....עם הביורוקטיה והסידורים של הורי.
שעתיים יעילות ופוריות להפליא בביטוח הלאומי (מעט מאד המתנה בתור, הרבה מאד גמישות ורצון טוב) הפתיעו אותי ממש.
גם שיחת הטלפון שקיבלנו מחברת ההובלה שלהם, שבישרה על שחרור המכולה ותיאום ההובלה (למחר!) תפסה אותי לא מוכנה.
זהו זה, הם עוד מעט נכנסים לגור באחוזה.
מחר יהיה להם יום די עמוס - גם ההובלה, גם ההתקנה של קו האינטרנט...
הטלוויזיה הגיעה אתמול, כסאות הגינה ש-T הזמין עבורם (בלי להתייעץ לא איתם ולא איתי) אמורים להגיע היום...
הכל מתכנס.
בינתיים היו ימים רגועים.
גם כשאיש ההובלה הודיע שיש לבצע העברה בנקאית של התשלום האחרון, ואבא כבר התחיל להילחץ (ולעלות לטונים) כי הבנק סגור בימי ראשון, ואין אפשרות לתת הוראה לבנקאי, הסברתי לו ברוגע שעבור סכומים קטנים יש לו אפשרות לבצע העברה דרך אתר האינטרנט של הבנק.
עשינו זאת יחד והבחור מההובלה אישר שהוא ראה אותה, והכל בא על מקומו בשלום.
בינתיים אנחנו עוזרים עם דברים קטנים: למשל איך להשתמש בגוגל KEEP כדי לנהל רשימות ומטלות, ולשתף אותן בין שניהם.
הם למדו שאפשר לעדכן את הרשימות גם במחשב וגם בטלפון הנייד. פלא.
אמא כמובן ממשיכה לנהל רשימות על נייר, ולצורך כך נתתי לה בלוק צהוב ששימח אותה במיוחד.
אבא מתקשה להבין את ההתנגדות שלה לטכנולוגיה חדשה, ומתקשה גם להעריך את העובדה שהיא כותבת מיילים וגולשת באינטרנט כבר מעל לעשרים שנה בהצלחה רבה. אבל יש גבול.
הצעתי שהם ינהלו את הרשימות ואת המשימות במקביל גם באמצעים האלקטרוניים וגם על הנייר, וכך שניהם יהיו מרוצים.
בתי התקשרה אתמול אחרי שהשאירה את נשמותק בכיתה א', ודיווחה שלא היה פשוט.
הוא היה קצת חרד לקראת המציאות החדשה, ונלחץ מזה שהמורה שלו לא תהיה זו שהוא כבר הכיר בקייטנת "הכנה לכיתה א".....
אבל היא נתנה לו לבחור היכן לשבת (די מאחור) וישבה איתו עד שהוא בעצמו אמר לה ללכת.
אחרי כן היא קיבלה דיווח שהוא השתתף בשיעור וסיפר איך חגגו לו יום הולדת בחו"ל.
היא באה לאסוף אותם מוקדם ויצאה איתם לאכול המבורגר ב-BBB (המקום האהוב עליהם, בעיקר על נשמותק) ונשמע שהם היו בסדר.
"איך היה היום הראשון?" שאלתי את נשמותק בטלפון.
"היה כיף חוץ מדבר אחד חדש ולא טוב" הוא דיווח, "יהיו לי שיעורי בית"......
שעתיים יעילות ופוריות להפליא בביטוח הלאומי (מעט מאד המתנה בתור, הרבה מאד גמישות ורצון טוב) הפתיעו אותי ממש.
גם שיחת הטלפון שקיבלנו מחברת ההובלה שלהם, שבישרה על שחרור המכולה ותיאום ההובלה (למחר!) תפסה אותי לא מוכנה.
זהו זה, הם עוד מעט נכנסים לגור באחוזה.
מחר יהיה להם יום די עמוס - גם ההובלה, גם ההתקנה של קו האינטרנט...
הטלוויזיה הגיעה אתמול, כסאות הגינה ש-T הזמין עבורם (בלי להתייעץ לא איתם ולא איתי) אמורים להגיע היום...
הכל מתכנס.
בינתיים היו ימים רגועים.
גם כשאיש ההובלה הודיע שיש לבצע העברה בנקאית של התשלום האחרון, ואבא כבר התחיל להילחץ (ולעלות לטונים) כי הבנק סגור בימי ראשון, ואין אפשרות לתת הוראה לבנקאי, הסברתי לו ברוגע שעבור סכומים קטנים יש לו אפשרות לבצע העברה דרך אתר האינטרנט של הבנק.
עשינו זאת יחד והבחור מההובלה אישר שהוא ראה אותה, והכל בא על מקומו בשלום.
בינתיים אנחנו עוזרים עם דברים קטנים: למשל איך להשתמש בגוגל KEEP כדי לנהל רשימות ומטלות, ולשתף אותן בין שניהם.
אמא כמובן ממשיכה לנהל רשימות על נייר, ולצורך כך נתתי לה בלוק צהוב ששימח אותה במיוחד.
הצעתי שהם ינהלו את הרשימות ואת המשימות במקביל גם באמצעים האלקטרוניים וגם על הנייר, וכך שניהם יהיו מרוצים.
בתי התקשרה אתמול אחרי שהשאירה את נשמותק בכיתה א', ודיווחה שלא היה פשוט.
הוא היה קצת חרד לקראת המציאות החדשה, ונלחץ מזה שהמורה שלו לא תהיה זו שהוא כבר הכיר בקייטנת "הכנה לכיתה א".....
אבל היא נתנה לו לבחור היכן לשבת (די מאחור) וישבה איתו עד שהוא בעצמו אמר לה ללכת.
אחרי כן היא קיבלה דיווח שהוא השתתף בשיעור וסיפר איך חגגו לו יום הולדת בחו"ל.
היא באה לאסוף אותם מוקדם ויצאה איתם לאכול המבורגר ב-BBB (המקום האהוב עליהם, בעיקר על נשמותק) ונשמע שהם היו בסדר.
"איך היה היום הראשון?" שאלתי את נשמותק בטלפון.
"היה כיף חוץ מדבר אחד חדש ולא טוב" הוא דיווח, "יהיו לי שיעורי בית"......
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה