הנכדים חזרו מהיער השחור נלהבים ומרוצים.
היה להם ממש ממש כיף שם, בשלל פעילויות והרבה מאד "ביחד" משפחתי.
בתי וחתני אמרו שההחלטה לצאת ככה, רק ארבעתם, בלי חברים נוספים, היתה מוצלחת ביותר.
הילדים לא הפסיקו לספר חוויות, והיה תענוג להקשיב ובעיקר לצפות בפנים המתוקות שלהם שכבר ממש התגעגעתי אליהם.
ערכנו ארוחת ערב חגיגית לכבוד ימי ההולדת של אחי ושל נשמותק, וכמובן בואם של הורי - שמשפחתה של בתי טרם ראתה אותם.
T עבד על הארוחה מהבוקר בששי, כאשר אמא שלי ואני מתפקדות כעוזרות שף ושוטפות כלים והכל התבצע בנינוחות ובהרמוניה ראויים לציון.
אבא שלי היה עסוק עם המיילים שלו והפודקסטים שלו, ובא מדי פעם לספר לנו משהו מעניין שהוא קרא או שמע.
כרגיל T הגזים והכין המון דברים אבל הכל היה ממש טעים, ואנחנו ממשיכים לאכול את זה כמובן במשך הימים הקרובים.
המפגש בין הנינים לבין הסבים-רבים היה הכי טוב שיכול להיות - כאילו נפגשו יום קודם. בלי היסוסים או ביישנות. חיבוקים, שיחות, כאילו מאז ומעולם היו יחד.
הם ביקשו לישון אצלנו, כמובן, ואמא שלי שאלה אותם אם לא מפריע שהם גם אצלנו.
"מה פתאום? אתם גם סבא וסבתא ואתם חמודים" אמר חכמוד בשיא הרצינות והתמימות. בא לי לטרוף אותו בלי מלח.
בבוקר הוא שאל אותי מתי הם אמורים לעבור ל"בית אבות". הסברתי לו שהמיטה שלהם הגיעה לנמל על אוניה, ושעדיין לא הספיקו לפרוק אותה מהאוניה.
"לא נורא" אמר חכמוד בנועם, "זה דווקא נחמד שהם ישנים אצלכם".
וכשנפרדנו מהם בפתח הבית בהרצליה הוא שוב אמר "היה כיף לישון אצלכם והיה כיף שאמא שלך ואבא שלך היו גם".
באוטו שוחחנו על הבחירות לרשויות המקומיות, לא פחות ולא יותר. כל הדרך רצופה שלטי תעמולה על מועמדים כאלה ואחרים לראשות העיר, ואני שאלתי אותם אם לדעתם ראש העיר שלהם הוא טוב ואם הוא צריך להמשיך להיות ראש העיר שלהם.
נשמותק אמר "אני לא יודע" אבל חכמוד אמר "לא" בפסקנות. כאשר T ואני שאלתי מדוע, הוא אמר שכאשר הוא עמד לעלות לכיתה א' ראש העיר "עשה לאמא ואבא בעיות עם בית הספר שלי" ולכן לדעתו לא מגיע לו להיבחר שנית.
הממ.......🤔
נשמותק היה שקוע במחשבות. "יש לי שאלה", אמר פתאום, "מישהו שלא גר בהרצליה יכול להיות ראש עיריית הרצליה?"
וואו. על מה חושב הילד!
האמת שאני לא ידעתי את התשובה לכך, אבל T אמר שלא. שראש עיר חייב להיות תושב העיר.
"אתם מבינים בכלל למה אני מתכוון?" שאל נשמותק, שלא היה בטוח שכיוונו לסוף דעתו.
"כן, " אמרתי, "למשל אם מישהו גר ברעננה הוא לא יכול להיות ראש עיריית הרצליה".
"או כל עיר אחרת" הקפיד נשמותק לדייק אותי.
וואו. מתה על השיחות האלה באוטו...............
היה להם ממש ממש כיף שם, בשלל פעילויות והרבה מאד "ביחד" משפחתי.
בתי וחתני אמרו שההחלטה לצאת ככה, רק ארבעתם, בלי חברים נוספים, היתה מוצלחת ביותר.
הילדים לא הפסיקו לספר חוויות, והיה תענוג להקשיב ובעיקר לצפות בפנים המתוקות שלהם שכבר ממש התגעגעתי אליהם.
ערכנו ארוחת ערב חגיגית לכבוד ימי ההולדת של אחי ושל נשמותק, וכמובן בואם של הורי - שמשפחתה של בתי טרם ראתה אותם.
T עבד על הארוחה מהבוקר בששי, כאשר אמא שלי ואני מתפקדות כעוזרות שף ושוטפות כלים והכל התבצע בנינוחות ובהרמוניה ראויים לציון.
אבא שלי היה עסוק עם המיילים שלו והפודקסטים שלו, ובא מדי פעם לספר לנו משהו מעניין שהוא קרא או שמע.
כרגיל T הגזים והכין המון דברים אבל הכל היה ממש טעים, ואנחנו ממשיכים לאכול את זה כמובן במשך הימים הקרובים.
המפגש בין הנינים לבין הסבים-רבים היה הכי טוב שיכול להיות - כאילו נפגשו יום קודם. בלי היסוסים או ביישנות. חיבוקים, שיחות, כאילו מאז ומעולם היו יחד.
הם ביקשו לישון אצלנו, כמובן, ואמא שלי שאלה אותם אם לא מפריע שהם גם אצלנו.
"מה פתאום? אתם גם סבא וסבתא ואתם חמודים" אמר חכמוד בשיא הרצינות והתמימות. בא לי לטרוף אותו בלי מלח.
בבוקר הוא שאל אותי מתי הם אמורים לעבור ל"בית אבות". הסברתי לו שהמיטה שלהם הגיעה לנמל על אוניה, ושעדיין לא הספיקו לפרוק אותה מהאוניה.
"לא נורא" אמר חכמוד בנועם, "זה דווקא נחמד שהם ישנים אצלכם".
וכשנפרדנו מהם בפתח הבית בהרצליה הוא שוב אמר "היה כיף לישון אצלכם והיה כיף שאמא שלך ואבא שלך היו גם".
באוטו שוחחנו על הבחירות לרשויות המקומיות, לא פחות ולא יותר. כל הדרך רצופה שלטי תעמולה על מועמדים כאלה ואחרים לראשות העיר, ואני שאלתי אותם אם לדעתם ראש העיר שלהם הוא טוב ואם הוא צריך להמשיך להיות ראש העיר שלהם.
נשמותק אמר "אני לא יודע" אבל חכמוד אמר "לא" בפסקנות. כאשר T ואני שאלתי מדוע, הוא אמר שכאשר הוא עמד לעלות לכיתה א' ראש העיר "עשה לאמא ואבא בעיות עם בית הספר שלי" ולכן לדעתו לא מגיע לו להיבחר שנית.
הממ.......🤔
נשמותק היה שקוע במחשבות. "יש לי שאלה", אמר פתאום, "מישהו שלא גר בהרצליה יכול להיות ראש עיריית הרצליה?"
וואו. על מה חושב הילד!
האמת שאני לא ידעתי את התשובה לכך, אבל T אמר שלא. שראש עיר חייב להיות תושב העיר.
"אתם מבינים בכלל למה אני מתכוון?" שאל נשמותק, שלא היה בטוח שכיוונו לסוף דעתו.
"כן, " אמרתי, "למשל אם מישהו גר ברעננה הוא לא יכול להיות ראש עיריית הרצליה".
"או כל עיר אחרת" הקפיד נשמותק לדייק אותי.
וואו. מתה על השיחות האלה באוטו...............
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה