עומס של התרחשויות

גם בכללי וגם בפרטי יש ממש גודש של התרחשויות. 

בכללי זה באמת מדהים מה שקורה.

מה שקורה בסוריה...שהתאפשר בגלל מה שגרמנו לחיזבאללה ולאיראנים (ומה שקורה עם רוסיה באוקרינה). 

שקרה כי איראן ונסראללה החליטו להתקיף את ישראל בעקבות מתקפת 7/10. 

שקרתה בין היתר בגלל הממשלה הזדונית שקמה ב 11/22 וכל מה שעשתה החליש את ישראל.

בעצם המורדים הסורים עשו עכשיו את מה שסינוואר רצה לעשות ב-7/10.

ואפשר להמשיך ללכת אחורה, שממשלת הימין על מלא מלא קמה בגלל בנט... ואופן (אי) ניהול המפלגה / קואליציה שלו כמו שצריך.

או עוד אחורה, שביבי בכלל הקים ממשלה ב-2009 בגלל שליבני לא הצליחה להקים קואליציה למרות שזכתה ברוב. 

או עוד אחורה, להתנתקות.......

אין לזה סוף.

נראה מה יהיה עכשיו.

בכל מקרה, עוד לפני כל ההתרחשויות האלה פתאום לילה אחד חלמתי על ביבי.

חלמתי שאני עומדת במטבח שלי ובוררת פירות וזורקת את הרקובים (כמה סימלי) וביבי עומד לידי ומקטר. מקטר על כל מה שעושים לו וכמה שהוא מסכן. איזה חלום, הא? 

ובין לבין הצלחתי להתקרר - אין לי מושג איך. אני מקווה שזה יהיה קל ויעבור מהר, ממש אין לי חשק או כוח להיות חולה עכשיו. 

אז אבא שלי שוחרר הביתה, והמטפלת מייד הגיעה לשבוע ניסיון ומייד תפסה פיקוד והתחילה לתפקד - ועוד לפני תום השבוע הכריזה שהיא מרוצה ורוצה להמשיך. וגם הורי מרוצים. ואמא שלי מתעלה על עצמה ומצליחה לאפשר למטפלת לעזור גם בדברים שהיא עצמה היתה רגילה לעשות. ואפשר להביע אופטימיות זהירה. נתנו אור ירוק לתאגיד להתקדם בכל הביורוקרטיות, ונקווה לטוב. 

בששי הורי נתנו למטפלת חופש, משעות אחר הצהריים ועד מוצאי שבת, והסתדרו לא רע בכלל. בשבת בצהריים הבאתי אותם לארוחה משפחתית כאן עם בתי והמשפחה, והיה אושר גדול להיות שוב כולנו יחד מסביב לשולחן. מה שכן אבא משתעל נורא, עשה צילום ריאות שבו ראו "תסנין חדש" באחת הריאות.....הוא אמור לראות מומחה ריאות אבל נראה למתי נקבל תור. מקסימום נחפש רופא פרטי. 

עוד השבוע היתה לנו (שוב) שיחת טלפון עם ה-IRS. 

איכשהו, למרות ש-T התייצב אצלם ביוני האחרון במשרדים בבוסטון ו"הוכיח את זהותו", מה שאיפשר להם לשלוח לנו את החזר המס של שנת 2023, זה לא "תפס" אצלם עבור החזר המסים של 2020 ו-2017 שהם גם היו חייבים לנו. אז בלי הרבה אופטימיות צלצלנו אליהם בשבוע שעבר לצורך "וידוא זהות" שוב, ולמרבה הפלא זה דווקא עבד יפה. הפקידה דיברה באופן ברור, לשם שינוי, ובלי מבטא בלתי ניתן להבנה, כמו בדרך כלל. היא בדקה את טענותינו לגבי הביקור שהיה ביוני בבוסטון ומצא שאנחנו צודקים. היא אישרה שאנחנו אמורים לקבל את ההחזר, לפחות לגבי 2020, במהלך השבועות הקרובים. נחיה ונראה. 

ואחרון חביב - נקבע ל-T מועד לניתוח הבקעים. בעוד כשבועיים. בהתחלה זה הלחיץ את T, ואחר כך זה הלחיץ אותי, אבל שנינו הסכמנו שעדיף לגמור עם זה וזהו. אז הוא כבר עשה בדיקות דם וצילום ריאות ונותר לו רק אקג ואז תתואם לו שיחה עם הרופא המרדים. 

כן, אני חוששת מהניתוח עצמו. מהתאוששות אחרי הניתוח. וכן אני חוששת שזה לא יפתור לו את בעיית התקפי הכאב. אבל אני מקווה. אני מאד מאד מקווה.