כאבי הגב העסיקו אותי במהלך כל השבוע, ובכל זאת לא נתתי לזה למנוע ממני לעסוק ברוב הפעילויות שאני עוסקת בהן ביום יום.
הכי קשה היה לשבת - ויש הרבה פעילויות שאני עושה בישיבה - בין אם לעבוד על המחשב הזה, לקרוא, לצפות בטלוויזיה וגם לשבת עם חברים או אצל ההורים....אז זה היה קצת קשוח, אבל מפה לשם הסתדרתי.
כל השאר ממילא בעמידה או הליכה - כמו התעמלות, שטיפת כלים, קיפול כביסה, גיהוץ....
באחד הביקורים שלי בבית מרקחת כשקניתי עוד סוג של משחה כדי למרוח על הגב, הרוקח הציע לי כדורי וולטרן, ללא מרשם. לא ידעתי שזה קיים. לקחתי, בהנחייתו, במשך שלושה ימים ואז התחיל שיפור ניכר. אז או שזה עזר או שפשוט הזמן עבר, אבל זו היתה נקודת המפנה, ומאז זה כל הזמן משתפר. עוד לא נעלם לגמרי (כלומר, עוד לא "שכחתי שיש לי גב") אבל הרבה הרבה יותר טוב.
גם אצל אבא חל שיפור ניכר, אבל מצד שני הוא מטושטש ומסטול ממשככי הכאבים. זה מאד מפריע לו, כי בסופו של דבר רוב הפעילויות שלו נהרסות בגלל זה - צפייה בסדרות ובחדשות, האזנה לפודקסטים, קריאה בעיתון ועבודה על המחשב.....בשביל כל זה הוא זקוק לראש צלול.
אז עכשיו הוא יתחיל לעשות "ניסוי" - להפחית במשככים ולראות אם הם באמת אלה שמפחיתים לו את הכאב או שזה קורה גם ככה. נראה. הוא גם התחיל לקבל פיסיותרפיה בבית, וגם זה - אני מקווה - יעשה לו טוב.
שוב ישבתי איתו השבוע על ביורוקרטיה (כבר לא כואב לו בזמן ישיבה, אני - לעומת זאת - די סבלתי) והיה ממש עצוב לראות כמה הראש שלו אפוף וקשה לו להתרכז. לפחות אני די רגועה שכבר עברתי איתו על כל מה שרצינו ואני די בעניינים ואוכל לתפקד במקומו בעת הצורך.
בששי היינו מוזמנים, לשם שינוי, לבתי לארוחת ערב, וזה היה ממש נחמד. מזמן הם לא הזמינו אותנו ושמחנו על ההזדמנות. כמובן שלא באנו בידיים ריקות, ו-T אפה עוגת שוקולד חלב טעימה "ברמות אחרות", כפי שהנכדים התבטאו. אחרי הארוחה ישבנו כולנו לצפות בסרט "אייס ונטורה - בלש בצחוק" שאיכשהו עומד במבחן הזמן. זוכרת שלקחנו את הילדים שלנו כשהיו עוד יותר צעירים מנשמותק וחכמוד. צחקנו המון.
לקח זמן מאז שסיימתי את הספר "פרויקט הייל מרי" של אנדי וייר ועד שהחלטתי להתחיל לקרוא ספר חדש. הורדתי ל"e-vrit" את הספר 404 מאת יערה לב, ובינתיים זה טוב.
ואף מילה על כל השאר........אין לי כוחות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה