בני וכלתי אמורים לחזור מתי שהוא היום עם תינוקי מבית הוריה של כלתי.
כבר מתגעגעת....או כמו שחכמוד כתב לבני (הוא כל הזמן מתכתב איתו עכשיו בוואטסאפ) "מתגאגאת".
נכנסתי קצת לאטרף של סידורים וניקיונות - פיניתי ארבע שקיות גדולות של בגדים (וגם קצת נעליים) מארון הבגדים שלי - ובאמת באמת שאין לי הרבה בגדים. אין לי מושג איך זה הצטבר שם ככה.
בין השאר העפתי (ואולי זו טעות....) את הבגד שלבשתי בחתונה של בתי.
הוא ממילא לא עולה עלי, וממילא בגד כזה לא לובשים שוב.
את הבגד שלבשתי בחתונה של בני דווקא השארתי - למרות שאותו בטוח אין לי מתי ולאן ללבוש - בטח בהתקף הסדר הבא גם הוא יילך.
לחתונה של בת של חברים טובים (החברים הכי טובים של אחי וגיסתי) לבשתי סתם משהו שמצאתי בארון (בעצם זה מה שקניתי לכבוד יום הולדתי הששים, לפני כמעט שנה), אבל לחתונתה של אחייניתי במרץ הקרוב אצטרך למצוא לי משהו חדש ללבוש......בכל זאת זו אחייניתי.
כל עניין הבגדים אצלי מעורר לי בגוף מצוקה.
אתמול קניתי כמה חולצות וגם מכנסיים חדשים ואפילו מעיל עור - בא לי להתחדש ולהתחתך - אבל אני לא מאלה שנהנות מזה. מקניית בגדים, מהמדידות....עושה לי רע.
עכשיו תורו של T לעשות אצלו סדר בארון (הוא מארגן את הבגדים שלו בעצמו, לא נותן לי לגעת או להחליט בשבילו, וטוב שכך).
לפני כמה ימים הוא עשה מבצע גדול וסידר את שולחן העבודה שלנו בחדר השינה, וגם את הערימות שהצברו לו על הדלפק במטבח - תייק דברים וזרק דברים - וזה תענוג לראות סוף סוף שולחן ודלפק נקיים ומסודרים.
עכשיו אני מכבסת את המגבות של בני, כלתי ותינוקי, לקראת בואם היום.
מחר המחותנת שלי אמורה לאסוף את נוקת מהגן (אם היא תלך בכלל לגן, כל השבוע היתה מקוררת בבית) ולהיות עם הנכדים עד שחתני יגיע......
הם ביקשו ממנה להגיע גם היום "כדי שנוקת תכיר אותה". איזה עצוב זה שנוקת כמעט לא מכירה אותה.
עם כל כמה שאני אוהבת את הקטנטנה הזאת ועד כמה שנשמותק וחכמוד ממלאים את לבי באושר ואהבה, אני מקווה מאד שהסבתא השנייה באמת תגיע מחר ושלא אצטרך לעזוב כאן את תינוקי והוריו לטובת "תורנות סבתא".
הרי יש לי אותם בקושי כמה ימים בשנה........
בששי כל המשפחה המורחבת תגיע לפגוש את בני וכלתי ותינוקי, ואנחנו (T) מתכננים (מתכנן) ארוחה לתפארת.
אני את שלי בינתיים כבר התחלתי לעשות - את עוגת התותים המפורסמת (לבקשתו של בני) שאני בדרך כלל אופה לכבוד ימי ההולדת של ילדיי (שנולדו בדצמבר ובמרץ, בדיוק התחלתה וסופה של עונת התותים) וגם של חכמוד.
הבסיס והמילוי צריכים לשבת יומיים/שלושה במקרר כדי לספוג את המיצים והטעמים ולהיות נימוחה במיוחד.........כך שמאתמול היא כבר מוכנה.
בששי רק אקציף את השמנת המתוקה לציפוי ואקשט מלמעלה בתותים.
סיימתי לצפות ב"ביום שהאדמה רעדה" וחייבת לומר שבסוף זה היה די מאכזב. אני מבינה, מאיך שזה הסתיים, שהם מתכננים עוד עונה.......אבל ספק אם אמשיך לצפות.
סתיו ממש עכשיו, אולי אפילו יירד גשם (ירד כאן בינתיים מעט מאד עד עכשיו) - וזה משמח אותי מאד.
בחדר הכושר אפילו לא הורדתי את הטרנינג, היה לי מעט קר.
אמא מרגישה טוב ונראה שהגוף שלה נלחם בקלות בוירוס הקל שתקף אותה.
עכשיו מחכים לתוצאות בדיקות הדם שלה.......בתקווה שהכל בסדר.
ממשיכה עם הפיזיותרפיה - וגם עושה כל יום את התרגילים בבית ובחדר הכושר.
אתמול הסתובבתי בכפר סבא חצי שעה עד שמצאתי חניה, ואחרתי לפיזיותרפיה בעשר דקות. אוף.
בשבוע הבא אצא מהבית אפילו עוד יותר מוקדם..........
כבר מתגעגעת....או כמו שחכמוד כתב לבני (הוא כל הזמן מתכתב איתו עכשיו בוואטסאפ) "מתגאגאת".
נכנסתי קצת לאטרף של סידורים וניקיונות - פיניתי ארבע שקיות גדולות של בגדים (וגם קצת נעליים) מארון הבגדים שלי - ובאמת באמת שאין לי הרבה בגדים. אין לי מושג איך זה הצטבר שם ככה.
בין השאר העפתי (ואולי זו טעות....) את הבגד שלבשתי בחתונה של בתי.
הוא ממילא לא עולה עלי, וממילא בגד כזה לא לובשים שוב.
את הבגד שלבשתי בחתונה של בני דווקא השארתי - למרות שאותו בטוח אין לי מתי ולאן ללבוש - בטח בהתקף הסדר הבא גם הוא יילך.
לחתונה של בת של חברים טובים (החברים הכי טובים של אחי וגיסתי) לבשתי סתם משהו שמצאתי בארון (בעצם זה מה שקניתי לכבוד יום הולדתי הששים, לפני כמעט שנה), אבל לחתונתה של אחייניתי במרץ הקרוב אצטרך למצוא לי משהו חדש ללבוש......בכל זאת זו אחייניתי.
כל עניין הבגדים אצלי מעורר לי בגוף מצוקה.
אתמול קניתי כמה חולצות וגם מכנסיים חדשים ואפילו מעיל עור - בא לי להתחדש ולהתחתך - אבל אני לא מאלה שנהנות מזה. מקניית בגדים, מהמדידות....עושה לי רע.
עכשיו תורו של T לעשות אצלו סדר בארון (הוא מארגן את הבגדים שלו בעצמו, לא נותן לי לגעת או להחליט בשבילו, וטוב שכך).
לפני כמה ימים הוא עשה מבצע גדול וסידר את שולחן העבודה שלנו בחדר השינה, וגם את הערימות שהצברו לו על הדלפק במטבח - תייק דברים וזרק דברים - וזה תענוג לראות סוף סוף שולחן ודלפק נקיים ומסודרים.
עכשיו אני מכבסת את המגבות של בני, כלתי ותינוקי, לקראת בואם היום.
מחר המחותנת שלי אמורה לאסוף את נוקת מהגן (אם היא תלך בכלל לגן, כל השבוע היתה מקוררת בבית) ולהיות עם הנכדים עד שחתני יגיע......
הם ביקשו ממנה להגיע גם היום "כדי שנוקת תכיר אותה". איזה עצוב זה שנוקת כמעט לא מכירה אותה.
עם כל כמה שאני אוהבת את הקטנטנה הזאת ועד כמה שנשמותק וחכמוד ממלאים את לבי באושר ואהבה, אני מקווה מאד שהסבתא השנייה באמת תגיע מחר ושלא אצטרך לעזוב כאן את תינוקי והוריו לטובת "תורנות סבתא".
הרי יש לי אותם בקושי כמה ימים בשנה........
בששי כל המשפחה המורחבת תגיע לפגוש את בני וכלתי ותינוקי, ואנחנו (T) מתכננים (מתכנן) ארוחה לתפארת.
אני את שלי בינתיים כבר התחלתי לעשות - את עוגת התותים המפורסמת (לבקשתו של בני) שאני בדרך כלל אופה לכבוד ימי ההולדת של ילדיי (שנולדו בדצמבר ובמרץ, בדיוק התחלתה וסופה של עונת התותים) וגם של חכמוד.
הבסיס והמילוי צריכים לשבת יומיים/שלושה במקרר כדי לספוג את המיצים והטעמים ולהיות נימוחה במיוחד.........כך שמאתמול היא כבר מוכנה.
בששי רק אקציף את השמנת המתוקה לציפוי ואקשט מלמעלה בתותים.
סיימתי לצפות ב"ביום שהאדמה רעדה" וחייבת לומר שבסוף זה היה די מאכזב. אני מבינה, מאיך שזה הסתיים, שהם מתכננים עוד עונה.......אבל ספק אם אמשיך לצפות.
סתיו ממש עכשיו, אולי אפילו יירד גשם (ירד כאן בינתיים מעט מאד עד עכשיו) - וזה משמח אותי מאד.
בחדר הכושר אפילו לא הורדתי את הטרנינג, היה לי מעט קר.
אמא מרגישה טוב ונראה שהגוף שלה נלחם בקלות בוירוס הקל שתקף אותה.
עכשיו מחכים לתוצאות בדיקות הדם שלה.......בתקווה שהכל בסדר.
ממשיכה עם הפיזיותרפיה - וגם עושה כל יום את התרגילים בבית ובחדר הכושר.
אתמול הסתובבתי בכפר סבא חצי שעה עד שמצאתי חניה, ואחרתי לפיזיותרפיה בעשר דקות. אוף.
בשבוע הבא אצא מהבית אפילו עוד יותר מוקדם..........
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה