לא שיש משהו מיוחד לספר, אבל הם הרי חלק בלתי נפרד מהמשפחה, חלק בלתי נפרד מהיום יום, ולא יפה לכתוב עליהם רק כשהם עושים צרות או לא מרגישים טוב.
אז הנה כמה תמונות מעודכנות: החתול ד', בן 11.5
זה המקום הכמעט הכי אהוב עליו בסלון - שולחן עתיק ש-T הביא הביתה לקול מחאותיי הרמות, כשסגר את עסק האירועים שלו. החתולים אימצו אותו ובזאת הסתתמו מחאותיי ...
שני החתולים אוהבים אותו, אבל לאחרונה רק ד' משתלט עליו.
החתולה ל' בת כמעט תשע:
על כורסת העיסוי.... כאן זו היתה הפעם הראשונה שראיתי אותה יושבת עליה, אבל T טוען שהיא עושה זאת לא מעט.
מתחת למיטה שלנו - אחד המקומות האהובים עליה (כאשר שאר הזמן היא על המיטה עצמה).
לאחרונה היא התחילה גם להתידד עם הדובים שלי........קצת קשה להבדיל ביניהם
מאז הסיפור ההוא על התקלה בשירותים שלהם, עברתי לשימוש בארגזי חול פשוטים (שניים, כך שיש להם שירותים כפולים) ובינתיים (כבר למעלה משנה) אין תקריות נוספות בתחום הזה.
מה שמצחיק, הוא שבסוף את השירותים המשוכללים העברתי לבתי וחתני, שנמאס להם לנקות את החול של החתולה שלהם. לקח לה כמה ימים להתרגל למכשיר, אבל הם מאד מרוצים מכל העניין.
ד' ו-ל' הם לא חתולים רגילים, מהבחינה הזאת שהם תמיד יחפשו להיות לידנו אבל כמעט אף פעם לא ישבו עלינו.
הם גם לא אוהבים שבאים ללטף אותם, הם מעדיפים לבחור מתי לבקש ליטופים ופינוקים.
אם אנחנו או מישהו אחר יוזם הם פשוט יקומו וילכו.
הם בחיים לא יתקיפו או יתנהגו באופן תוקפני, גם כלפי ילדים וזרים, הם פשוט ייעלמו מהשטח אם משהו לא נראה להם.
אולי בגלל זה, בכל פעם שהם כן באים להתפנק, זו חגיגה בשבילנו. כאילו עושים לנו טובה. כן, הם בהחלט שולטים בבית, הם "מחליטים עלינו".
למשל כשהם נעמדים ליד הכיור ומבקשים שנפתח להם את הברז. הם מאד אוהבים לשתות מים ישירות מהברז.
ד' אוהב במיוחד לחכות עד שנסיים עם המטבח ונתיישב על הספה בסלון... ורק אז הוא יבקש לשתות....
ל' מסוגלת להיכנס לחדר האמבטיה בחמש בבוקר ולילל שנפתח לה את הברז.......
כן מהבחינה הזאת הם קצת קרציות.
הם גם מאד מפונקים באוכל.
את האוכל היבש הם אוכלים בלי בעייה, אבל באוכל מקופסאות שימורים הם סופר בררנים.
אני מקפידה לתת להם כפית ביום של מזון רטוב כי זה חשוב לכליות שלהם.
אבל הם באים ומרחרחים ואם זה לא נראה להם הם פשוט לא יגעו בזה.
היה סוג אחד של מזון לחתולים שהם ממש אהבו והפסיקו לייצר את זה.
היתה תקופה ארוכה שלא מצאתי תחליף (וניסיתי! המון!) ואז גיליתי שהם אוהבים סוג אחר, והמון זמן היה שקט בגזרה הזאת - עד ששוב קשה לי להשיג את הסוג הספציפי הזה.
אז עכשיו אני שוב מנסה כל מיני סוגים, לפעמים הם "מתרצים" ולפעמים זה נשאר בצלחת.
האושר הכי גדול שלי הוא כשהם מתיישבים עלי כדי להתפנק.
כבר כמה שנים ש-ד' עושה זאת באופן קבוע בבוקר כשאנחנו עדיין במיטה.
T צוחק עלי, שאם עוברים כמה ימים שד' לא מגיע, אני "מדברת איתו" ומסבירה לו כמה זה חשוב שיבוא אלי למיטה - וראו זה פלא, זה מצליח. הוא "מקשיב". ומגיע. כמו גדול.
אצל החתולה ל' זה לא קורה הרבה, אבל היא כן מגיעה פתאום ומתחילה לגרגר ולהרים את הישבן ולהתחכך ולבקש ליטופים. ושוב - כיון שזה נדיר כל כך, אני בדרך כלל עוזבת כל מה שאני עושה באותו הרגע כדי ללטף אותה. שפוטה לגמרי, מודה ומתוודה.
כאן החתול ד' במקום הכי אהוב עליו בסלון על אחת הכורסאות.
כאן באחת התנוחות המצחיקות המאפיינות אותו: יושב כמו איש
וכאן היינג והיאנג שלהם - שוכבים יחד על השולחן בסלון
אז הנה כמה תמונות מעודכנות: החתול ד', בן 11.5
זה המקום הכמעט הכי אהוב עליו בסלון - שולחן עתיק ש-T הביא הביתה לקול מחאותיי הרמות, כשסגר את עסק האירועים שלו. החתולים אימצו אותו ובזאת הסתתמו מחאותיי ...
שני החתולים אוהבים אותו, אבל לאחרונה רק ד' משתלט עליו.
עוד מקום אהוב עליו - בחדר עבודה, ספציפית מתחת לשולחן.
החתולה ל' בת כמעט תשע:
על כורסת העיסוי.... כאן זו היתה הפעם הראשונה שראיתי אותה יושבת עליה, אבל T טוען שהיא עושה זאת לא מעט.
מתחת למיטה שלנו - אחד המקומות האהובים עליה (כאשר שאר הזמן היא על המיטה עצמה).
לאחרונה היא התחילה גם להתידד עם הדובים שלי........קצת קשה להבדיל ביניהם
מה שמצחיק, הוא שבסוף את השירותים המשוכללים העברתי לבתי וחתני, שנמאס להם לנקות את החול של החתולה שלהם. לקח לה כמה ימים להתרגל למכשיר, אבל הם מאד מרוצים מכל העניין.
ד' ו-ל' הם לא חתולים רגילים, מהבחינה הזאת שהם תמיד יחפשו להיות לידנו אבל כמעט אף פעם לא ישבו עלינו.
הם גם לא אוהבים שבאים ללטף אותם, הם מעדיפים לבחור מתי לבקש ליטופים ופינוקים.
אם אנחנו או מישהו אחר יוזם הם פשוט יקומו וילכו.
הם בחיים לא יתקיפו או יתנהגו באופן תוקפני, גם כלפי ילדים וזרים, הם פשוט ייעלמו מהשטח אם משהו לא נראה להם.
אולי בגלל זה, בכל פעם שהם כן באים להתפנק, זו חגיגה בשבילנו. כאילו עושים לנו טובה. כן, הם בהחלט שולטים בבית, הם "מחליטים עלינו".
למשל כשהם נעמדים ליד הכיור ומבקשים שנפתח להם את הברז. הם מאד אוהבים לשתות מים ישירות מהברז.
ד' אוהב במיוחד לחכות עד שנסיים עם המטבח ונתיישב על הספה בסלון... ורק אז הוא יבקש לשתות....
ל' מסוגלת להיכנס לחדר האמבטיה בחמש בבוקר ולילל שנפתח לה את הברז.......
כן מהבחינה הזאת הם קצת קרציות.
הם גם מאד מפונקים באוכל.
את האוכל היבש הם אוכלים בלי בעייה, אבל באוכל מקופסאות שימורים הם סופר בררנים.
אני מקפידה לתת להם כפית ביום של מזון רטוב כי זה חשוב לכליות שלהם.
אבל הם באים ומרחרחים ואם זה לא נראה להם הם פשוט לא יגעו בזה.
היה סוג אחד של מזון לחתולים שהם ממש אהבו והפסיקו לייצר את זה.
היתה תקופה ארוכה שלא מצאתי תחליף (וניסיתי! המון!) ואז גיליתי שהם אוהבים סוג אחר, והמון זמן היה שקט בגזרה הזאת - עד ששוב קשה לי להשיג את הסוג הספציפי הזה.
אז עכשיו אני שוב מנסה כל מיני סוגים, לפעמים הם "מתרצים" ולפעמים זה נשאר בצלחת.
האושר הכי גדול שלי הוא כשהם מתיישבים עלי כדי להתפנק.
כבר כמה שנים ש-ד' עושה זאת באופן קבוע בבוקר כשאנחנו עדיין במיטה.
T צוחק עלי, שאם עוברים כמה ימים שד' לא מגיע, אני "מדברת איתו" ומסבירה לו כמה זה חשוב שיבוא אלי למיטה - וראו זה פלא, זה מצליח. הוא "מקשיב". ומגיע. כמו גדול.
אצל החתולה ל' זה לא קורה הרבה, אבל היא כן מגיעה פתאום ומתחילה לגרגר ולהרים את הישבן ולהתחכך ולבקש ליטופים. ושוב - כיון שזה נדיר כל כך, אני בדרך כלל עוזבת כל מה שאני עושה באותו הרגע כדי ללטף אותה. שפוטה לגמרי, מודה ומתוודה.
כאן החתול ד' במקום הכי אהוב עליו בסלון על אחת הכורסאות.
כאן באחת התנוחות המצחיקות המאפיינות אותו: יושב כמו איש
וכאן היינג והיאנג שלהם - שוכבים יחד על השולחן בסלון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה