‏הצגת רשומות עם תוויות חולה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חולה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 27 במרץ 2025

עדכוני בריאות ויצירה

בקטע של הבריאות, אתמול על הבוקר, לאחר לילה של שיעול הולך ומתגבר, הרמתי טלפון למזכירה של 'רופאהחדשה' והתחננתי שתקבל אותי למרות שהתור שלי רק ביום ראשון. היא אמרה לי להגיע עד עשר. יצאתי מייד.

'רופאהחדשה' קראה את ההיסטוריה של הברונכיט שלי בדצמבר (אז לא הצלחתי להגיע אליה ונבדקתי על ידי שתי רופאות משפחה אחרות מהקופה בשני מועדים שונים), בדקה לי את הריאות, ופסקה שאמנם כרגע הכל נקי, אבל שבואי ננסה למנוע את ההתדרדרות לברונכיט הפעם. 

היא רשמה לי גם היסטפד, להפסיק את הטפטוף לריאות, כך אמרה, וגם משאף שכולל בתוכו את כל הרכיבים שהרופאה הקודמת אז נתנה לי באינהלציות. את המשאף, היא אמרה, תקני רק אם את רואה שההיסטפד לא משפר את מצבך. ואם כלום לא עוזר, תבואי שוב שנקשיב לריאות. אז עדיין לא ביטלתי את התור של יום ראשון.......אבל מסתמן שמצבי אכן משתפר. יש לי הרבה פחות שיעול, עבר לילה יחסית שקט, ובמהלך היום הרגשתי לא רע בכלל. רק מההיסטפד. נראה אם בכל זאת ארכוש מחר את המשאף, ליתר בטחון. 

בינתיים T נדבק ממני, והוא ממש על הפנים. הוא גם מרגיש כמו שאני הרגשתי ביומיים הראשונים, וגם ממילא סובל מאלרגיית אביב קשה, ובעיקר בכל פעם שהוא מתעטש זה עושה לו כאב נוראי בבקע. כן, שילוב ממש קטלני. 

ככה כמו שהוא מרגיש הוא נסע לד"ר בקע ונתן לו את הדיסק של ה-CT, וביחד הם סיכמו על ניתוח בקע נוסף בעוד כשבועיים. ולא, אי אפשר לעשות אותו בלפרוסקופיה, בגלל הניתוח של דצמבר. כי גם עכשיו צריך להכניס רשת ביולוגית, ואסור שהרשתות תתנגשנה....בקיצור צריך לפתוח. אז זה הופך ניתוח קל, יחסית, לניתוח פחות קל. ועוד שלושה חודשים אחרי ניתוח קודם. ובכלל, אצל T שום דבר לא עובר לגמרי חלק. אז....נקווה לטוב. ונקווה שנוכל לטוס לחו"ל כמתוכנן. אני כבר צופה בעיות עם ביטוח הנסיעות, חודש אחרי ניתוח........אבל נקפוץ מהגשר הזה כשנגיע אליו. 

בינתיים T לא מוותר על התחביב החדש שלו, למרות הכל, והתחיל לייצר שני כדורי אפוקסי ... עם תאורה מלמטה. 



יש לו רעיונות לאיש הזה. וגם מאיפה הוא לוקח את הכוחות, במצבו? 

אגב עוד יצירתיות ששכחתי לספר עליה, היתה בששי האחרון, לפני שחלינו. 

הוא החליט להכין "שוקולד דובאי" - שעד אותו רגע כלל לא הכרתי. הבנתי ממנו שזה להיט. 

שוקולד ממולא בשערות קדאיף וטחינה ולא יודעת מה עוד.........פשוט מעדן. 


באמת שיצא להיט. 

סיימתי את "יצורים תבוניים להפליא" ונהניתי ממנו מאד. מה אקרא עכשיו? 

אז אלה העדכונים נכון לרגע זה. 

והמדינה הולכת לפח. 

ואנחנו רובצים לנו חולים בבית ולא מסוגלים להפגין. 

מה יהיה? 


יום שלישי, 25 במרץ 2025

חולה

ביום ראשון הבנתי שאני מתחילה להיות חולה.

זה התחיל כרגיל עם כאב גרון....שבמהלך היום עזב את הגרון ועלה לאף. והחשש הוא תמיד שזה יירד לחזה....

אבל בינתיים זה לא קרה. 

בראשון עוד תפקדתי איכשהו, אפילו ניסיתי להתעמל (וויתרתי אחרי כחצי שעה) ונפגשתי עם 'מחברת' - שנפרדה (שוב) מבן הזוג שלה והרגשתי שאין מצב שאני מבריזה לה בשלב זה. עשיתי טוב אבל כבר התחלתי לדעוך.......

למרות הרגשת הזיפת התעקשתי להצטרף אל T בנסיעה הלילית לבאר שבע לסקירת ה-CT שלו. 

לפני כן, לקראת סוף השבוע הוא דיבר שוב עם הרופא בטלפון והסביר לו שהמצב מחמיר ועכשיו פתאום יש בפירוש בליטה שיוצאת מידי פעם (במיוחד כשהוא מתעטש, למשל) - כך שדי ברור שיש שם בקע. הרופא ביקש שיגיע אליו השבוע עם הדיסק של ה-CT, והבטיח שהוא ידאג לו ויטפל בו ויפתור את זה עוד לפני שאנחנו אמורים לטוס לבוסטון בתחילת חודש מאי. נחכה ונראה, אבל מסתמן שצפוי עוד ניתוח.....הפעם קטן יותר אבל בכל זאת.....ניתוח. 

בינתיים T ניסה מידי פעם להתעמל אבל לא תמיד הוא מצליח. 

חזרנו מה-CT בשתיים בלילה, ופרט להפסקות קצרות (לשתות משהו, להתקלח, לצחצח שיניים, לאכול משהו קטן) פחות או יותר ישנתי מאז ועד היום בבוקר. כלומר יותר מיממה. לא ברצף אבל ישנתי המון. אולי זה עזר. הבוקר אני קצת יותר טוב. נחכה ונראה. 

בששי עוד הספקנו לארח את בתי עם המשפחה ואת הורי והיה מאד מאד טעים ונעים. אחרי שחתני החזיר את הורי הביתה (הם מתעייפים מוקדם יותר) הוא חזר והם נשארו אצלנו עוד, T וחתני שיחקו פוקר עם הבנים ובתי ושרי ואני צפינו במשחק וציירנו ביחד תוך כדי. היה ממש נחמד. בשלב כלשהו השיחה הגיעה לבר המצווה של נשמותק, והחלטנו שהגיע הזמן לבדוק את המסעדה שבחרנו לצורך האירוע - והזמנו לנו שולחן לשבת בצהריים. 

אז נפגשנו גם למחרת, במסעדה, והיה ממש נחמד. גם טעים וגם שירות טוב - וגם היינו שוב ביחד. הכי כיף. 

בגלל המחלה נאלצתי לבטל את הפיסיותרפיה השבוע, אבל בוודאות חל שיפור בדלקת גיד אכילס. מקווה שאהיה בסדר עד יום ראשון הבא, שבו קבעתי תור חלופי. 

התחלתי לקרוא בספר "יצורים נבונים להפליא" מאת שלבי ון פלט ואני ממש נהנית. 

בנוסף התחלנו לצפות בתכנית "ראיון מיוחד" בערוץ 12, שבו אוטיסטים מראיינים אנשים מפורסמים.........וזו פשוט תכנית סוכריה. בינתיים ראיינו את חנן בן ארי ואת שלמה ארצי, והיה מקסים ומרגש. וגם רותם סלע (כאשר היא לבד ובלי אסי עזר) התגלתה כמנחה ומלווה מקסימה וקשובה לאנשים המדהימים האותנטים האלה.....פשוט ממתק של תכנית. מומלץ בחום. 

אז בגלל מצבנו הפיסי (בעיקר T) אנחנו לא השתתפנו בהפגנות בשבוע האחרון, ודי מתבאסים מזה, אבל שמחים שיש הרבה כאלה שיצאו לרחובות. המצב פשוט ממשיך להתדרדר....ואני כבר באמת לא יודעת מה יהיה. 



יום שישי, 20 בדצמבר 2024

ברונכיט

 זה בסוף מה שהתפתח מהצינון שלי שסירב להיעלם. חטפתי דלקת הסימפונות. 

אז או שביום ראשון הרופאה שבדקה אותי לא הקשיבה נכון לריאות, או שתוך חמישה ימים הן התמלאו להן.......אין לדעת.

כך או אחרת, רביעי היה כל כך גרוע, שבחמישי בבוקר הרמתי טלפון למזכירה של 'רופאהחדשה' - שדרך האפליקציה אני אף פעם לא מצליחה להשיג אצלה תור תוך פחות משבוע משום מה - ואכן הרופאה שלי לא היתה אבל היתה שם השותפה שלה, שכבר הייתי אצלה כמה פעמים. 

היא הסכימה לקבל אותי מייד, ונבהלה כאשר הקשיבה לריאות שלי. מייד רשמה לי גם אנטיביוטיקה וגם ארבע פעמים ביום אינהלציות עם כל מיני חומרים. 

אז אולי עכשיו סוף סוף זה יעבור.

ואולי אפילו יעבור בזמן עד הניתוח של T, שממש לא מתאים שאהיה חולה כשהוא ייכנס להתאשפז. ממש לא. 

כמובן שגיסתי מקווה מאד שארגיש כבר מחר מספיק טוב כדי להשתתף בחגיגת יום הולדתה הראשון של 'נכדנית1', בתה של אחיינית1...אבל לא ברור אם זה אכן יהיה. בכל מקרה בקשתי מ-T שיילך בעצמו בלעדי כדי שהורי לא יצטרכו להזמין מונית (כי אני לא רואה מישהו מבין משפחתו של אחי שיתנדב להביא אותם). 

לפי איך שאני הבוקר יש איזה שיפור מזערי, בטח בעיקר בזכות האינהלציות, אני לא חושבת שהאנטיביוטיקה כבר התחילה להשפיע. 

נמאס לי להרגיש רע ונמאס לי לרבוץ בבית ונמאס לי שאני לא מתפקדת ולא מתעמלת ולא נפגשת עם אף אחד.....

התחלתי עוד ספר בשם ALL FOURS מאת Miranda July. הוא שונה. ומרתק. לא הכרתי את הסופרת הזאת, שהתברר שהיא גם יוצרת סרטים. 

אני טוחנת סדרות ואפילו קצת סרטים.... 

אבל די. נמאס. רוצה להיות בריאה. 

אגב אבא מרגיש מצוין..........כתב לי שהוא נולד מחדש....

יום שבת, 14 בדצמבר 2024

משתפרת

זה לקח שבוע אבל נראה שאני מתחילה לצאת מהמחלה הזאת.

כבר אתמול היה יום טוב יותר, ולמרות שמידי פעם עדיין תוקף אותי שיעול (אתמול השיעולים היו נוראיים אבל מעטים ולא תדירים במהלך היום והלילה) אני מתחילה לקבל את הכוחות שלי בחזרה, ואולי אולי אוכל כבר לחזור לשיגרה שלי.

לפחות היה לילה אחד שבו מיינקוני ביקר אצלי שלוש פעמים, פעמיים מתוכן ממש ישנו מחובקים ביחד המון זמן.........מבחינתי זה שיא האושר. 

לצערי נשמותק גם חולה כל השבוע, עם חום ושלשולים. החום כבר עבר, אבל הוא עדיין משלשל מים. מסכנוני. דיברנו אתמול בוידאו עם כל המשפחה, פרט לשרי שהיתה בחדר השינה של הוריה וצפתה בטלוויזיה. מתוקים שלי. מתגעגעת. 

בסוגיית גמלת הסיעוד של הורי - אצל אבא זה עדיין "בטיפול", ואצל אמא החליטו לאשר עשר שעות, מתוכן ארבע שעות בתשלום ישיר ושש שעות של מטפלת שתגיע. ברור לכולנו שאמא לא תנצל את זה, במיוחד כשיש מטפלת בבית עבור אבא, ופניתי לביטוח הלאומי בבקשה להמיר את הכל לגמלא בכסף. הם הסבירו לי באדיבות שזה החוק, בדרגת הסיעוד שהיא קיבלה לא נותנים את הכל בכסף. הסברתי שוב שזה כסף שהם מעבירים לחברה שתכניס את הכסף לכיס ואף אחד לא ינצל את זה. הם הבטיחו לשלוח עובדת סוציאלית הביתה להתרשם מהמצב ולנסות לבוא לקראתנו. נחיה ונראה. בינתיים בכל זאת ייכנס קצת כסף כל חודש לחשבון וגם זה משהו. נראה איך ייגמר הטיפול בגמלא של אבא.  

סוף סוף החליפו לו את הכבל של המטען החשמלי של הרכב. החצופים לא הודו בכך שהכבל הנוכחי תקול (נכון שזה ממש זעיר אבל אפשר לראות מה לא בסדר) ונדרשנו לשלם על ההחלפה. מילא, זה שווה לי לדעת שאני לא עלולה שוב להתקע עם רכב מחובר לטעינה בזמן שאני חייבת לנסוע לאן שהוא. 

מרוב שרבצתי ללא מעש השבוע סיימתי לקרוא שני ספרים. 

סיימתי את "שיחה טובה" ואני עדיין לא יודעת אם אני ממליצה עליו או לא. הוא לא רע אבל לא נראה לי שהוא מתאים לכל אחד. 

בנוסף התחלתי וסיימתי באותו יום ספר חמוד בשם הדבר הנכון מאת גל ליבר, שדווקא משום שהוא ספר קליל ולא מתיימר, אני יכולה בכיף להמליץ עליו. 

בנוסף התחלנו סידרה בשם "היונים השחורות" בנטפליקס, ובינתיים זה נראה טוב. 

התחלתי גם את "אנטומיה של שערוריה", נראה איך זה יהיה. 

נראה בכלל איך השבוע הקרוב יהיה, אם באמת הצלחתי כבר לצאת מהמחלה הזאת, איך הורי יהיו, איך T ירגיש (שוב היה לו התקף כאב נוראי אתמול) והניתוח שלו מתקרב והולך. 

זה היה גם שבוע מטורף במדינה ובעולם..........באמת שאין לי מושג לאן הדברים עוד יתגלגלו..........