בראש ובראשונה הבטן מתהפכת מהסיוט שעברו ארבל יהוד וגדי מוזס אתמול בדרך לשחרור.....
זה ממש החזיר אותי לשבעה באוקטובר...לכעס ולפחד ולתסכול....ולרצון - כן, אני מודה ומתוודה - למחוק שם את כולם. פשוט למחוק. לא ידעתי שיש בי דחפים כאלה בכלל. בני אדם באשר הם בני אדם וכו..............."אזרחים", "בלתי מעורבים"....אוף.
נורא. נורא מה שהם עברו ונורא מה שזה עשה לי - הוציא ממני את האינסטינקטים ההישרדותים הכי בסיסיים. טוב שזה רק בתחושות ואין לי באמת כוח או יכולת לעשות עם זה שום דבר. וטוב שבכל זאת יש את ה- frontal cortex או איך שקוראים לזה.....ובכל זאת אפשר לחשוב רוב הזמן בצורה הגיונית ורציונלית.
שרי ממשיכה להיות חולה, ובנוסף לכל יש לה פריחה בכל הגוף וכאבי תופת באוזניים. אנחנו כל כך מתוסכלים מזה שבתי וחתני לא עשו לה ניתוח כפתורים כשהתברר שגם לה יש בעייה כמו שהיתה לנשמותק. סתם הם הלכו לרופא אף אוזן גרון שונה מזו שהלכו אליה עם נשמותק והוא היה כל כך בטוח בעצמו שעם הגיל זה יחלוף............
נראה לי שעכשיו סוף סוף הם יפעלו בכיוון.
בינתיים יש להם לילות בלי שינה, והם איכשהו עושים תורנות גם על הלילה וגם על יום העבודה. לא פשוט.
בביקור של T אצל ד"ר בקע הוסרו לו שניים מהתפרים החדשים (שתפרו את הקרע בתפרים) ושניים יוסרו כנראה בשבוע הבא. הרופא טען שהמצב טוב - בטח טוב, לא כואב לו, לא מגרד לו, לא דוקר לו....רק T סובל! מילא, היתה איזו הקלה כשהוסרו שני התפרים....והוא גם קיבל פטור מהחגורה הרחבה והותר לו לחזור לחגורת בקע טבורי קטנה יותר, שהרבה פחות מציקה לו. הדליפה ממשיכה, אבל עכשיו אנחנו דווקא מרוצים מזה, כי כאשר הנוזלים מצטברים מתחת לתפרים (או מתקרשים כמו שקרה לפני שבועיים) זה גם מכאיב מאד וגם עובדה שהם לחצו ופתחו את התפרים. אז שיזרום..........
עם הרגל (גיד אכילס או מה שזה לא יהיה) אני מצליחה איכשהו לתמרן עם האימונים שלי - לא עושה בכלל על האליפטיקל וגם כשעושה הליכות - הורדתי את המרחק לששה קילומטר....כי מעל לזה מתחיל לכאוב. מחכה לתור אצל האורתופד.
קוראת ספר נחמד בשם 'איירפורט TIME' מאת שילה ענבר, ורק עכשיו אני מבינה שזה בעצם ספר המשך לספרה הראשון "כל הדברים היפים", שההתרחשויות בו מוזכרות בספר הנוכחי. לא נורא. הוא כולו מסופר בזמן הקורונה, מה שגם מחזיר אותי לתקופת הטרלול ההיא שעבר על חיינו ממש לא מזמן. די הזוי.
אבא עבר השבוע בהצלחה אקו לב בתל השומר, ונאמר לו שמצבו יציב. כלומר אין שינוי. שזה גם משהו.
קבלנו הארכה של שלושה חודשי "אי אכיפה" נוספים על המטפלת שלו, אז בינתיים עניינים כרגיל.
ה"חשמל החכם" אצלנו בבית בתקלה, איש התמיכה שלנו בחו"ל, וזה משעשע לראות אותנו מנווטים בין המתגים ה"טפשים" הבודדים בחיפוש אחר המתג שמפעיל או מנטרל משהו שבדרך כלל המתג ה"חכם" או המחשב החכם שולטים בו.
כשרק נכנסנו לבית עשיתי מיפוי של כל הפאנלים ה"חכמים" וה"טפשים", כמה שנים לפני שהכנסנו גם את ה"מחשב החכם". וטוב עשיתי, כי עכשיו אנחנו נעזרים בהם מאד. מתברר שלא לכל התאורה בבית יש בכלל מתג "טיפש" כגיבוי...ואנחנו בינתיים מסתדרים עם מה שיש. ידעתי כשנכנסנו לגור כאן ו-T התפרע עם מערכת החשמל שהבית הזה הרבה יותר מדי חכם בשבילנו.......😉
מה עוד?
החלפתי למיינקוני את ארגז החול שמטבח לארגז גדול יותר - שיהיה לו נוח. אין באמת ארגזי חול גדולים יותר, ופשוט קנינו באיזו חנות סטוק זול ארגז במימדים שהתאימו, וזה עובד ממש יפה. בינתיים הארגז החדש בקצה המטבח, לא באמצע, ובינתיים לא היו "שלוליות" של שתן ליד התנור.........אז נראה אם נצליח לאט לאט בכל זאת לסלק את הארגז מהמטבח. בארגז הישן שיושב במקום "המסורתי" בחדר הכביסה, מיינקוני הפסיק להשתמש בכלל 😧
העיקר שהוא מתוקי.
ועכשיו ש-T לא מרגיש טוב הוא בא לישון איתו לפעמים במהלך הלילה. כמו שהוא עשה לי כשהייתי חולה. מדהים החתול הזה.
אז בטח נקפוץ אל הורי היום או מחר, ו-T כבר מכין להם גלידה....כי הבנו שזה הדבר היחיד שאבא שלי ממש מרגיש את הטעם שלו ונהנה לאכול.
ומעבר לזה צפוי סוף שבוע שקט........עם הרבה מתח כמובן לקראת שחרור חטופים נוסף מחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה