אוהבת את חנוכה. אוהבת להיפגש עם אנשים ולהדליק יחד נרות ולשיר.
בינתיים עשינו זאת רק פעם אחת, הדלקנו נר שני אצל בתי ואכלנו ארוחת ערב טעימה (שבעצם T הכין שם במקום).
שיחקנו עם נוקת עד שהיא הלכה לישון וצפינו בהנאה איך היא כבר זוחלת על גחונה ומצליחה להגיע לדברים שמעניינים אותה.
הראינו לחכמוד ולנשמותק (שההוכחה לכך שהוא כבר מרגיש טוב היתה ששוב הוא התחיל לקפוץ על הספה, למרות מחאותיה של בתי) את התמונות המרהיבות מהצלילה של T במאלדיביים.
היה ערב מאד מאד מהנה.
[בינתיים הבנתי שאתמול שוב עלה לנשמותק החום....אז עוד מוקדם מדי לשמוח]
בדרך הביתה אמנם נתקענו בפקק מוזר - כנראה הכביש היה חסום לגמרי למשך כמה זמן, לא ברור מדוע - שרגע אחד הווייז אמר שייקח לנו לפחות חצי שעה להגיע הביתה (וזאת רק אם נתחיל לבצע מעקפים דרך המושבים באזור) וברגע אחרי כן הכל נפתח והגענו הביתה תוך חמש דקות.
בנר ראשון הוזמנו באופן ספונטני ל'שלהבת' (השכנה שמטפלת לנו בחתולים) ובהתחלה הסכמנו בשמחה אבל ככל שנקפו השעות בערב (והיא גם דחתה את ההזמנה משמונה וחצי לתשע כי הילדים שלה אחרו להגיע) הבנו שאנחנו בעצם עייפים מדי - T היה אחרי טיסת לילה מהמאלדיביים ואני קמתי מוקדם כדי להביא אותו.....ביקשנו סליחה וויתרנו. הלכנו לישון מוקדם.
אמא מרגישה מעט יותר טוב, למרות שעדיין חלשה ועדיין ניכרת הליחה בשיעול שלה, אבל אני מקווה שהיא באמת בדרך להחלמה.
יותר מדי מפחידים כל הדיווחים על חולי השפעת (גם אלה שכן חוסנו!) שחלקם מגיעים למצב ממש קשה ובודדים אפילו מתו.......
אנחנו חזרנו לשיגרה מלאה, אל לקוחות הייעוץ של T ואל המתאמנים שלי, למפגשים עם חברות (אני) וחזרה מלאה לספורט (שנינו), וסוף סוף אני מרגישה במיטבי, בלי החולשה וההתעייפות שעוד איפיינה את הפעילות הגופנית שלי בשבוע שעבר עם תום המחלה.
לבקשת הקהל אני מעלה כאן כמה תמונות מהמצלמה התת ימית של T
ולמי שיש סבלנות וחשק לראות את הכל, הנה קישור לאלבום המלא
ספארי צלילה של T במאלדיביים דצמבר 2019
וכמו שהבטחתי, הנה גם קישור למתכון של הג'ינג'ר (זנגביל) המסוכר
בינתיים עשינו זאת רק פעם אחת, הדלקנו נר שני אצל בתי ואכלנו ארוחת ערב טעימה (שבעצם T הכין שם במקום).
שיחקנו עם נוקת עד שהיא הלכה לישון וצפינו בהנאה איך היא כבר זוחלת על גחונה ומצליחה להגיע לדברים שמעניינים אותה.
הראינו לחכמוד ולנשמותק (שההוכחה לכך שהוא כבר מרגיש טוב היתה ששוב הוא התחיל לקפוץ על הספה, למרות מחאותיה של בתי) את התמונות המרהיבות מהצלילה של T במאלדיביים.
היה ערב מאד מאד מהנה.
[בינתיים הבנתי שאתמול שוב עלה לנשמותק החום....אז עוד מוקדם מדי לשמוח]
בדרך הביתה אמנם נתקענו בפקק מוזר - כנראה הכביש היה חסום לגמרי למשך כמה זמן, לא ברור מדוע - שרגע אחד הווייז אמר שייקח לנו לפחות חצי שעה להגיע הביתה (וזאת רק אם נתחיל לבצע מעקפים דרך המושבים באזור) וברגע אחרי כן הכל נפתח והגענו הביתה תוך חמש דקות.
בנר ראשון הוזמנו באופן ספונטני ל'שלהבת' (השכנה שמטפלת לנו בחתולים) ובהתחלה הסכמנו בשמחה אבל ככל שנקפו השעות בערב (והיא גם דחתה את ההזמנה משמונה וחצי לתשע כי הילדים שלה אחרו להגיע) הבנו שאנחנו בעצם עייפים מדי - T היה אחרי טיסת לילה מהמאלדיביים ואני קמתי מוקדם כדי להביא אותו.....ביקשנו סליחה וויתרנו. הלכנו לישון מוקדם.
אמא מרגישה מעט יותר טוב, למרות שעדיין חלשה ועדיין ניכרת הליחה בשיעול שלה, אבל אני מקווה שהיא באמת בדרך להחלמה.
יותר מדי מפחידים כל הדיווחים על חולי השפעת (גם אלה שכן חוסנו!) שחלקם מגיעים למצב ממש קשה ובודדים אפילו מתו.......
אנחנו חזרנו לשיגרה מלאה, אל לקוחות הייעוץ של T ואל המתאמנים שלי, למפגשים עם חברות (אני) וחזרה מלאה לספורט (שנינו), וסוף סוף אני מרגישה במיטבי, בלי החולשה וההתעייפות שעוד איפיינה את הפעילות הגופנית שלי בשבוע שעבר עם תום המחלה.
לבקשת הקהל אני מעלה כאן כמה תמונות מהמצלמה התת ימית של T
ולמי שיש סבלנות וחשק לראות את הכל, הנה קישור לאלבום המלא
ספארי צלילה של T במאלדיביים דצמבר 2019
וכמו שהבטחתי, הנה גם קישור למתכון של הג'ינג'ר (זנגביל) המסוכר
 |
| @ כל הזכויות של התמונה שמורות לאתר foodal |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה