הקרסול עוד נפוח וגם קיבל שלל צבעים (רוב הזמן זה חבוש בתחבושת האלסטית אז אני לא באמת רואה את זה) אבל בסך הכל לא נורא.
התלבטתי אם לבטל את התור שהיה לי לעיסוי, ואז חשבתי לעצמי שהמעסה מומחית גם בספורט וגם ברפואה סינית, היא בדיוק מה שאני צריכה עכשיו. בלי קשר לתור לפיסיותרפיה שקבעתי כבר.
והלכתי, וטפסתי בזהירות ובאומץ במדרגות (וחשבתי על זה שספא אמור להיות נגיש...........) ובאמת טוב שהלכתי.
היא גם עשתה לי דיקור, גם ברגל הפגועה וגם בשנייה (שנושאת עכשיו ברוב העול), וגם עיסוי נמרץ לכל השרירים התפוסים של הגב, צוואר, שכמות ובעיקר זרועות - מכל המאמץ לטפס במעלה ההר מתוך הוואדי אחרי הפציעה.
קבעתי תור לשבוע הבא, מקווה שעד אז מצבי יהיה הרבה יותר טוב.
פרט למשימות שדורשות עמידה והליכה אני די ממשיכה כרגיל - כולל לאמן, כביסה וכו' - אבל מוצאת את עצמי הרבה יותר יושבת עם הרגל למעלה וקוראת או צופה בטלוויזיה, תוך כדי שאני מניעה את הקרסול קדימה ואחורה, לצדדים ובסיבובים....עד כמה שהטווח מאפשר זאת.
לא תמיד מוצאת תנוחה נוחה, ולפעמים יש איזה "זץ" של כאב, אבל ישנה לא רע בלילות בסך הכל.
סבלנות, זה המצרך הנדרש ביותר בימים האלה..........
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה