רוב האיכס מאחורי ולמרות שיש שאריות צינון פה ושם, נראה לי שהשלב הגרוע ביותר עבר ואני בדרך להבריא.
אמא שלי דווקא מדווחת שאין שיפור אצלה, ואז הבנתי שהיא ממשיכה את רוטינת ההתעמלות שלה (הליכות בחוץ פלוס חדר כושר)...אז הצעתי לה בעדינות לנסות לשבות ליום יומיים לגמרי ולראות אם זה אולי עוזר.
לא בטוח, אגב. אולי זה כמו שחמי ז"ל היה אומר על מחלות כאלה: או שזה לוקח שבוע או שבעה ימים...............
חתני, אגב, יוצא לאימון אינטנסיבי ברגע שהוא מתחיל להרגיש חולה. טוען שככה הוא הורג את הוירוסים/חיידקים. והאמת היא שרוב הזמן זה עוזר לו...........לא תמיד.
בכל מקרה למרות שהיא באמת בריאה וחסונה, לא יכולה להשוות את גופה בן ה(כמעט) 88 של אמא שלי לגופו החסון של חתני בין ה-39.
לא ממש.
נוקת עם חום כבר ממוצ"ש - והשבעתי את בתי שאם היום הוא לא יורד, שתיקח אותה לבדוק אוזניים, גרון, אולי אפילו צילום ריאות. היא בדיוק כמו שבתי היתה בתור תינוקת - ברגע שהחום יורד (בזכות הנובימול) היא אוכלת, משחקת, מחייכת, ישנה.....הכל בסדר. אבל כשעולה החום היא ממש מסכנונת. נצמדת לבתי, לא יורדת לה מהידיים, לא אוכלת, מתקשה לישון..........
תינוקי עכשיו כבר בשלב שהוא כל הזמן עומד, זה הבילוי החביב עליו. זה וכמובן לעשות בלגן - לשלוף ספרים וצעצועים מהמדף. מה שלא ממש מעניין אותו זה אוכל, דווקא. הוא ממש קטנצ'יק וגם יחסית לעצמו הוא לא עולה במשקל כמו שצריך. אבל הוא תינוק שמח ופעיל וערני - מתפתח מעל ומעבר למצופה, אוהב להקשיב לסיפורים...במיוחד ל"אריה שאהב תות".
בקיצור - מאמינה שיהיה בסדר בסוף עם האוכל.
T נהנה במסע הצלילה שלו במאלדיבים, וכבר הצליח לשלוח תמונות וסרטונים נהדרים, אבל לא מהמצלמה שלו - ממנה משום מה הוא עוד לא הצליח להעביר את התמונות לענן או למחשב (שלקח איתו במיוחד בשביל זה).
מוזר.
מקסימום יעשה הכל כשיחזור הביתה.
הים שם סוער מאד השבוע ובהתחלה הוא אפילו חטף קצת מחלת ים (בסירת הצלילה בעיקר, מהנדנודים ומריח הדיזל של המנוע) אבל הצליח להתגבר על זה והצלילות נהדרות, משהו כמו שלוש צלילות ביום ואחת בחושך.
בחוץ אפור ולפעמים גשום אבל חום אימים והם רוב הזמן או מתחת למים או במזגן בסירה.
גם החבר'ה שצוללים איתו נחמדים מאד, והוא באמת נהנה מאד.
אתמול הטכנאי שתיקן את הקמין לא עשה את העבודה כמו שצריך עד הסוף והוא יצטרך עוד לעבור כאן כדי לכוונן כמה דברים. ראשית - זה נדלק אבל לא תמיד. לפעמים צריך לנסות פעמיים או יותר עד שזה יידלק. לא תקין. שנית לא ניתן להנמיך את גובה הלהבות - אני לוחצת ולוחצת להנמכה ושום דבר לא קורה עד שפתאום באחת הלחיצות כל הלהבות (פרט לפיילוט) נכבות לגמרי. זה לא אמור להיות ככה. הוא אמר שיעבור כאן.............מקווה מאד בשבילו, אחרי הסכום האגדי שנאלצנו לשלם על העבודה (שאמורה היתה לכלול ניקיון יסודי, שהוא לא ביצע בכלל) ועל החלק התקול.
הטכנאי של מכשיר חימום המים בגאז הגיע והחליף כרטיס.......מקווה שזה כן יעשה את העבודה כמו שצריך.
אחרי שהלך יצאתי להליכה קצרה - להתרענן ולעשות כמה סידורים נחוצים כאן במרכז היישוב (מרחק 3 דקות הליכה מהבית). חשבתי שיהיה קר אבל שמשי ושיהיה לי טוב לנשום קצת אוויר צח. בפועל אחרי כמה דקות בחוץ הבנתי שלא קר בכלל והתחלתי להתקלף מחלק מהשכבות.
כשהייתי כבר בדרך חזרה התקשרה 'מחברת' שהיא בסביבה וקפצה לקפה, וזה היה מאד נחמד.
החתולים שמעו אותי כנראה מקטרת ל-T אתמול בטלפון שהם לא מתייחסים אלי מספיק בהעדרו, והם באו שניהם (כל אחד בזמן אחר) להתפנק עלי על הספה בערב. אבל בלילה הם לא ישנים איתי במיטה. החתול ד' ישן על הספה "של הנכדים" מולי, ומחכה שאתעורר, והחתולה ל' כנראה ישנה בסלון. הם כן מתייצבים אצלי בחדר בבוקר כהרגלם...אבל אחר כך מוצאים להם את פינות הבית המועדפות עליהם ונעלמים. קצת מעליב....
נוקת מרגישה קצת יותר טוב, דיווחה בתי, והיא יצאה איתה לסיבוב קצר בחוץ להתרענן גם היא.
הילדים הגדולים עשו לה הצגות הבוקר שגם הם לא מרגישים טוב ולא רוצים ללכת לבית הספר, וברגע של חולשה היא נכנעה להם, ואחר כך הצטערה על זה, אז כשיצאה לטייל עם הקטנה הודיעה להם שבינתיים הם מתבקשים לנקות את הבית.
לסדר את חדר העבודה/משחקים, וגם לשאוב (יש להם שואב אלחוטי שגם ככה הילדים מאד נהנים לעבוד איתו).
מעניין אותי מה היא מצאה כשחזרה הביתה מהטיול הקצר עם התינוקת..........😉
בסך הכל באמת אני משתפרת. הלילה גם ישנתי טוב יותר, רצוף פחות או יותר מסביבות אחת עשרה ועד חמש, ואז עוד הצלחתי להרדם/לנמנם וקמתי סופית קצת אחרי שבע.
עוד לא עשיתי היום את תרגילי הפיזיותרפיה......
מקווה להמשך שיפור ושכולם יתחילו כבר להבריא במהרה בימינו אמן!
אמא שלי דווקא מדווחת שאין שיפור אצלה, ואז הבנתי שהיא ממשיכה את רוטינת ההתעמלות שלה (הליכות בחוץ פלוס חדר כושר)...אז הצעתי לה בעדינות לנסות לשבות ליום יומיים לגמרי ולראות אם זה אולי עוזר.
לא בטוח, אגב. אולי זה כמו שחמי ז"ל היה אומר על מחלות כאלה: או שזה לוקח שבוע או שבעה ימים...............
חתני, אגב, יוצא לאימון אינטנסיבי ברגע שהוא מתחיל להרגיש חולה. טוען שככה הוא הורג את הוירוסים/חיידקים. והאמת היא שרוב הזמן זה עוזר לו...........לא תמיד.
בכל מקרה למרות שהיא באמת בריאה וחסונה, לא יכולה להשוות את גופה בן ה(כמעט) 88 של אמא שלי לגופו החסון של חתני בין ה-39.
לא ממש.
נוקת עם חום כבר ממוצ"ש - והשבעתי את בתי שאם היום הוא לא יורד, שתיקח אותה לבדוק אוזניים, גרון, אולי אפילו צילום ריאות. היא בדיוק כמו שבתי היתה בתור תינוקת - ברגע שהחום יורד (בזכות הנובימול) היא אוכלת, משחקת, מחייכת, ישנה.....הכל בסדר. אבל כשעולה החום היא ממש מסכנונת. נצמדת לבתי, לא יורדת לה מהידיים, לא אוכלת, מתקשה לישון..........
תינוקי עכשיו כבר בשלב שהוא כל הזמן עומד, זה הבילוי החביב עליו. זה וכמובן לעשות בלגן - לשלוף ספרים וצעצועים מהמדף. מה שלא ממש מעניין אותו זה אוכל, דווקא. הוא ממש קטנצ'יק וגם יחסית לעצמו הוא לא עולה במשקל כמו שצריך. אבל הוא תינוק שמח ופעיל וערני - מתפתח מעל ומעבר למצופה, אוהב להקשיב לסיפורים...במיוחד ל"אריה שאהב תות".
בקיצור - מאמינה שיהיה בסדר בסוף עם האוכל.
T נהנה במסע הצלילה שלו במאלדיבים, וכבר הצליח לשלוח תמונות וסרטונים נהדרים, אבל לא מהמצלמה שלו - ממנה משום מה הוא עוד לא הצליח להעביר את התמונות לענן או למחשב (שלקח איתו במיוחד בשביל זה).
מוזר.
מקסימום יעשה הכל כשיחזור הביתה.
הים שם סוער מאד השבוע ובהתחלה הוא אפילו חטף קצת מחלת ים (בסירת הצלילה בעיקר, מהנדנודים ומריח הדיזל של המנוע) אבל הצליח להתגבר על זה והצלילות נהדרות, משהו כמו שלוש צלילות ביום ואחת בחושך.
בחוץ אפור ולפעמים גשום אבל חום אימים והם רוב הזמן או מתחת למים או במזגן בסירה.
גם החבר'ה שצוללים איתו נחמדים מאד, והוא באמת נהנה מאד.
אתמול הטכנאי שתיקן את הקמין לא עשה את העבודה כמו שצריך עד הסוף והוא יצטרך עוד לעבור כאן כדי לכוונן כמה דברים. ראשית - זה נדלק אבל לא תמיד. לפעמים צריך לנסות פעמיים או יותר עד שזה יידלק. לא תקין. שנית לא ניתן להנמיך את גובה הלהבות - אני לוחצת ולוחצת להנמכה ושום דבר לא קורה עד שפתאום באחת הלחיצות כל הלהבות (פרט לפיילוט) נכבות לגמרי. זה לא אמור להיות ככה. הוא אמר שיעבור כאן.............מקווה מאד בשבילו, אחרי הסכום האגדי שנאלצנו לשלם על העבודה (שאמורה היתה לכלול ניקיון יסודי, שהוא לא ביצע בכלל) ועל החלק התקול.
הטכנאי של מכשיר חימום המים בגאז הגיע והחליף כרטיס.......מקווה שזה כן יעשה את העבודה כמו שצריך.
אחרי שהלך יצאתי להליכה קצרה - להתרענן ולעשות כמה סידורים נחוצים כאן במרכז היישוב (מרחק 3 דקות הליכה מהבית). חשבתי שיהיה קר אבל שמשי ושיהיה לי טוב לנשום קצת אוויר צח. בפועל אחרי כמה דקות בחוץ הבנתי שלא קר בכלל והתחלתי להתקלף מחלק מהשכבות.
כשהייתי כבר בדרך חזרה התקשרה 'מחברת' שהיא בסביבה וקפצה לקפה, וזה היה מאד נחמד.
החתולים שמעו אותי כנראה מקטרת ל-T אתמול בטלפון שהם לא מתייחסים אלי מספיק בהעדרו, והם באו שניהם (כל אחד בזמן אחר) להתפנק עלי על הספה בערב. אבל בלילה הם לא ישנים איתי במיטה. החתול ד' ישן על הספה "של הנכדים" מולי, ומחכה שאתעורר, והחתולה ל' כנראה ישנה בסלון. הם כן מתייצבים אצלי בחדר בבוקר כהרגלם...אבל אחר כך מוצאים להם את פינות הבית המועדפות עליהם ונעלמים. קצת מעליב....
נוקת מרגישה קצת יותר טוב, דיווחה בתי, והיא יצאה איתה לסיבוב קצר בחוץ להתרענן גם היא.
הילדים הגדולים עשו לה הצגות הבוקר שגם הם לא מרגישים טוב ולא רוצים ללכת לבית הספר, וברגע של חולשה היא נכנעה להם, ואחר כך הצטערה על זה, אז כשיצאה לטייל עם הקטנה הודיעה להם שבינתיים הם מתבקשים לנקות את הבית.
לסדר את חדר העבודה/משחקים, וגם לשאוב (יש להם שואב אלחוטי שגם ככה הילדים מאד נהנים לעבוד איתו).
מעניין אותי מה היא מצאה כשחזרה הביתה מהטיול הקצר עם התינוקת..........😉
בסך הכל באמת אני משתפרת. הלילה גם ישנתי טוב יותר, רצוף פחות או יותר מסביבות אחת עשרה ועד חמש, ואז עוד הצלחתי להרדם/לנמנם וקמתי סופית קצת אחרי שבע.
עוד לא עשיתי היום את תרגילי הפיזיותרפיה......
מקווה להמשך שיפור ושכולם יתחילו כבר להבריא במהרה בימינו אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה