הרבה כבר נאמר ונכתב על סוגיית החיסונים נגד קורונה.
אני עצמי, כל קרובי המשפחה שלי (הבוגרים) וכל חבריי וחברותיי כבר התחסנו, רובם כבר בשתי מנות, וגם קרובי משפחתי שחיים בחו"ל ממתינים לרגע שבו יוכלו אף הם להתחסן.
מבחינתי אישור חירום של ה-FDA הוא אישור תקף ורשמי, שמסמן לי שככל הידוע לארגון בזמן מתן האישור, החיסון היה לא רק יעיל נגד הנגיף אלא גם לא מזיק למתחסן.
בשלב זה למרות כל הדיבורים בתקשורת, עדיין לא ברור אם תיקבענה הטבות למתחסנים או הגבלות לבלתי מתחסנים בארץ ובעולם.
אין לי צורך לחזור על כל הטיעונים שכבר הובאו כאן, בפייסבוק, בחדשות ובאתרים השונים.
אני רוצה רק לחדד דבר אחד, שלדעתי כבר הוזכר בזמנו על ידי קנקן אי אז בתחילת המגיפה באחד הפוסטים שלו.
לכל וירוס יש פוטנציאל לייצר מוטציה שתהפוך אותו לעמיד יותר וקטלני יותר. הפוטנציאל הזה תלוי במספר גורמים אבל הגורם הכי הכי משמעותי הוא כמות החולים והנשאים שיש לוירוס. ככל שיהיו יותר חולים ונשאים לקורונה, כך עולה הסיכוי לראות מוטציה חדשה וקטלנית עולה גם כן, ובצורה משמעותית.
מה זה אומר, בעצם?
זה אומר שהטיעון "מה אכפת לך מה אני עושה בגוף שלי" הוא אולי נכון לעישון ואכילת המבורגרים אבל ממש ממש לא נכון להתמודדות עם מגיפה.
זה אומר שכל אדם שלא התחסן, ושכתוצאה מכך הפך למדגרה של וירוסים, בין אם הוא עצמו חלה קשה או היה שבכלל נטול סימפטומים, יכול להיות היצרן של המוטציה החדשה שתטרוף את הקלפים עבור כלל המחוסנים וכלל המחלימים ותחזיר אותנו ליום אפס במאבק נגד הנגיף.
המשמעות היא: הטיעון שהכלל לא יכול לכפות על הפרט את רצונו נכון רק כאשר הפרט בבחירה שלו לא כופה על הכלל מחיר בלתי נתפס.
אי התחסנות היא כפייה לא מוסרית והלוואי וגם לא תהיה חוקית, שבו הפרט כופה על הכלל סיכון עצום של פגיעה בגוף בנפש ובממון.
* הפוסט הזה כולל ציטוטים מפיו של בעל תואר דוקטור בתחום הביולוגיה החישובית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה