כשאני מוצפת מהמלחמה
מהחטופים שעדיין בעזה ולא ברור מה בכלל מצבם ומה עובר עליהם והגיהנום בו שרויות המשפחות שלהם
מהחיילים ההרוגים שנוספים להם כל יום לרשימה
מהממשלה הזוועתית שלא מפסיקה להוכיח כמה היא וחבריה ובעיקר העומד בראשה לא ראויים ורוב הזמן רק גורמים נזקים
מעם שלם בטראומה שמחכה בכל רגע לאזעקה הבאה ולחדירה הבאה ורואה איך מצבו הנפשי והכלכלי הולך ומתדרדר
אני עושה לעצמי רשימות קטנות של כל מה שטוב כרגע. ברגע זה.
אני ממשיכה בשיגרת האימון (אני מאמנת בהתכתבות כבר שנים כך שאין צורך לצאת מהבית כדי להגיע אלי לקליניקה, ואין צורך בכלל להיות בישראל כדי להתאמן אצלי).
T ממשיך להתנדב, לאחרונה בחקלאות אבל בעצם בכל מקום שזקוק לעזרתו.
נפגשתי עם 'מחברת' - שכבר חזרה לעבוד ולנהוג ומצבה הולך ומשתפר אחרי ניתוח הגב.
את הגן של 'שרי' העבירו בשלמותו למבנה חלופי, אמנם רחוק מביתם אבל זה מאפשר לה ללכת לגן כל יום במשך יום שלם, וזה עושה פלאות למצבה הרגשי, וזו הקלה עצומה עבור בתי - שבסוף השבוע כבר החלה להראות סימני קריסה.
אבא מרגיש טוב רוב הזמן ואפילו חזר קצת לחדר כושר (הוא רק על האופניים בשלב זה, אבל כבר עשה 30 דקות הבוקר).
קיבלנו החלטה והזמנו טיסה לבוסטון לאמצע דצמבר - כך נהיה עם בני ביום הולדתו הארבעים ונוכל לעזור להם עם הילדים בחופשת חג המולד.
יש תאריך לעלייה לתורה של הבר מצווה של חכמוד - בתחילת ינואר - והוא התחיל ללמוד את ההפטרה ונראה שהוא משקיע בזה ברצינות.
הנה יש לי את רשימת הדברים הטובים הקטנים של היום. ועל כך אני מודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה