנם היה רחבה ונוחה, אבל בזה פחות או יותר נגמר העניין.
המקלחת היתה די מצ'וקמקת וטפטפה כל הזמן אז בחלק התחתון שלה הכל התמלא עובש ואפילו אזוב ירוק!
נשאלנו (כמו תמיד בבתי הארחה) באיזו שעה נרצה את ארוחת הבוקר שלנו, אבל בשעה היעודה שנקבעה (שבע בבוקר) חדר האוכל היה ריק ונעול, ואחרי שחיכינו כחצי שעה בסוף התקשרנו והערנו את הבחורה, שרק אז התחילה לארגן את הארוחה..........
היתה קבוצה של גרמנים שחקני גולף במלון (התברר שישנם המון מגרשי גולף באזור החוף הדרומי של דרום אפריקה, ומגיעים תיירים במיוחד לשחק גולף לאורך כל הדרך מן הכף הדרומי עד לכף המערבי - הוא קייפטאון). אחת מן הגרמניות פשוט התחילה ביוזמתה וברוב טובה לערוך את השולחנות ולעזור לפקידה להתארגן. לא היתה הרבה ברירה, היא באמת היתה לבד וחסרת אונים. איזה מן בעל בית משאיר בחורה אחת לבד לטפל במלון שלם? מוזר.
בפורט אליזבת' עצמה לא היו יותר מדי אטרקציות מבחינתנו (בטיול הזה פחות היינו בקטע של מוזיאונים וכדומה) אבל שמענו רבות אודות פארק הפילים אדו ADDO, מרחק כחצי שעת נסיעה מהעיר, ולכן החלטנו להקדיש לו יום שלם, ולשהות שני לילות בעיירת מזרח הכף.
בדיעבד זה היה מיותר.
אולי בשל חוסר מזל ואולי כי כבר ראינו בעלי חיים מדהימים, ובשפע, בקרוגר פארק, אדו פארק היה די מאכזב.
ובכל זאת הנה כמה "פירות" מן הסיבובים המייגעים הארוכים שהתעקשנו עליהם ברחבי הפארק..........
בערב הראשון, אחרי שהשארנו את המזוודות בחדר, יצאנו למרכז (מרחק חמש דקות מבית ההארחה) למסעדה שקיבלה ציון מעולה בטריפ אדוויזר, בשם Backstreet Grill.
לא הזמנו שולחן מראש, וזו היתה טעות, כי בשני בינואר אנשים עדיין היו בחופשת סילבסטר, התברר, וכל המסעדות היו מלאות עד אפס מקום.
בכל פגש אותנו מלצר חביב בכניסה, אמר שאמורים להגיע אנשים ברבע לשמונה, ואם הם במקרה יבטלו או יבריזו, הוא יוכל לתת לנו את השולחן שלהם.
לא תלינו הרבה תקוות בהברזה או בביטול, והתחלנו להסתובב ברחוב לבדוק מה המצב במסעדות האחרות.
ממש מצדו האחר של הרחוב היתה מסעדה בשם La Parilla (שארגנטינאית כמוני מייד הזילה ריר רק מהשם), נגשנו גם אליהם לבדוק אם יצליחו לדחוס אותנו בין כל הסועדים שמלאו את המקום לחלוטין.
המלצר, החביב לא פחות, שקיבל את פנינו בכניסה, אמר ששולחן דווקא יש לו, מה שחסרים לו אלה.....כסאות. הוא ינסה, הוא אמר, למצוא לנו שני כסאות, כדי להושיב אותנו. בינתיים, הציע, נחכה בחוץ, שם עמד לו שולחן קטן עם שני כסאות. התיישבנו. בשלב כלשהו יצאה מנהלת המסעדה והסבירה שההוא עדיין מחפש כסאות (כשהצעתי להשתמש בכסאות האלה שבחוץ, היא אמרה שבעל המסעדה ישתגע אם ישמע שהכניסו אותם והשתמשו בהם בפנים), ושבכל מקרה המטבח עמוס וגם אם ניכנס אנחנו עלולים לחכות למנות שלנו זמן רב.
היינו רעבים ולא היה לנו אכפת לחכות, אז חיכינו שם עוד כמה זמן, ובינתיים הוציאו לנו תפריטים לעיין בהם כדי לחשוב מה יבוא לנו להזמין אם וכאשר ניכנס.
הדקות חלפו ורבע לשמונה עבר חלף לו, והחלטתי לחצות את הכביש ולבדוק עם המלצר החביב של ה-backstreet grill אם אולי בכל זאת קרה נס והתרחשה הברזה............
כשנכנסתי לפתח המסעדה וחיפשתי את המלצר הוא בא לקראתי בחיוך רחב. "יופי שחזרת, השולחן שלכם אם אתם עדיין רוצים אותו". קראתי ל-T, שעדיין ישב מחוץ ל-La Parilla וחיכה שאולי ימצאו הכסאות הנכספים............
אין לי מלים לתאר את התענוג שחווינו ב-backstreet grill.
מעבר לעובדה שהמלצר באמת היה מקסים, שהשולחן היה נוח וממוקם היטב, שהסועדים היו מעורבים (גם לבנים וגם שחורים, זה תמיד שימח אותנו כשנתקלנו במקומות כאלה), שהשירות היה מהיר ומקצועי, שמוסיקת הג'אז ברקע נעמה לאזנינו - האוכל היה פשוט מעולה.
בקיצור, ערב שהתחיל בסימני שאלה והיסוס, הסתיים בהצלחה כבירה.
ולמחרת, שכבר לא היה יום חופש, חזרנו למסעדת La Parilla, שכבר היתה חצי ריקה (באותה השעה בדיוק), וקיבלנו גם שם שירות מעולה ואוכל טעים (אם כי לא עד כדי כך טעים כמו ב-backstreet grill).
רק בשביל שתי הארוחות האלה היה שווה לעבור בפורת אליזבת'....ולמחרת החלטנו לצאת מיד לדרך לכיוון נייסנה (KNYSNA)....היעד הבא שלנו במסלול שנקרא THE GARDEN ROUTE....דרך יפהפיה לאורך החוף שמגיעה בסופו של דבר עד לקייפטאון...............
