עוד כמה ימים

 אם לא ישתבשו התכניות, בעוד כמה ימים לא ישנה לי אם סוער בחוץ - יהיה לי חדר כושר שאוכל להתעמל בו בכל מזג אוויר. 

אבל היום נשארנו במיטה עד שש וחצי והרגשתי כאילו אני ישנה עד הצהריים. 😉

לכבוד יום המשפחה הכין חכמוד החמוד את הסרטון הבא בשיטת stop motion

 בינתיים התברר שכבר ביום הראשון ללימודים הוא נחשף למישהי מצוות המורים שהתגלתה כמאומתת לקורונה, והוא וכל כיתתו הוכנסו לבידוד. הבן של המחנכת חלה (לא בקורונה) כך שהיא גם לא היתה פנויה ללמד אותם שוב בזום.

בינתיים בדיקה ראשונה יצאה שלילית. נקווה שגם השנייה תצא שלילית ויאללה יחזרו לשיגרה. הבעייה היא שהבדיקה השנייה תהיה רק בשבת, ולכן הוא לא יוכל לצאת מהבית בסוף השבוע הזה. והוא ממש מבואס מזה. ובצדק.

כמובן שנפגשנו כאן כולנו בששי ובשבת בלי לדעת עדיין את דבר החשיפה (שהתבררה רק בשני) - כולל הורי, המחוסנים. ככה זה, זו השיגרה החדשה. 

היתה ארוחה כיפית בששי וסוף סוף ארבעת הדורות נפגשו יחדיו. השבוע מגיעים גם אחי ובני משפחתו, אבל לא ברור אם משפחתה של בתי תוכל להגיע גם אם הבדיקה השנייה של חכמוד תצא שלילית.

שרי הסתייגה מעט מהורי בתחילת הערב, כמובן, אבל הפשירה די מהר ופצחה בסדרת "חוכמות" להראות להם מה היא יודעת לעשות. 

אחרי שהלכו כולם שיחקתי "הרמז" עם חכמוד ונשמותק, ושוב חכמוד ניצח - יש לו ממש חוש למשחק הזה. 

למחרת בבוקר עד שהגיעו בתי עם חתני ושרי, הספקתי לשחק איתם "מונופול". זה היה עם לוח מונופול אמריקאי שאחי ואני שיחקנו בו כשהיינו קטנים. הוא מרוט ומוכתם אבל הוא המונופול המקורי וחשבתי שעל הדרך נתרגל את הקטנים באנגלית, וגם חשבון כמובן, אמנות המשא ומתן, קבלת משכורת, תשלומי מס ושכר דירה....בקיצור החיים.

זה התחיל נהדר אבל מהר מאד הם התחילו להתייאש. ניסיתי לעודד אותם, להתאחד לזוגות, שום דבר לא עזר. בזה אחר זה פרשו כולם, כולל T, וכאשר הגיעו ההורים שלהם עם שרי הם הצהירו ש"יותר לא משחקים במשחק הזה בחיים". אוקיי. 

בתי וחתני היו אחרי החיסון השני, ובעוד שבששי בערב הם עוד הרגישו בסדר, בשבת בתי היתה על הפנים. בחיסון הראשון היה זה חתני שקיבל את תופעות הלוואי קשה. הפעם הוא דווקא היה בסדר, ובתי היתה שפוכה לגמרי. 

מזג האוויר עדיין היה אביבי וישבנו לנו בגינה.

בתי השתרעה על הספסל בשמש

הגדולים שיחקו כדורגל, ושרי התרוצצה לה באושר בין ערוגות הגינה

כאן היא מושיטה לי לטעימה פלפלים חריפים שקטפה (כן, וטעמה ודווקא אהבה 😮)

וכאן היא נהנית לה על נדנדת 'כלב הים' שזרוקה אצלנו בגינה עוד מתקופת הפעוטות של חכמוד. 

בערב הגיעו אלינו 'שותפנו' ו'שריתה' לראות את הגינה ההידרופונית, וזכו גם הם לארוחה. 

היה סופשבוע מהנה. 

כיף שכל המשפחה יכולה להיפגש.

כיף להיפגש שוב עם חברים. 

בשלישי קפצתי אל 'מחברת' לקפה והיה ממש טוב לשבת ולדבר פנים אל פנים.

אולי אולי אפשר להתחיל לחזור לסוג של שיגרה.