כשהיינו אצל בתי ביום הולדתה קרה קטע חמוד ומצחיק עם שרי.
שרי טענה שהיא עצמה חוגגת עכשיו יום הולדת ולא אמא שלה. זה תמיד קורה כאשר יש למישהו אחר יום הולדת, שרי טוענת שבעצם היא זו שחוגגת יום הולדת.
חכמוד, שלמרות שהוא גדול ממנה בתשע שנים וחצי, אוהב להתעמת איתה ולהקניט אותה לפעמים, התעקש איתה שלא, זה לא יום ההולדת שלה, זה יום הולדתה של אמא. "לאמא כבר היה יום הולדת" התעקשה הילדה, שזכרה שערב קודם הם כבר חגגו לה, חתני הביא פרחים וכנאפה ומתנות. חכמוד לא וויתר לה, והיא רצה להתלונן לאמא, שאישרה לה שאכן זה יום הולדתה עדיין, ולא יום הולדתה של שרי, אבל שאין לה מה לדאוג, בקרוב גם לשרי יהיה יום הולדת ונחגוג לה ברוב פאר והדר.
הילדה חזרה אל אחיה הגדול בראש מורכן והודתה בפניו "אתה צדקת, היום יום הולדת לאמא". זה היה כל כך חמוד וכל כך לא אופייני לקטנה הזאת, שלא מסוגלת להודות שטעתה, ובחיים לא מסכימה לבקש סליחה, למרות שכולם סביבה מבקשים סליחה ומדגימים לה כל הזמן כמה זה בסדר וכמה זה לא גורם לה להיראות חלשה. באמת מדהים האופי שיש לקטנה הזאת.
קטע אחר קרה לי בהתכתבות עם 'מחברת' השבוע.
אנחנו נפגשות בדרך כלל לפני או אחרי העבודה שלה או כאשר יש לה "חלון" בין הטיפולים השונים. מטבע הדברים היא הרבה יותר עסוקה ממני ואני משתדלת להתאים את עצמי למגבלות הלו"ז שלה. השבוע יצא שהיו לי תכניות כבר בימים שבהם אנחנו נוהגות להיפגש, אז כתבתי לה שלא יסתדר וקבענו שמקסימום נמצא זמן לשוחח בטלפון - מה שקורה הרבה פעמים כאשר אנחנו עסוקות ולא מוצאות זמן פנוי שמתאים לשתינו.
ואז היא כתבה לי שהיה לה ביטול של זוג שמגיע אליה לטיפול זוגי, ויש לה זמן בשעה מסוימת, והזכרתי לה שאני עסוקה בזמן הזה. כשהיא כתבה שהזוג ביטל היא גם כתבה שהיא כבר נכנסת ללחץ - כמו תמיד כאשר מטופלים מבטלים והיא מתחילה כבר לחשוש לפרנסתה. ככה זה כאשר אתה עצמאי ויש תקופות עמוסות יותר (שבהן אתה רוצה קצת מנוחה) ותקופות מחוסרות עבודה (שבהן אתה חושש שלא תגמור את החודש).
כדי לעודד אותה, כתבתי שלא תילחץ, זה בסך הכל ביטול אחד כרגע, ושלא התחילו ביטולים גורפים. התכוונתי שזו לא תקופה שבה מטופלים רבים מבטלים באופן גורף.
'מחברת' משום מה לא הבינה את כוונתי. היא פתאום חשבה, שבביטוי "ביטולים גורפים" אני מדברת על עצמי, ועל העובדה שאני לא מצליחה להיפגש איתה, וקפצה למסקנה שזה בגלל הויכוח שהיה לנו על ה"רפורמה". "אני לא מאמינה!" היא כתבה בצירוף אימוג'י מודאג.
אני לא הבנתי שזה מה שהיא הבינה, וחשבתי שהיא דואגת שבגלל הרפורמה יתחיל גל של ביטולים. ממש קומדיה של טעויות היתה בשיחת ההתכתבות הזאת. אז הסברתי באופן ברור יותר את כוונתי ואז היא הבינה וכתבה "חשבתי בינינו....איזו דפוקה אני".
הבהרתי לה שאין, מבחינתי, שום דבר שישפיע על היחסים בינינו, מה שכנראה לא לגמרי עובד במערכת היחסים שלה עם בן זוגה. גם ככה יש הרבה מאד דברים שבכל פעם מחדש מערערים את הקשר שלהם ומאיימים לחבל בו - דברים של חינוך, של אופי, אפילו של רקע השכלתי....ועכשיו הדרך שבה כל אחד מהם מגיב למצב מחבל עוד יותר בקשר שלהם. וזה חבל, כי מכל כך הרבה בחינות אחרות טוב להם ביחד ויש שם אהבה ואכפתיות והרבה מאד קירבה. אין לי מושג אם יצליחו להתגבר על זה...מאד מאד מקווה שכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה