במדור השרביט החםבמדור השרביט החם מבקש מוטי לשמוע על היחסים שלנו עם שפות זרות.
אני נולדתי בארץ להורים עולים חדשים מארגנטינה, ולמרות שהורי הקפידו מאד לדבר סביבי ואיתי רק בעברית (ועוד עברית צחה וגבוהה, כך שהעברית שלי כילדה היתה מדהימה, ובאיזשהו שלב בגיל ההתבגרות אפילו נאלצתי "לשנמך" אותה קצת כדי שלא יצחקו עלי), היתה זו סבתא שלי שהקפידה שבמקביל לעברית אלמד גם ספרדית.
כל מילה חדשה שלמדתי בעברית היא לימדה אותי גם בספרדית.
הורי גם לימדו אותי לקרוא בגיל מאד צעיר (שלוש או ארבע) ובד בבד עם קריאה בעברית, סבתא שלי לימדה אותי גם לקרוא בספרדית.
כך בעצם מגיל אפס הייתי דו לשונית.
אגב מגיל צעיר מאד (ארבע או חמש) גם לימדו אותי לקרוא תווים, וניגנתי על הרמוניקה עוד לפני שיכולתי לקבל שיעורי מוזיקה פורמליים (שהתחילו עם חלילית והמשיכו עם פסנתר, צ'לו ולבסוף לימדתי את עצמי גם קצת גיטרה).
לדעתי זו עוד שפה שלמה, שפת המוזיקה, שכאשר חושפים ילדים אליה בגיל צעיר מעשירה אותם מאד.
כשהייתי בת תשע הורי התכוננו להגר לארצות הברית. אני כמובן לא ידעתי זאת בזמנו, הורי סיפרו לי שאנחנו "נוסעים בשליחות" רק לא היה ברור של מי, אבל בפועל הם התכוונו אז לרדת מהארץ. לקראת הנסיעה הם שלחו אותי ללמוד אנגלית. היינו אז חברים בי.מ.ק.א (גרנו בירושלים) והיתה שם מורה אנגליה שהעבירה קורס אנגלית למתחילים לילדים. האנגלית שהיא לימדה היתה כמובן אנגלית בריטית, מה שעזר מעט אבל לא באמת כשהגעתי בפועל לארצות הברית חצי שנה לאחר מכן.
כך או אחרת ילדים הם ילדים, ולי גם היה כשרון לשפות כנראה וגם עזרה הספרדית שכבר ידעתי (שבכל זאת היא שפה לטינית, וחלק ניכר מהאנגלית גם הוא מקורו בלטינית) ותוך שלושה חודשים די "שחיתי" בשפה האנגלית, ותוך שנה כבר דיברתי וקראתי וכתבתי ברמה של שפת אם.
בסופו של דבר הורי (כלומר אבא שלי) החליטו לחזור לישראל אחרי ארבע שנים, ובמקום לחזור לירושלים הם שכרו דירה ברמת אביב, כי אבא שלי עבר לעבוד בסניף התל אביבי של אותה החברה בה עבד לפני שעזבנו.
הייתי אז בת שלוש עשרה וחצי ולמדתי בחטיבת הביניים בכיתה ח', ומי שגר ברמת אביב הלך לבית הספר "אליאנס - כל ישראל חברים", שבו השפה הזרה העיקרית היתה צרפתית, ולא אנגלית.
לי זה היה מצוין, כי את האנגלית ברמת שפת אם כבר היה לי, וכך הוספתי לרפרטואר השפות הזרות שלי גם את הצרפתית, אותה לימדו באליאנס ברמה מאד גבוהה. בתיכון גם למדתי במגמה דו לשונית הומאנית (ששילבה גם שפות וגם ספרות ברמה גבוהה - אז עוד לא היתה שיטת היחידות) כך שלמדתי ספרות צרפתית וקראתי הרבה בצרפתית במקור, ולמרות שאינני משתמשת בה כמעט ואני די חלודה, צרפתית לגמרי נחשבת לאחת השפות בהן אני בקיאה.
היו לי הרבה מאד כוונות ללמוד שפות נוספות אבל בינתיים לא יצא מהן כלום.
אחת השפות שלדעתי חשוב מאד להבין כאן בארץ היא ערבית. באליאנס לא היתה אופציה של ערבית בכלל, וגם אם כן - סביר להניח שלא היתה זו השפה המדוברת שהיא בעצם מה שחשוב ללמוד.
עוד שפה שהיתה יכולה להיות לי מאד שימושים היא הרוסית, גם בגלל השימוש הנרחב שלה בארץ מאז העלייה הגדולה של שנות התשעים, וגם כי כלתי ומשפחתה דוברי רוסית וזה היה יכול להיות נחמד לקשקש איתם בשפתם.
אני קצת מבינה איטלקית, פורטוגזית וקטלונית - אבל פחות כשמדברים אותן ויותר כשכותבים אותן. כי על הכתב הן מאד דומות לספרדית ואני יכולה להבין בגדול את פשר הכתוב, אבל ההיגוי שונה לגמרי.
היה יכול להיות נפלא להבין סינית וגם יפנית תמיד ריתקה אותי.........אבל אלא אם באמת ארשם לקורס או אוריד את אחת האפליקציות שכולם מדברים עליהן....זה כנראה כבר לא יקרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה