‏הצגת רשומות עם תוויות כנסייה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כנסייה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 27 בספטמבר 2022

חולה בבוסטון

 ביומיים האחרונים הוירוס שלי החמיר, הגרון כאב והייתי ממש ירודה. 

בחוץ היה קפוא ובנוסף היתה רוח עוד יותר מקפיאה, אז נשארתי בבקרים בבית להתעמל על האליפטיקל במשך שלושה ימים אבל התחלתי להרגיש כל כך לא טוב אתמול שהבוקר לא התעמלתי בכלל, וגם לא יצאתי מהבית בכלל. 

הבוקר עוד היה לי קר, אפילו בבית, למרות שהיום היה מזג אוויר מושלם. אבל נראה שהמנוחה וההישארות בבית עשתה לי טוב ואחר הצהריים אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב. מקווה שמחר כבר אחזור לעצמי לגמרי. 

אתמול למרות הקור ולפני שהבנתי עד כמה אני על הפנים, יצאנו עם סביבוני ברכבת לבוסטון. המטרה העיקרית היתה לנסוע איתו ברכבת, זו חוויה בשבילו, אבל על הדרך גם נכנסנו לראות את כלתי מנגנת בכנסיה, וכשהיא סיימה נסענו כולנו לאכול יחד במסעדה. כאמור היה קר ולא נעים וממש לא הרגשתי טוב, אז את אחר הצהריים ביליתי בשינה וברביצה.

כשקמתי משנת הצהריים הארוכה גיליתי שבני יצא ל"גיג" שלו בבית הכנסת הרפורמי (הוא מנגן שם בערבי ששי וערבי חג) ו-T החליט להתלוות אליו. זו היתה חוויה בשביל T להיות בערב ראש השנה בבית כנסת רפורמי. הוא אמר שסידור ראש השנה קוצר בהרבה והיו המון הסברים באנגלית ובאמצע כמובן שירים (שבני ועוד כמה נגנים ליוו) שהרבי והרבה שרו והקהל הצטרף. 

אז בבוקר היינו בכנסייה בדרשת יום א', עם מוזיקה, כשכלתי ניגנה, ובערב הוא היה בבית כנסת - רק חסר היה למצוא מסגד 😂.

השבוע T התחיל לקחת סוף סוף את הברזל החדש. בינתיים הוא עדיין לא מדווח על תופעות לוואי כלשהן. גם אתמול וגם היום לפני הצהריים היה סבל ממיני התקף כאב חד וקצר. זה קורה לו לפעמים. לא נראה לי שזה קשור לברזל כי זה קרה לו כמה פעמים גם בתקופה שהוא לא לקח. 

כבר שני לילות שקיקה ישנה הרבה יותר טוב בלילה אבל משכימה קום בחמש ומסרבת לחזור לישון אחר כך. 

סביבוני היה בחופש מהגן גם היום, בגלל ראש השנה. זה לא בית ספר יהודי אבל זה בית ספר ציבורי, והם כנראה מקיימים חופשים בחגים החשובים של כל הדתות. מחר הוא יחזור לגן. 

הביקור שלנו מתקרב לסיום, ובאמת אפשר לסכם שהיה נפלא. היה טוב להיות איתם - הגדולים והקטנים - לחוות איתם את היום יום שלהם ולעזור להם כמה שאפשר בזמן הקצר שאנחנו פה. אבל באמת באמת שאני כבר מתגעגעת הביתה. לבית, לשיגרה, לחתולים, לבתי והנכדים שנשארו בארץ, למפגשים עם החברות. אמנם זה היה ביקור קצר יחסית אבל היינו הרבה זמן רצוף פשוט בבית עם המשפחה, בלי לטייל באמצע, ונראה לי שהספיק לנו. 

מקווה שחוויית הטיסה תהיה טובה, ומקווה מאד שבני וכלתי יצליחו להגיע לביקור אצלנו בארץ בחורף הקרוב. 

המשך חג שמח.