כשהתחילו להגיע אתמול בערב הדיווחים הראשונים על הפיגוע באלעד אני כבר מזמן ישנתי.
הייתי גמורה מעייפות אחרי יום שבו, למרות שעדיין לא הרגשתי מאה אחוז בריאה, בכל זאת נסענו אל שותפנו ושריתה לחגוג איתם ועם עוד שני זוגות חברים (עובדים של T ושל שותפנו לשעבר שנשארו חברים שלנו כל השנים) את יום העצמאות.
הלכתי לישון בתחושה שהנה עבר עוד יום עצמאות אחד בשלום, ולא היה לי מושג מה מתרחש.
ואז קמתי לחדשות הנוראיות בבוקר. ועל כל הילדים החדשים שהפכו בן רגע ליתומים.
היה מאד נחמד להיפגש עם החבר'ה וכרגיל גם היה מצחיק, וכמובן עשו "על האש" ולמרות שבאמת בקושי אכלתי - הרגשתי כל כך מפוצצת שכאמור בבית כבר לא אכלתי כלום בערב והלכתי לישון בסביבות שמונה ומשהו.
הרגשתי טוב יותר הבוקר מבחינת הצינון, אבל הוא "ירד" לי קצת לאזור החזה ואני מרגישה שהוא מלא ומידי פעם אני משתעלת. מקווה שזה "בדרך החוצה" ואל בדרך להתפתח למשהו יותר חמור.
לפני שנסענו אתמול אל שותפנו ושריתה עשיתי שוב בדיקת קורונה ליתר בטחון.
הבוקר ניסיתי לצאת להליכה, אמרתי לעצמי שאלך לאט ולא אנסה ללכת את כל הקילומטראז' שבדרך כלל...אבל אז תפס אותי גשם שוטף - לא טפטוף קל - ממש גשם שוטף, ומזל שהייתי במקרה עם מעיל (כי פחדתי שיהיה לי קר ובכל זאת אני עדיין מקוררת) אבל המעיל היה ספוג עד שהגעתי הבית (אחרי פחות משני קילומטר).
הערב אנחנו מארחים פה את כל המשפחה (כולל של אחי, כולל אמא של גיסתי, כולל אחיינית1 ובעלה) לכבוד יום הולדתו ה-88 של אבא שלי שחל בשבוע שעבר. גיסתי היתה ממונה על המתנה מכולנו, ואחרי הרבה התלבטויות היא החליטה על קונספט של 8 מתנות (לכבוד ה-88).
סנדלי אצבע, מגבת גוף גדולה, מגבת גוף קטנה, סינר, חולצה, מכנס, פיג'מה וסט גרביים.
מקווה שהכל יהיה לטעמו, ואם לא אז כל דבר ניתן להחלפה.
במטרה לקלוע ספציפית לדברים שאבא שלי אוהב במיוחד, T הכין לזניה ענקית ואני אפיתי את עוגת השוקולד של סבתא שלי - זו שהיא בעצם עוגת קקאו עם קפה וקינמון - שלא אפיתי כבר שנים. בנוסף לכך שזו לגמרי עוגה רטרו, אפיתי אותה בסיר הפלא של סבתא שלי (שהביאה איתה מאיטליה כשהאוניה שלהם עגנה שם בדרך ארצה מארגנטינה).
בנוסף T מכין גם עוף בתנור עם תפוחי אדמה ובטטות, כל מיני סלטים (אבא שלי מת על סלטים) וגם את מאפה המנגולד עם פטה עיזים שכולם מאד אוהבים. ויש כמובן גלידות.
איכשהו למרות כל הדיבורים על המתנות שגיסתי קנתה ועל כך שגם אמא שלה מגיעה, T שכח את כל זה כשתכנן את הבישולים שלו, לא הביא בחשבון שנהיה 15 איש בארוחה, והבוקר הוא החליט שאין לו מספיק אוכל וקפץ לקצב לקנות עוד כמה דברים. תוך דקות הוא חזר כלעומת שבא, לאחר שהבין שלא נשאר כלום אצל הקצב שלנו. רוקנו לו את החנות לגמרי. עכשיו הוא קפץ לטירה, שם אני מקווה שיהיה לו קצת יותר מזל.
והבוקר מכרתי את האוטו שלי.
כלומר, מכרנו אותו לפני כמה ימים. T פירסם מודעה ביד2 וגם בפייסבוק באותו יום ששותפנו החזיר לי אותו, ומייד קיבלנו המון טלפונים של אנשים שעוד לא ראו את האוטו אבל כבר ניסו להוריד את מחירו ביותר מ-10,000 ש"ח. זה קצת הצחיק אותנו כי היום השוק של המכוניות המשומשות לגמרי חם והאוטו במצב מצוין עם קילומטראז' נמוך ולא היתה באמת סיבה להוריד במחיר המחירון.
בכל מקרה מהר מאד הגיע הבחור שקנה אותה אותה בסוף במחיר המחירון פחות אלף ש"ח. הוא הגיע במיוחד מעיר מרוחקת בדרום כדי לראות את האוטו ולא רצה אפילו לבדוק אותו. T סיפר לו בכנות מפורטת את כל מה שעבר על הרכב (כולל התאונה שלא פגעה בשילדה אבל הביאה להחלפת הפגוש האחורי, כולל התקלה לסירוגין במצלמת הרברס שלא הצליחו להעלות עליה במוסך, כולל התקלה לסירוגין בחלון של הנהג שגם עליה לא הצליחו לעלות במוסך), והבחור העביר מקדמה וקבענו את המסירה והעברת הבעלות להיום.
כיון שהדואר סגור היום (רק אלוהים מבין למה) גילינו שיש אפשרות לעשות היום העברת בעלות לרכב און ליין באתר הממשלה. צריך לשם כך להרשם לאזור האישי באתר ואז יש הרבה מאד פעולות שניתן לעשות באופן מקוון, בין השאר העברת בעלות לרכב. וזה אשכרה עובד.
אז היום, בניגוד לאתמול, אני מתכננת לישון בצהריים ולאגור כוחות להערב, ומקווה שארגיש מספיק טוב וגם לא אתקרב אל אף אחד בתקווה לא להדביק.
ומקווה שיהיה מצב רוח מספיק טוב כדי לחגוג יום הולדת, למרות האירוע הקשה אתמול.
שבת שלום.
